מאמר מאת ד"ר אורה גולן
כיצד נתקעים לנו דברים שהופכים למסורת ולחוק ברזל?
נפתח את המושא עם סיפור רקע-
בארוחת החג יש מסורת לאכול דג שלם. אצל משפחה אחת הכנת המאכל המיוחד עברה כמסורת מדור לדור ונשמרה בקפידה יתרה. יום אחד בזמן שאם מדריכה את ביתה כיצד להכין את הדג המסורתי היא מסבירה לה לחתוך את הדג לחצי - ראש וזנב. הבת שאלה מדוע צריך לחתוך כך את הדג. ״לא יודעת״ ענתה האם ״כך למדתי מאימי״. הוחלט לברר את הנושא וכך שאלו את הסבתא והסבא וכן הלאה והתשובה אותה תשובה ״לא יודעים כך למדנו״. סבתא רבה פתאום נזכרה שלסבתא שלה פשוט לא הייתה תבנית מספיק גדולה ומאז אילוץ הפך למסורת ולחוק ברזל.
כך קורה לעיתים שנתקעים אצלנו דברים שהופכים לחשובים אבל לא עצרנו לשאול את עצמנו מה הסיבה האם יש הגיון להתנהל כך? האם יש הצדקה להתעקש על זה?
אנשים יכולים להיכנס לוויכוחים קולניים וקרבות על דברים לא חשובים שאינם מוכנים לבחון אפשרות לעשות אותם אחרת או לשנות משהו. לדוגמה: סידור השולחן, לבוש, נסיעה במסלול מסוים, קניית מצרכים רק במקום מסוים, צורת ניקיון וסדר, הכנת דברים רק בצורה מסוימת ועוד.
אנשים שמאפיין אותם דפוס היתקעות על דברים לא חשובים יכולים לסבול מקיבעון מחשבתי, יצירתיות חסומה, חוסר גמישות, קושי למצוא פתרונות לבעיות, חשים לחץ, מתח ובזבוז זמן ואנרגיה.
כמה דוגמאות מהקליניקה:
תקיעות על דברים מסוימים יוצרת מגבלות ויכולה להוביל להתפתחות חרדות משינויים, לצאת מהבית, לשנות מקום עבודה, לסיים קשר זוגי לא מתאים ועוד.
אנשים שמזהים שהם נשאבים לוויכוחים רבים או חשים צורך רב להתנהל בצורה מסוימת ומדויקת מומלץ להם לטפל בנושא ולנטרל מחסומים רגשיים שמנהלים אותם. הטיפול עוזר לשחרר צורך בשליטה אבל אינו מכתיב למטופל כיצד לנהוג על מה להתעקש ומה לשחרר. זה קורה לבד וחשים פחות לחץ ויותר נינוחות.
 |
 |
