יום שלישי, 29 בספטמבר 2015

מהי אכילה רגשית?

מאמר מאת ד"ר אורה גולן

הצורך לאכול מעבר למה שנכון לנו נובע ממנגנון שטבוע בנו ושייך לאינסטינקט קיומי. יש כאלו שהוא טבוע בהם חזק יותר ויש כאלה שפחות. הרעב היה חלק מהקיום שלנו בעבר. ניתן לראות זאת בטבע- חיות שאוכלות יותר ממה שהן צריכות כדי לשבוע, כי הן לא יודעות מתי תהיה הארוחה הבאה שלהן. אפילו חיות מחמד שיש להן שפע של אוכל אוכלות הרבה מידי ואף מחביאות אוכל.
בהרבה מהמזונות יש מרכיבים שגורמים לנו להתמכר אליהם – בצקים, מתוקים, מלוחים... היום יוצרים באוכל המוכן כל מיני שילובים שגורמים לנו לרצות עוד ועוד. באכילה הרגשית הרבה פעמים אנשים עושים שימוש באוכל לנחמה- בגלל עומס רגשי, מתח, לחץ.. הם אוכלים לא בגלל רעב ובד"כ אוכל שאינו בהכרח המזין והמשביע ביותר.

רובנו גדלנו עם הרגלים שגויים לגבי אוכל למשל:
  • הצורך בקינוח בסיום האוכל.
  • קונים כדי למלא את המקרר הרבה מעבר לכמויות שאנו צורכים ולבסוף זורקים הרבה אוכל.
  • כל אירוע או אירוח חייב שיהיה בו שפע של אוכל, הרבה מעבר למה שניתן לאכול.
  • מגיל צעיר אנו חשופים לפרסומת המפתות אותנו לצרוך אוכל מעובד שאינו מזין (כמה פרסומת יש שמעודדת לאכול פירות וירקות טריים?).
  • חנויות עמוסות בשפע של אוכל, מה גורם לנו לקנות יותר בגלל העטיפות היפות והמגרות.

עקב החשיפה והחינוך לשפע של אוכל, נוצרת מערכת יחסים שאינה תקינה עם האוכל - מערכת יחסים חולה.
קשה לנו להתמודד עם כאב ועומס רגשי והמסר החברתי הוא לחפש פתרונות זמינים ונוחים להשקיט את התחושות הללו בין אם זה באוכל ובין אם זה בפתרונות אחרים כמו תרופות. זה הרגל שמתקבע וקשה לנו לשחרר אותו. אפשר ורצוי ללמוד להתמודד עם הכאב הרגשי. אם נדע כן להקשיב לכאב וכן להרגיש אותו, נדע איך להתמודד ואיך להתחסן או איך להמנע ממנו. יותר נכון לטפל בעומס ובכאב מאשר להשתמש באוכל ככדור הרגעה.

הטיפול לנטרול מחסומים רגשיים יוצר מערכת יחסים תקינה ובריאה עם האוכל כך שמטופל יכול לאכול בצורה מאוזנת ללא מאבק מתיש ואין סופי מול הפיתויים. קל יותר להקשיב לצרכים ולבחור מזון מזין ולאכול כמות סבירה.


סיפור מקרה מהקליניקה:  אישה בת 40, נשואה עם שני ילדים קטנים אשר סובלת מעודף משקל. סיפרה שגדלה בבית שהיה פדנטי ואובססיבי לאוכל בריא ברמה שלא נתנו להם לגעת בשום דבר מתוק או לא בריא. אם הם לא היו עומדים בדרישות הדבר היה מלווה בעונשים, השפלות והקנטות. היא סיפרה שהיא לא מסוגלת לאכול היום אוכל בריא. כאמא לילדים קטנים היא נתקלה בבעיה מכיוון שלא רצתה להעביר להם את המסר של אכילה לא בריאה אבל לא ידעה איך לצאת מהמצב הזה וזו הייתה המוטיבציה שלה להגיע לטיפול. היא הצהירה והבהירה שהיא באה לטיפול רק בתנאי שלא יכתיבו לה מה לאכול והייתה מאוד סקפטית וחשדנית. עבדנו איתה עם תמונות אוכל שהיא הביאה ובסופו של דבר משהו בתפיסה שלה לאוכל השתנה, היא הצליחה להעביר לילדים שלה את התפיסה של אכילה בריאה בלי פדנטיות, לחץ ודרישות לא ראליות. למזלה הילדים לא ספגו הפרעות אכילה. בנוסף, היא הרגישה שגם היא פתחה פתח לאכילת מזון אחר, מבחינה רגשית נפתחה אצלה אופציה לאכול בריא יותר והגוף הרגיש טוב יותר עם זה. היא ראתה את זה כהישג עצום.

כשלהורים יש בעיה עם מאכלים הם מעבירים את המסר לילדים גם אם הם לא מראים את זה. למשל הורים שיש להם קשיים עם אוכל והם עצמם בררנים ונמנעים ממגוון גדול של מאכלים חשוב שיחשפו את הילדים ויאפשרו להם לאכול ולטעום מגוון מזונות בריאים ומזינים. אפשר למשל לשים במרכז השולחן סוגי אוכל ולשתף את הילדים בהכנת מאכלים שונים כדי שהם ירגישו בנוח איתם. חשוב שלילד תהיה בחירה כי טעם הוא אינדיבידואלי ומתפתח אצל כל אחד בצורה שונה. בנוסף ככל שאנחנו מתבגרים הטעם מתבגר ומשתנה לכן מומלץ לנסות מאכלים חדשים וכך לפתח את חוש הטעם שלנו.