יום שלישי, 30 באוגוסט 2016

"מעט מאוד נדרש כדי להגיע לחיים מאושרים; זה הכל בתוכך, בדרך המחשבה שלך" – מרקוס אורליוס

ד"ר אורה גולן שלום וברכה,
לאחר סיום הרצף הטיפולי הבסיסי אצלכם, ברצוני להודות לכן על הטיפול המקצועי והיעיל שלכן בי, אשר תוצאותיו באות לידי ביטוי באופן ברור באופן תפקודי בחיי היום יום כעת, ובהמשך אני מעריכה שישפיעו על מהלך חיי הכולל.
הגעתי למפגש הראשון איתך כואבת רגשית, מלאת קושי ותסכול ומחוסרת שינה לגמרי, לאחר התמודדות קשה וארוכה עם טיפול באבי כחולה בסרטן במשך מספר שנים ועם פטירתו בקיץ האחרון.
לאחר הטיפול הראשון אצלך, התחלתי לישון שינה ממשית ורצופה- חוויה מתקנת לאחר שנים רבות של חוסר שינה ועייפות כרונית.
בחרת מטפלת עבורי, לאחר שהצגתי בפניך את צרכי הרגשיים והרציונליים ורצוני במטפלת מנוסה ובעלת גישה מתאימה לקווי המתאר של אופיי.
בחירתך היתה מתאימה באופן חד משמעי. החוויה הטיפולית והמקצועית היתה מעולה. הידע המקצועי, המיומנות הברורה כמטפלת בשיטה שלך, האוזן הקשבת שלה, הרגישות לצרכיי וההבנה שהצורך שלי בהסבר בכל שלב משלבי הטיפול חשוב לי מאד, בנו את האמון שלי בה כמטפלת ואפשרו את הצלחת הטיפול.
כיום, הנני שלווה ואופטימית יותר, הצלחתי לאזן חלק ממערכות היחסים שלי עם בני משפחתי, התחלתי לקבוע "פגישות עם עצמי" ולעמוד על כך שהן תתרחשנה והתחלתי לאהוב את עצמי.
הנני חשה שמצבי הנוכחי יכול לשמש קרקע פוריה ויציבה יותר לצמיחה אישית מחודשת בכל התחומים בהם אני רוצה להוביל שינוי מהותי בחיי.
על כן, החלטתי להמשיך לקבל טיפול אצלכם בתחומים נוספים ומקוה שאצליח עם התשתית הרגשית הרגועה והבריאה יותר שלי היום, לצמוח באופן מעשי ולחוש תחושת הצלחה אמיתית.
לבסוף, ברצוני להודות גם על ההתנהלות הלוגיסטית והארגונית של המרכז שלך. לוחות הזמנים מדויקים להפליא, תיאומי הפגישות, המידע על הרכבת הרלוונטית להגעה, האיסוף מתחנת הרכבת, ההגעה למרכז בזמן והגישה השירותית האיכותית והרגישה של המזכירות, הנהגת וכל שאר הצוות במקום. זוהי חוויה נדירה בחיי היום יום בארצנו וראויה לשבח.
                                                                       בכבוד רב ובהערכה רבה
                                                                                         סימונה


הטיפול לנטרול מחסומים רגשיים פותח אופציות רגשיות. מחסומים רגשיים באים לידי ביטוי באופנים שונים כגון: תקיעות, לחץ, חרדה, דאגנות, מצבי רוח כעסים ועוד. דומה הדבר לאדם שעומד בצומת דרכים ויכול למעשה לבחור ללכת לכל כיוון. כאשר מחסומים רגשיים מנהלים אותו הוא נעול רק על כיוון מסוים וגם אם מבין שניתן להתנהל אחרת לא מסוגל לשנות זאת. הטיפול אינו פוסל את הכיוון שמנהל את המטופל וגם אינו מנסה לשנות או להכתיב כיוון אחר. הטיפול לנטרול מחסומים רגשיים פותח אופציות רגשיות כך שכיוונים שהיו חסומים נפתחים ומטופל יכול לבחור בהם בלי מאמץ ובלי השקעה. זה פשוט קורה בטבעיות לעיתים אפילו מבלי לשים לב. למשל במקום להגיב בלחץ וחרדה פתאום ניתן גם להיות רגועים במקום הצורך להיות בשליטה ניתן פתאום לשחרר שליטה.
למידע נוסף על הטיפול לחצו כאן



יום שבת, 27 באוגוסט 2016

כיצד להתמודד עם הקושי ללכת לבית הספר?


