איך להתמודד עם לידה שקטה והפלה?

מאמר מאת ד"ר אורה גולן

לידה שקטה והפלה הם אירועים קשים מאוד וטראומטיים.

במצבים כאלו נדרשת התמודדות עם אובדן שלוקח זמן להכיל ולעכל אותו. בנוסף לאובדן צריך להתמודד גם עם ההערות ושאלות מהסביבה כגון מה נולד ואיך הייתה הלידה? קושי מול נשים אחרות להן נולד ילד בריא ועוד.
יש נשים וזוגות שמצליחים להסתגל למצב, להתמודד בצורה בונה ולהכנס להריון לאחר האירוע. אבל יש כאלו שלא מצליחים להתאושש וגם כאשר נכנסים שוב להריון הוא מלווה בהרבה מאוד חרדות ופחדים. לעיתים מתייחסים אל התינוק שנולד לאחר האובדן כאל התינוק המנחם שבא להקל על הכאב הגדול. התינוק קולט את המתח, החרדה והקושי שמסביב והלחץ הזה יוצר עליו עומס וחוסר שקט, מה שמתבטא הרבה פעמים בהתנהגות לא רגועה, כביכול ללא סיבה מוצדקת. לאחר אירוע מצער של הפלה או לידה שקטה מומלץ להגיע לטיפול לנטרול מחסומים רגשיים עוד לפני שמתחילים הריון חדש כדי להתחיל ממקום נקי רגשית בכדי לא ליצור מעמסה על התינוק שטרם נולד.

דוגמא מהקליניקה:

יעל, מטופלת בת 35 נשואה עם שני ילדים הגיעה לקליניקה לטיפול. היא סיפרה שנולדה אחרי הרבה הפלות שאמא שלה חוותה. עקב כך היא גדלה עטופה בצמר גפן, מוגנת בצורה חסרת פורפורציה, לא נתנו לה מנוחה, לא שחררו אותה לדרכה ובכך לא אפשרו לה לפתח את העצמאות שלה. היא הבינה שהייתה צריכה למלא ציפיות וכאב של הורים וסבים. במהלך הטיפול הרגשי לנטרול מחסומים רגשיים עולים דברים משלבים מוקדמים בחיים - יעל חוותה בעצמה מספר הפלות לפני לידת ילדה השני. היא הגיעה לטיפול מכיוון שהבינה שהיא עלולה להתנהל עם ילדה כמו שהתנהלו איתה. אחרי הטיפול היא הצליחה למתן את החרדות והדאגנות ולאפשר לילדיה לגדול בסביבה יותר בריאה ופחות חרדתית.

להכרות עם שיטת הטיפול לחצו על הקישור http://www.oragolan.co.il/about-the-treatment-method/

חרדה מהחרדה

מאמר מאת ד"ר אורה גולן חרדה זו תגובה לאיום קיומי שאינו קיים. מאחר וזו תגובה פיזיולוגית ״לסכנה קיומית״ הגוף מגייס את כל המשאבים שלו כדי להתמודד עם המצב. הדבר מתבטא בתחושות של: רעד, הזעה, דופק מהיר, לחץ בחזה, קושי לנשום, יובש בפה, תחושת חולשה ואפילו עילפון. הרבה פעמים אנשים חושבים שיש להם התקף לב ומגיעים למיון. יש מטופלים שמדווחים שהגיעו כמה פעמים למיון ורק לאחר סדרת בדיקות שאישרה שהכול תקין הם הצליחו להרגע. אנשים שחוו חרדה מתארים שהתחושות מופיעות בפתאומיות ללא כל הכנה מוקדמת או הסבר מדוע הן הופיעו, לעיתים ההתקף הופיע בסיטואציה מסוימת ולכן אוטומטית מקשרים את החרדה לסיטואציה, אך ההקשר לרוב אינו נכון. לאחר התקף חרדה או כמה התקפים הרבה פעמים מפתחים חרדה מהתקף נוסף כלומר חרדה מהחרדה. התקפי חרדה חזקים הם אירוע או אירועים שחולפים אבל החרדה מהחרדה זו תחושה תמידית שמלווה את האדם. תחושה זו באה לידי ביטוי באופנים שונים: חוסר נוחות בגוף, עייפות, תשישות, קושי להתרכז, פגיעה במצב הרוח, פגיעה באיכות השינה ותחושה של דריכות תמידית ששוחקת ברמות שקשה להסביר. לא ניתן להרפות ולהרגיע כי החרדה ממתינה מעבר לפינה. החרדה מהחרדה מכניסה את אלו הסובלים ממנה ללופ כך שמתחיל תהליך של המנעות מעשיית דברים מסויימים מתוך הפחד שיעוררו שוב את החרדה. ככל שעובר הזמן חשים מותשים יותר, מאבדים שליטה ועצמאות, נמנעים מעשיית יותר ויותר דברים וחשים כלואים בגופם. לא תמיד יודעים בני המשפחה לתת את התמיכה והעזרה לה זקוק הסובל מהחרדה. לפעמים מגיבים באדישות, בחוסר אמונה, זורקים הערות מיותרות כגון: פשוט תפסיק לחשוב על כך, תתמודד, תתגבר, זה שום דבר. לפעמים ההערות פוגעניות יותר ומבטלות את הסבל. תגובות כאלה מחריפות את תחושת חוסר האונים של הסובל מחרדות והם פשוט לומדים לא לשתף כי ממילא לא מבינים אותם ולא מאמינים להם. הטיפול לבני משפחה שמלווים אדם הסובל מחרדות נותן להם יותר אופציות כיצד לתת תמיכה בצורה נכונה שלא מזינה את החרדה וגם לא פוגעת באדם שחווה את החרדה. התמיכה לה זקוק אדם הסובל מחרדות או חרדה מחרדה היא סבלנות, הקשבה והכלה. חשוב שיאמינו לו שהוא סובל באמת, שלא עושה את עצמו ולא עושה זאת כדי למשוך תשומת לב. ללא עזרה קשה להתגבר על החרדה כי היא משתלטת. מצד שני יש לעודד את הסובל ממנה לקבל עזרה, לא לפסול טיפול כדי לא לקבע את החרדה וכדי להמנע ממצב שהחרדה משתלטת על המשפחה ומכתיבה את התנהלותה. חשוב להגיע לטיפול לנטרול מחסומים רגשיים כי השחיקה שנוצרת גדולה מאוד ומתישה והסבל הנגרם לאדם ולסביבתו רב. מטרת הטיפול היא שההתקפים יעלמו וגם החרדה מהחרדה תיעלם כך שהמטופל יחוש רגוע, נינוח, יחזור לתפקוד ויוכל לממש את הפוטנציאל שלו. צריך קצת סבלנות וחשוב להשלים את התהליך. למידע נוסף בנוגע להתקף חרדה בסרטון הבא, צפיה נעימה

