יום חמישי, 31 במרץ 2016

קושי בדחיית סיפוקים

מאמר מאת ד"ר אורה גולן

אחד הדברים הראשונים שאנו לומדים בתור הורים חדשים הוא שאנו חייבים לתת מענה מיידי ככל האפשר לצרכיו של התינוק כשהוא בוכה. הוא לא מבין את המשמעות של דחיית סיפוקים וגם לא ניתן לחנך אותו לכך בשלב כה מוקדם של החיים. לעומת זאת, ככל שאנו מתבגרים, עלינו ללמוד לשלוט בדחפים שלנו ולדעת לדחות סיפוקים. הדבר מתחיל בצרכים הבסיסיים של התאפקות לשירותים, להתחיל לאכול רק כאשר כולם מתיישבים סביב שולחן האוכל, להמתין בסבלנות לתור שלנו על מתקן השעשועים ולהתמודד עם סירוב לבקשה או משאלה. כשאנו מתבגרים, מצופה מאיתנו לדחות סיפוקים ולגלות אחריות רבה יותר, כך למשל - אם אנו רוצים לקנות משהו יקר כמו תכשיט או אופניים מסוימים, ואין לנו מספיק כסף כרגע, יש לנו שתי אופציות – או לוותר עליהם או להתאפק ולא לקנות אותו במיידי ולעבוד מספיק קשה כדי שנוכל להרשות אותם לעצמנו.

היכולת לדחות סיפוקים באה לידי ביטוי גם מבחינה חברתית, שכן אדם המסוגל לעשות זאת, מסוגל גם להתחשב בצרכים של האחר אפילו לשים אותם לפני הצרכים שלו. זה מתבטא ביכולת להבליג, להתעלם, לסלוח, לוותר, להכיל, להפנים להיות סבלני ועוד. מחקרים רבים מראים גם כי הסיכוי של ילדים שלמדו לדחות סיפוקים להצליח בחיים, גדול הרבה יותר מהסיכוי של ילדים שלא למדו לעשות זאת. הדבר לא בהכרח יתבטא בהישגים הלימודיים ובציונים גבוהים אלא ביכולת שלהם להתמודד עם סיטואציות שונות במהלך החיים. ילדים ומבוגרים שאינם יודעים לדחות סיפוקים, עלולים למצוא את עצמם במצב בו לא נוח להימצא בסביבתם שכן, הם ממוקדים בעצמם והמטרה שלהם היא להשיג את צרכיהם באופן מידי. כל האמצעים כשרים לכך והם יעבירו את כולם מסכת שכנועים, שקרים, התשה וטרור. אנשים שמתקשים לדחות סיפוקים נמצאים בסיכון גבוה יותר ליפול להתמכרויות ולקחת סיכונים מיותרים בחיים. הם מתקשים לראות את ההשלכות של מעשיהם בהמשך ומשקיעים בעיקר במטרות קצרות טווח. אין להם סבלנות לתהליכים ארוכים שישפיעו בטווח הארוך. הם מתקשים להתמודד עם קשיים ומשברים ונוטים להגיב בצורה חסרת פרופורציה לקשיים ולהצלחות.

ד"ר אורה גולן משתפת בחוויותיה מהמרכז: "דחיית סיפוקים היא דבר חינוכי ועדיף שיבוא מהבית. הרצוי הוא שברגע שהילד גדל ומתחיל להבין וללמוד את סביבתו, על ההורים לדעת להציב לילד גבולות ולתת לו חיזוקים חיוביים כאשר הצליח. זה לא דבר פשוט כל-כך ממספר סיבות: הורים לא יודעים תמיד לעשות את השינוי התפיסתי שהילד שלהם גדל וניתן כעת להציב לו גבולות, יתכן וההורים חוו מחסור בצעירותם וכעת הם רוצים לכפר על המצב (למרות שהילד שלהם לא גדל במחסור), אולי ההורים מרגישים שהם צריכים לפצות את ילדם על העובדה שהם לא נמצאים מספיק בבית ולפעמים, זה פשוט נובע מחוסר סבלנות להתמודד עם המניפולציות שהילד מפעיל עליהם.
ילדים ובוגרים שיודעים לדחות סיפוקים בדרך כלל שמחים יותר, נהנים ממה שיש להם, חשים סיפוק גדול כאשר עבדו קשה או חיכו בסבלנות להשיג משהו. הם נהנים ממערכות יחסים זוגיות בריאות יותר במיוחד אם שני הצדדים מסוגלים לדחות סיפוקים, וגם נהנים ממערכת יחסים טובה יותר עם הילדים, חברים ובמקומות עבודה. בטווח הארוך הם ידעו גם להשיג יותר דברים כי הם יודעים לזהות טוב יותר הזדמנויות.
הטיפול לנטרול מחסומים רגשיים יכול לעזור לדחות סיפוקים, ולעשות בחירות נכונות להגיב בפרופורציה ולממש פוטנציאל."