מאמר מאת ד"ר אורה גולן


אנחנו עומדים בפני פתיחתה של שנת לימודים נוספת. כמו בכל שנה ובכל גיל - ילדים והורים חשים בהתרגשות, של התחדשות וצמיחה. בית הספר מעניק הרבה אפשרויות: מכין לחיים, חושף אותנו למקצועות שונים ומגוונים שמגדילים את הסיכוי לבחור בתחומי עיסוק המתאימים לנו, מלמד אותנו לחשוב ולשאול. דבר חשוב לא פחות הוא שבית הספר מאפשר לנו להכיר ילדים בני גילנו וכך נותן לנו הזדמנות לפתח את הכישורים החברתיים שלנו.
מגיל הילדות ועד הבגרות בגן, בבית הספר, בצבא, בשרות הלאומי ובאוניברסיטה אנו נמצאים במסגרות המספקות לנו חשיפה לבני גילנו ללא כל מאמץ מיוחד מצידנו למצוא אותם. כך יש לנו הזדמנות להיות באינטראקציה חברתית משמעותית במשך רוב שעות היום, לרכוש מיומנות חברתית וליצור חברויות המלוות אותנו שנים רבות, לעיתים עד בגרותנו - מה שנקרא "חברי ילדות". מיומנות חברתית זה דבר מורכב ומסובך וכולל למשל את היכולת ליזום קשרים חברתיים, לשמור עליהם, לפגוש חברים מחוץ למסגרת שיוצרת עבורנו את המפגש ולחוש אהובים ומקובלים בקרב החברים שלנו. מיומנות חברתית היא גם היכולת להתקרב למי שנכון לנו ולהתרחק ממי שנכון לנו כאשר הדגש הוא על איכות הקשרים ולא הכמות.
האינטראקציה החברתית בגיל צעיר חשובה לפחות כמו ללמוד לקרוא ולכתוב. כמו שאדם ללא יכולת לקרוא ולכתוב יתקשה להשתלב בעבודה ולהתפרנס, כך אדם ללא כישורים חברתיים עשוי להיות מוגבל ביכולת שלו לפרנס את עצמו ואת המשפחה שלו ולהיות מאושר. לעיתים אני פוגשת בטיפול אנשים בוגרים ללא כישורים חברתיים וללא חברים. אין להם את הכלים והידע ליצור חברויות.
מי שלא מנצל את השנים הצעירות בכדי לרכוש ולשפר כישורים חברתיים וליצור חברויות עשוי למצוא את עצמו מתמודד עם קושי גדול. בגיל הבוגר קשה יותר לפתח כישורים חברתיים ויש פחות הזדמנויות לכך. מקומות העבודה לא תמיד מאכלסים עובדים רבים או בני אותו גיל ולא תמיד מוצאים חברים של ממש במקום העבודה.
בעייה נפוצה שאנו מטפלים בה בקליניקה היא ילדים שיש להם קושי ללכת לביה"ס. זה מתבטא בחוסר רצון ומוטיבציה לקום בבוקר, מרבים בתלונות על כאבי בטן וראש ותחושות פיזיות לא נעימות, פחדים, קושי לשחרר את ההורים ועוד. אנו פוגשים ילדים שלא הולכים לביה"ס שבועות וחודשים במצטבר. חשוב להבין שקושי ללכת לבית הספר או התנגדות לכך מעידה על מצוקה. לא תמיד הילד יודע להסביר את הקושי, הוא חש אותו ומבטא אותו בהתנגדות ללכת לבית הספר.
הסיבות להתנגדות של הילד ללכת לבית הספר רבות ומגוונות: קושי בדחיית סיפוקים, הילד חווה הצקות או בריונות, קושי עם מורים, קושי בהבנת החומר הנלמד, פחדים, בעיות התנהגות ושמירה על גבולות, התנגדויות של גיל ההתבגרות ועוד. יש ילדים ביישנים וסגורים המתמודדים עם חוסר בטחון ודימוי עצמי נמוך ולכן חוששים להגיע לביה"ס ולהיות באינטראקציה חברתית. לפעמים זה לא קשור כלל לבית הספר אלא לאירועים בחיים, ילדים שחוו דברים לא פשוטים המשפיעים עליהם כמו תאונה או משבר בתוך המשפחה שגורמים להם לא לרצות לצאת ולהחשף חברתית.  
חשוב להורים להיות ערניים, כאשר הם מזהים סימני מצוקה ראשוניים שנמשכים יש להתייחס ולדבר עם הילד. באמצעות הטיפול לנטרול מחסומים רגשיים עזרנו להרבה ילדים ובוגרים צעירים להשתלב במסגרת, לחזור לבית הספר, לשפר כישורים חברתיים ולהנות מהמפגש החברתי שבית הספר מזמן. אני תמיד אומרת שכישורים חברתיים חשובים יותר מהשגים לימודיים כי בסופו של דבר אנחנו עובדים עם אנשים וחיים עם אנשים וצריכים לדעת כיצד להסתדר איתם.  
לקריאה נוספת על שיטת הטיפול לחצו כאן




יום חמישי, 25 באוגוסט 2016

איך הורה מתמודד כאשר נודע לו שהילד שלו עבר פגיעה מינית?