אכילה רגשית בחגים - 10 מכות הפסח

מאמר מאת ד"ר אורה גולן אכילה רגשית היא מצב בו האוכל שולט בנו ומכתיב לנו כיצד לאכול, הוא למעשה זה שמנהל את הבחירות שלנו בכל הקשור לאוכל. מצב זה גורם למערכת יחסים לא תקינה עם האוכל, הוא בא כנחמה, כפיצוי, כתגובה ללחץ, רגיעה, שעמום ועוד. בחג הפסח ניתן לראות את ביטויי האכילה הרגשית לפי 10 מכות:: קושי להתמודד עם התכתיב לאכול רק מצות ומאכלים כשרים לפסח. ההתעסקות בנושא הזה של האוכל בחג לפעמים חסרת פורפורציות והתחושה היא כאילו נגזלו כל המאכלים הטעימים. לפעמים אין קושי לאכול מצות לפני או אחרי החג אבל האיסור עצמו במהלך החג יוצר קושי עצום. קניות אוכל מופרזות לחג והכנת כמות גדולה של אוכל שבסוף נזרקת לפח כי אין מי שיאכל כמויות כאלו. מחג לחג אין למידה וחוזרים על אותה התנהלות. צורך להראות שפע של אוכל. מוציאים המון כסף על אוכל אפילו עד רמה של לקיחת הלוואות כדי לעמוד בסטנדרטים. גם העבודה והטירחה להכנת האוכל היא לפעמים חסרת פורפורציה. שפע של אוכל בארוחת החג הכולל הרבה מטעמים יוצר קושי לאכול כמות משביעה ולהפסיק לאכול בזמן. במקום תחושת שובע נעימה מרגישים כאב, לחץ בבטן כבדות והרגשה כללית לא טובה כתוצאה מאכילת היתר. שפע המאכלים בארוחה בשילוב עם הרבה אנשים סביב השולחן. יש כאלו שחשים שלא ישאר להם והם חייבים להספיק להגיע מהר לכל המאכלים ולאכול מהר. כשנוסעים לטייל לוקחים ומכינים המון אוכל לדרך, בגלל החשש שאולי יהיו רעבים. זאת למרות שבכל מקום יש מסעדות וקיוסקים. יוצא שגם לוקחים הרבה אוכל וגם עוצרים במסעדות בדרך. תחושת ה"שמא לא יהיה" מנהלת אותנו בעוצמה רבה. רדיפה אחרי הילדים עם אוכל במקום לסמוך עליהם שידעו מתי הם רעבים ומתי לא. צפייה שאחרים יאכלו את האוכל גם אם לא רעבים כדי לא להעליב או לפגוע וכדי לא לזרוק אוכל. אוכלים כשמרוכזים בדברים אחרים למשל מול טלויזיה, לא קשובים לגוף, לא מרגישים את תחושת השובע ונוטים לאכול כמות גדולה. אחרי ארוחה יש רגשות אשם וחרטה על הנזק שגרמנו לגף. החג למעשה הופך במקום חג החירות לחג השיעבוד כשאנחנו אלו שמשועבדים לאוכל. הטיפול לנטרול מחסומים רגשיים מאפשר לעשות בחירות נכונות ולבנות מערכת יחסים תקינה עם האוכל. הטיפול מתבצע בעזרת תמונות של אוכל. ניתן לעשות אותו עם תמונות של אוכל שמנהל אותנו. למשל עם מאכלים ספציפיים שלא ניתן לעמוד מולם. המטרה היא לא להפסיק לאכול, לא ליצור רגשות אשם, לא לתת דיאטות או הנחיות מה מותר ומה אסור, אלא לאפשר למטופל ליצור מערכת יחסים תקינה ובריאה עם האוכל כדי שיוכל לאזן את הכמות והמזון הנכון והמזין עבורו. מקרה מהקליניקה: שרה היא אישה בת 75 נמרצת ופעילה, הסבתא של המשפחה. היא סובלת מעודף משקל ונאבקת שנים עם משקלה. בד"כ כל המשפחה מתכנסת אצלה בחג. תמיד חשוב לה שלכולם יהיה מה לאכול גם לצמחונים וגם לאלו שלא אוהבים מאכלים מסויימים. היא מאוד אוהבת דברי מתיקה ושפע של אוכל ותמיד נוצרים בעקבות הארוחות אצלה קצת חיכוכים כשכולם מנסים לעשות מאמץ לא להיות חשופים לכמויות כאלה של אוכל. היא לא מצליחה לשחרר ולא מרגישה שהיא עושה את העבודה שלה אם אין שפע של דברי מתיקה ושפע של אוכל על השולחן. אחרי שעברה את הטיפול לנטרול מחסומים רגשיים  היא באה עם רעיון חדש שהציעה למשפחתה -  האם אפשר לוותר על מיצים מתוקים, לעשות יותר סלטים ולהוריד בקינוחים. שיהיה שפע אבל עם אוכל יותר בריא ומזין. אחרי שהציעה למשפחה היא נדהמה כמה כולם התלהבו מהרעיון של אוכל בריא וחששו להגיד לה להפחית בדברים מסויימים מתוך כבוד אליה.

