אכילה רגשית בחגים - 10 מכות הפסח

מאמר מאת ד"ר אורה גולן אכילה רגשית היא מצב בו האוכל שולט בנו ומכתיב לנו כיצד לאכול, הוא למעשה זה שמנהל את הבחירות שלנו בכל הקשור לאוכל. מצב זה גורם למערכת יחסים לא תקינה עם האוכל, הוא בא כנחמה, כפיצוי, כתגובה ללחץ, רגיעה, שעמום ועוד. בחג הפסח ניתן לראות את ביטויי האכילה הרגשית לפי 10 מכות:: קושי להתמודד עם התכתיב לאכול רק מצות ומאכלים כשרים לפסח. ההתעסקות בנושא הזה של האוכל בחג לפעמים חסרת פורפורציות והתחושה היא כאילו נגזלו כל המאכלים הטעימים. לפעמים אין קושי לאכול מצות לפני או אחרי החג אבל האיסור עצמו במהלך החג יוצר קושי עצום. קניות אוכל מופרזות לחג והכנת כמות גדולה של אוכל שבסוף נזרקת לפח כי אין מי שיאכל כמויות כאלו. מחג לחג אין למידה וחוזרים על אותה התנהלות. צורך להראות שפע של אוכל. מוציאים המון כסף על אוכל אפילו עד רמה של לקיחת הלוואות כדי לעמוד בסטנדרטים. גם העבודה והטירחה להכנת האוכל היא לפעמים חסרת פורפורציה. שפע של אוכל בארוחת החג הכולל הרבה מטעמים יוצר קושי לאכול כמות משביעה ולהפסיק לאכול בזמן. במקום תחושת שובע נעימה מרגישים כאב, לחץ בבטן כבדות והרגשה כללית לא טובה כתוצאה מאכילת היתר. שפע המאכלים בארוחה בשילוב עם הרבה אנשים סביב השולחן. יש כאלו שחשים שלא ישאר להם והם חייבים להספיק להגיע מהר לכל המאכלים ולאכול מהר. כשנוסעים לטייל לוקחים ומכינים המון אוכל לדרך, בגלל החשש שאולי יהיו רעבים. זאת למרות שבכל מקום יש מסעדות וקיוסקים. יוצא שגם לוקחים הרבה אוכל וגם עוצרים במסעדות בדרך. תחושת ה"שמא לא יהיה" מנהלת אותנו בעוצמה רבה. רדיפה אחרי הילדים עם אוכל במקום לסמוך עליהם שידעו מתי הם רעבים ומתי לא. צפייה שאחרים יאכלו את האוכל גם אם לא רעבים כדי לא להעליב או לפגוע וכדי לא לזרוק אוכל. אוכלים כשמרוכזים בדברים אחרים למשל מול טלויזיה, לא קשובים לגוף, לא מרגישים את תחושת השובע ונוטים לאכול כמות גדולה. אחרי ארוחה יש רגשות אשם וחרטה על הנזק שגרמנו לגף. החג למעשה הופך במקום חג החירות לחג השיעבוד כשאנחנו אלו שמשועבדים לאוכל. הטיפול לנטרול מחסומים רגשיים מאפשר לעשות בחירות נכונות ולבנות מערכת יחסים תקינה עם האוכל. הטיפול מתבצע בעזרת תמונות של אוכל. ניתן לעשות אותו עם תמונות של אוכל שמנהל אותנו. למשל עם מאכלים ספציפיים שלא ניתן לעמוד מולם. המטרה היא לא להפסיק לאכול, לא ליצור רגשות אשם, לא לתת דיאטות או הנחיות מה מותר ומה אסור, אלא לאפשר למטופל ליצור מערכת יחסים תקינה ובריאה עם האוכל כדי שיוכל לאזן את הכמות והמזון הנכון והמזין עבורו. מקרה מהקליניקה: שרה היא אישה בת 75 נמרצת ופעילה, הסבתא של המשפחה. היא סובלת מעודף משקל ונאבקת שנים עם משקלה. בד"כ כל המשפחה מתכנסת אצלה בחג. תמיד חשוב לה שלכולם יהיה מה לאכול גם לצמחונים וגם לאלו שלא אוהבים מאכלים מסויימים. היא מאוד אוהבת דברי מתיקה ושפע של אוכל ותמיד נוצרים בעקבות הארוחות אצלה קצת חיכוכים כשכולם מנסים לעשות מאמץ לא להיות חשופים לכמויות כאלה של אוכל. היא לא מצליחה לשחרר ולא מרגישה שהיא עושה את העבודה שלה אם אין שפע של דברי מתיקה ושפע של אוכל על השולחן. אחרי שעברה את הטיפול לנטרול מחסומים רגשיים  היא באה עם רעיון חדש שהציעה למשפחתה -  האם אפשר לוותר על מיצים מתוקים, לעשות יותר סלטים ולהוריד בקינוחים. שיהיה שפע אבל עם אוכל יותר בריא ומזין. אחרי שהציעה למשפחה היא נדהמה כמה כולם התלהבו מהרעיון של אוכל בריא וחששו להגיד לה להפחית בדברים מסויימים מתוך כבוד אליה.