מאמר מאת ד"ר אורה גולן
סיפורי מקרה מהקליניקה:
מטופלת ותיקה יצרה איתי קשר ותיארה שבתה בת הארבע עברה פגיעה מינית. בזמן שהותה בבית חברתה בן הזוג של האם התעסק איתן בצורה לא ראויה. הילדה ניחנה ביכולת וורבלית גבוהה ולכן סיפרה את הסיפור להוריה. הסיפור גרר אחריו סערת רגשות גדולה מאוד משני הצדדים, ההורים התקשו לעכל שהילדה שלהם חוותה פגיעה ובצד השני (של הפוגע) המשפחה חוותה הכחשה מוחלטת ואף האשימו את משפחת הילדה בהוצאת דיבה.


מטופל בן 29  דיווח על קשיים רבים עם עצמו, ביכולת שלו לבנות זוגיות, להגדיר את הזהות המינית שלו ועוד. הוא תיאר שכנער חווה הטרדות מאדם בשכונה בה הוא גדל. אותו אדם איים אליו שאם יספר למישהו הוא יפגע בו. הפחד שיתק אותו ולא היה לו עם מי לדבר על הפגיעה שחווה. כשאזר אומץ וניסה לשתף את הוריו הוא לא זכה להקשבה ותמיכה מצדם.
לצערי סיפורים אלו אינם נדירים.
הפגיעה המינית מתבצעת בכל הרבדים בחברה ובכל סוגי החברות. בחברות מערביות בהן לגיטימי להתלונן, ההערכה האופטימית טוענת ש 25% מהנשים והילדות חוו פגיעה או הטרדה מינית והפסימית טוענת לאחוזים גבוהים יותר מכיוון שהרבה פשוט לא מתלוננות. אחוזים לגבי פגיעה מינית בבנים או גברים אינם ברורים מספיק מכיוון שהם פחות מתלוננים כי חשים שאין לגיטימציה חברתית לכך. בחברות בהן יש כאוס הנתונים מדברים על מספרים גבוהים בהרבה, למשל בהאיטי לאחר רעידת האדמה הערכה במרכזי העזרה הייתה ש- 80% חוו פגיעה מינית.
הרוב המכריע של הפוגעים הם גברים. הפוטנציאל לפגיעה מינית קיים כאשר הפוגע מזהה מצב של חולשה והזדמנות שלא תסכן אותו. הפוגע יכול להיות אדם זר, קרוב משפחה או מכר. הפגיעה יכולה להיות אירוע חד פעמי או מתמשך, יכולה להתבצע בכל מקום - בחוץ, בבית של מקרים או קרובי משפחה או בביתך.
פעמים רבות פגיעה מינית בקטין מתבצעת על ידי קרוב משפחה או מכר. כשהורה מקבל את הבשורה הדבר מאוד מסעיר וקשה לעיכול וסביר שלא יודעים כיצב להגיב. למרות שזו פגיעה מאוד קשה בנפש האדם המשאירה צלקות המשליכות על המשך החיים, עם טיפול נכון ניתן להתאושש ולהחלים. חשוב להבין כי לתגובת ההורה והמשפחה יש מרכיב קריטי ביכולת של הנפגע להתאושש ולהתמודד.


הקושי גדול יותר כאשר הפגיעה נעשית בתוך המשפחה. מצד אחד יש רצון לשמור על שלמות המשפחה וקושי להאמין שאדם קרוב שסמכנו עליו יכול היה לעשות דבר כזה ומצד שני הצורך לגונן על הילד שנפגע. בנוסף להתמודדות עם הפגיעה יש להתמודד עם קרע בתוך המעגל הקרוב, ועם שאלות קשות כמו איך לא ידענו ולא ראינו, לאן לפנות, האם להגיש תלונה שתוביל לחקירה והחשש מפגיעה רגשית נוספת. מטופלים מתארים שכאשר שיתפו את ההורים חוו קשת של תגובות החל מרגשנות יתר כמו בכי, דכדוך עמוק ועד כעס על הילד והתעלמות. לפעמים כלל לא שיתפו כי לא חשו שיש את מי לשתף. לפעמים ההורה עצמו מרגיש חלש וחסר אונים אל מול הסיטואציה והפוגע. למשל כאשר הפוגע הוא מכר או בן משפחה, אולי עקב תלות כלכלית של ההורה בפוגע.


מה כן ניתן לעשות במצב של פגיעה?
חשוב לטפל בפגיעה מתוך ידיעה שניתן להחלים ובעיקר אסור להתעלם.
הדבר הראשון אותו יש לבצע הוא הרחקת הפוגע והפסקת הפגיעה.
ניתן להגיע למרכזים המטפלים בפגיעה מינית בכדי לקבל את העזרה הראשונית ויעוץ כיצד לפעול. בהמשך חשוב שהנפגע וגם בני המשפחה יקבלו טיפול כדי לתת ולקבל את התמיכה המתאימה החיונית לשיקום.


להכרות עם שיטת הטיפול לחצו כאן