מאמר מאת ד"ר אורה גולן
כבר מיום הלידה אנחנו יודעים ש"התינוק הזה יגדל ויהיה לחייל". אבל כשזה קורה בפועל, אנחנו עדיין המומים ולא מאמינים שזה קורה לנו. הגיוס לצה"ל מהווה שינוי משמעותי בחייהם של בני הנוער, אך לא פחות מכך, גם בחיי המשפחה בכלל וההורים בפרט. ההורים "מתגייסים" עם הילדים ולמעשה יוצאים איתם למסע משותף של כמה שנים, חווים איתם, כואבים איתם, גאים בהישגיהם, מעודדים אותם ולצד כל זה לא מפסיקים לדאוג לשלומם. לעיתים קרובות הגיוס גורם לחיזוק הקשר ולהפחתת העימותים בין המתגייסים הטריים להוריהם. הילדים מזהים ולומדים להאריך את משמעות הבית ואת הקשר שלהם לבית. ההורים מבינים שהילדים בגרו, הם כבר לא תחת שליטתם וצריך לכבד את ההחלטות שלהם.
בדרך כלל תוך חודש ההורים והילדים מסתגלים למצב החדש אבל יש הורים וילדים שמתקשים וחשוב שיפנו לעזרה. יש הורים שהלחץ לפני הגיוס והחרדה גדולים כל כך שהם אינם מסוגלים לתפקד, מריצים סרטים שחורים בראש, קשה להם לעכל את הרעיון שהילד מתגייס. אמא אחת תיארה שהיא בחרדה גדולה דווקא לפני הגיוס של הבן הקטן. יש לה 3 ילדים שכבר סיימו צבא ועם אף אחד לא חשה קושי כזה. היא חשבה שזה קשור היה לכך שהיא התאלמנה כשהוא היה בן 3 ומאז גידלה את הילדים לבד ולא הייתה פנויה לזוגיות. החרדה שלה גרמה למתיחות בקשר בניהם עד רמה שהוא אמר שהוא רוצה לעזוב את הבית.
יש ילדים שקשה להם יותר להסתגל למצבים חדשים ולשינויים. חלקם מביאים חשש גדול עוד לפני הגיוס וחלקם פוגשים את הקושי לאחר הגיוס. הם חשים אכזבה מעצמם, בושה, לא מצליחים להשתלב, מסתגרים ואינם פתוחים להשתלב חברתית. בזמן ששאר החיילים מתחילים ליצור קשרים, הוואי משותף, מתמודדים ביחד עם הקשיים, בדיחות והקושי הראשוני נשכח והופך לחוויה חיובית הם רק חשים את הקושי גובר עם הזמן וכך גם הניכור והבדידות.
מומלץ לקבל עזרה ולעשות טיפול רגשי לנטרול מחסומים רגשיים כדי להתמודד עם הקשיים ולצאת ממעגל הסבל.
הטיפול קצר וממוקד, לא פולשני, ללא שיחות וללא הנחיות. מטרת הטיפול לאפשר להורה להגיב בפרופורציה, לשחרר צורך בשליטה, לחוש רגוע ונינוח לחזור לתפקוד ולשמחת חיים. עבור הילד לאפשר לו להתמודד עם שינויים, לחיות בשלום עם עצמו ועם הסביבה, להגיב בפרופורציה ולסמוך שניתן להפוך את הגיוס לחוויה חיובית.
|
 |