יום שלישי, 29 במרץ 2016

מה היא תחזוקה רגשית ולמה היא כה חשובה

מאמר מאת ד"ר אורה גולן

יולי, בת 35 מנהלת בכירה בהי טק ובזכות כישוריה, קודמה במהירות לתפקיד ניהולי בכיר. היא הגיעה למרכז אורה גולן וסיפרה שלמרות שהיא מוערכת ומצליחה מאד היא אינה מאושרת. במהלך הטיפול היא סיפרה על אירוע שקרה לה לאחרונה עם אביה, שהוא אדם משכיל ודעתו חשובה לה מאוד. ביום בו הזמינה אותו לראות את דירתה החדשה (המרשימה והיוקרתית) שרכשה בעצמה, היא הייתה נלהבת מאוד לשמוע את דעתו. מה רבה הייתה אכזבתה כאשר הדבר הראשון שאמר לה אביה בכניסה לדירה היה "מה זה הכתם הזה שיש לך על החולצה?" מאותו הרגע, כבר לא שינה בעיניה מה נאמר אחר כך. דבריו פגעו בה מאוד ובעקבות אירוע זה היא החליטה להגיע למרכז בכדי להתנקות מבחינה רגשית.
בהמשך הטיפול, היא הבינה שלאורך כל חייה אביה לא ידע לתת לה מילה טובה או לפרגן לה בהצלחותיה. הערות שליליות וביקורות לעומת זאת, תמיד נאמרו, גם אם במסווה תחת מעטה הסמכותיות, ההשכלה והתארים שלו.

חשוב לנו מאוד לשמור על בריאותנו ואנחנו מודעים לכך שבשביל שיהיה לנו גוף בריא, עלינו לדאוג לו באמצעות תזונה נכונה, פעילות גופנית, בדיקות רפואיות מידי פעם ומספר שעות שינה מסודרות. בשביל לשמור על בריאותנו חשוב לא פחות לשמור על תחזוקה רגשית ולקיים לפעמים ניקוי רגשי.
ברור לנו כאנשים בוגרים שאנו אחראים על ההתנהגות שלנו, על הדברים שאנו אומרים או עושים ועל ההחלטות שאנחנו מקבלים. באותה מידה, עלינו להבין כי אנו אחראים גם על הרגשות והמחשבות שלנו, המושפעות מהמידע והמסרים שאנו נחשפים אליהם במהלך היום.
אנו חשופים על בסיס יומי להרבה מאד מסרים שליליים ולא תמיד אנחנו מודעים לכך ולהשפעות שלהם עלינו:
בתקשורת - החדשות שנשמע ונראה יהיו לרוב שליליות וגם הפרסומות, מספקות לנו כמויות אדירות של מידע ״חיוני״ המתאר מה חסר לנו בשביל להיות מושלמים. הימצאות יחד עם אנשים פסימיים שדואגים לומר רק ביקורת שלילית ומבטלים כל יוזמה או רעיון חדש ונותנים תחושה ש״הכל אבוד" ו"אין סיכוי שמשהו יצליח". קשיים של החיים כגון עימותים, מעברים, מחלות, קשיים כלכליים וכו'. החשיפה לאותם מסרים שליליים משפיעה על בריאותנו מבחינה רגשית וגם מבחינה גופנית ומכאן חשיבותה של תחזוקה רגשית. ביכולתה לנקות ולנטרל את העומס הרגשי ואת המחסומים הרגשיים שנוצרים עקב חשיפה למסרים שליליים או כאשר אנו נתקלים בפני מצבים הקשים להתמודדות.

תחזוקה רגשית מומלצת לאנשים שסיימו טיפול בסיסי לנטרול מחסומים רגשיים ורוצים לשמור על חוסן רגשי. התחזוקה הרגשית יכולה להתבצע ארבע פעמים בשנה, אחת לחודש, לפני קבלת החלטות חשובות או כתוצאה משינויים בחיים. הטיפול מפחית רעשי רקע ועוזר בביצוע בחירות נכונות למימוש הפוטנציאל האישי.
מטופלים שאימצו זאת כדרך חיים מתארים שעבורם תחזוקה רגשית יכולה להיות משולה למצוף – גם אם תטביע אותו, הוא ימצא את הדרך לחזור חזרה. שמירה על תחזוקה רגשית באופן קבוע שומרת על איזון גם כאשר נתקלים בקשיים או בסיטואציה מלחיצה במיוחד.


יום חמישי, 17 במרץ 2016

קשר לא תקין עם הילדים

מאמר מאת ד"ר אורה גולן

קשר טוב בין בני המשפחה חיוני לחוסן הרגשי של כל אחד מאיתנו. כאשר נולדים הילדים ונוצרת משפחה חדשה, זה רק טבעי שתהיה להורים כמיהה לכך שגם אחרי שנים של השקעה בגידול הילדים וכשהילדים יהפכו בעצמם לבוגרים, הקשר המשפחתי ישאר טוב ומלוכד.
למרות הרצון הטוב, ישנן משפחות שלא מצליחות לשמור על קשר טוב ועל תקשורת תקינה. במקרה כזה, צד אחד עלול להרגיש שיש עליו ביקורת ושיפוטיות אין סופית, כאילו כל דבר שיעשה לא יהיה טוב מספיק. במקביל, הצד השני ירגיש כי הוא צריך להיזהר בכל דבר שיעשה או יגיד ובמילים אחרות – ״ילך על ביצים״, מאחר ואפילו אמירה של "שלום" או "מה שלומך?" יכולה להתפרש כביקורת.
למרות שיש רצון לקשר תקין בין שני הצדדים, הקשר גורם לתסכול וכאב רגשי ושני הצדדים לא יודעים כיצד לצאת מהמצב אליו נקלעו. קשיי התקשורת שעלולים להימשך זמן רב יכולים להידרדר לפיצוץ וניתוק הקשר ומצב כזה רק מעצים את הכאב הרגשי.
אפשר לנהל חיים רגילים ולא להיות בקשר עם בני המשפחה אך הכאב הרגשי יישאר, גם אם מתכחשים לקיומו והוא עלול להשפיע על החוסן הרגשי ועל הבריאות. לעיתים הקשר כל כך מורכב ונפיץ שאין ברירה ולא ניתן לשמר את הקשר אך לפעמים, צריך רק ליצור ניתוק זמני כדי לתת לכל אחד מבני המשפחה זמן להתבשל, לחוש את הכאב עד שיתפתח געגוע לצד השני ותווצר ההזדמנות לחידוש הקשר.

כאשר עולה הרצון ליזום ולחדש את הקשר, לא תמיד יודעים כיצד לעשות זאת וככל שעובר הזמן חוסר הנוחות גובר. חשוב לשים את חוסר הנוחות בצד ולעשות את המאמץ כדי למצוא את הדרך לחידוש או שיפור התקשורת. אפשר להתחיל עם תקשורת בסיסית מאוד ותפעולית – חלוקת וקבלת משימות, יחד עם השארת נושאים מסוימים מחוץ לתחום.

קשיים בתקשורת בין בני המשפחה יכולים להימשך שנים רבות ולהטריד גם בגילאים מבוגרים.
ד"ר אורה גולן משתפת בסיפור מהמרכז: "דליה, מטופלת בת 57, תיארה בפני לא מזמן את יחסיה המורכבים עם אימה בת ה-80. היא סיפרה שהאם אף פעם לא חיבקה אותה בילדותה ושתמיד הייתה לה ביקורת כלשהי כלפיה. היום, כשאם בודדה וזקוקה לטיפול ולחברה, דליה מטפלת בה ודואגת לצרכיה אך היא מעידה כי הדבר כרוך בסבל. קשה לה להיות במחיצת האם לאורך זמן (מאחר ולאחר זמן קצר במחיצתה, היא חשה כעס שמציף אותה) וקשה לה לסלוח לה. היא לא מסוגלת לשבת קרוב אליה וגם לאחר הביקור לוקח לה זמן להירגע. יחד עם זאת ובמקביל, דליה חרדה לגורל האם ומרגישה שתהיה אבודה כאשר האם תלך לעולמה.
לטיפול דליה הגיעה בשביל לעשות לעצמה סדר ולסלוח לאם כל עוד יש את האפשרות וקיימת בינהן תקשורת במידה מסוימת. למרות הקושי שהיא חשה, דליה הבינה שזה דבר חשוב לעשותו ועכשיו זה הזמן המתאים. בסיום התהליך היא תיארה שחווה שינויים רבים - היא הייתה מסוגלת לתת לאימה את הטיפול ולהיות לידה לאורך זמן. במקום הכעס חשה כעת חמלה לאימה והיא הצליחה לראות אותה כאדם עם חולשות ומגבלות. גם בסיום הביקור בבית אימה, כבר הייתה יוצאת עם הרגשה טובה ללא רגשות שליליים או כאב רגשי שהיה חלק יומיומי בחייה.
דליה ציינה שהיא נמנעה מלהגיע לטיפול ולגעת בנושא עד כה כי היא חששה שהדבר יצריך ממנה לצלול לתוך הכאב, לדבר ולנתח את המצב ולא היה לה כוח להתמודד עם זה. היא טענה שאילו ידעה ששניתן לעבור תהליך כזה בקלות כזו בלי לעורר עוד כעס, סבל וכאב, הייתה עושה זאת מזמן".