"כיצד מתמודדים עם חרדה?"

מאמר מאת ד"ר אורה גולן

חרדה זו תגובה לאיום קיומי שלא קיים, לסכנת חיים שלא קיימת! כ - 10% מהאנשים חווים חרדה ברגע זה, כ - 70% מהאנשים חוו חרדה בשלב כל שהוא בחייהם. אחוז האנשים שחווים חרדה עולה לאחר תקופות או מצבים של סכנה וחוסר וודאות קיצוני כגון: מלחמה, מחלה, תאונה וכן עולה גם עוצמתה, משך הזמן והתדירות שלה. כל אחד יכול לחוש חרדה בכל שלב בחיים. בדומה לשפעת היא יכולה לתקוף כל אחד אך יש אנשים רגישים יותר ויש חסינים יותר. החרדה יכולה להופיע מילדות וללוות אדם במהלך החיים והיא יכולה להופיע פתאום באמצע החיים. לפעמים אנשים מקשרים את החרדה לאירוע מסוים כגון: תאונת דרכים, מחלה, היתקעות במעלית, טיסה עם הרבה טלטולים ולפעמים מספיק ששמעו סיפור על מישהו שקרה לו משהו. החרדה יכולה להופיע מיד לאחר האירוע או לאחר שעבר זמן רב או גם להופיע בלי שום סיבה מובנת. חרדה יכולה להיות ספציפית כשהנפוצות יותר הנקראות גם פוביות הם: חרדת טיסה, קהל, גבהים, מרחקים, מבחנים, בעלי חיים, מחלות, מקומות סגורים חושך ועוד. החרדות יכולות להיות כלליות עם התקפים ללא סיבה. החרדה תמיד קשורה לתחושה של חוסר וודאות ואיבוד שליטה. מטופלים מתארים התקפי חרדה עם סימפטומים קשים שבדרך כלל נמשכים זמן קצר בין שניות לדקות ותחושת חרדה ואי נוחות בגוף שיכולה להמשך שעות, ימים ואף יותר. הסימפטומים האופייניים לחרדה: תחושת לחץ, דופק מואץ, קוצר נשימה, תחושת חנק, תחושה שהולכים להתעלף, התעלפות, בחילות, הקאות, שלשולים, הזעה מוגברת, יובש בפה, מועקה, תחושת לחץ בראש, תחושת מתח עצום, כאבים ואי נוחות בגוף. הסימפטומים של החרדה דומים לסימפטומים של התקף לב וגורמים לבהלה רבה. רוב המטופלים מתארים שהגיעו לחדר מיון עקב התקף חרדה מחשש שיש להם התקף לב. תופעת לוואי אופיינית לחרדה זו חרדה מהחרדה. כלומר גם כאשר אין התקף חרדה יש חרדה מתי יופיע ההתקף. החרדה שוחקת, מתישה ויוצרת תקיעות. מטופלים מתארים שהם חוששים לעשות דברים כי חוששים מההתקף הבא. חלקם חוששים להתרחק מהבית, חלקם להישאר לבד בבית, להיות בנוכחות אנשים או לבד ללא אנשים. אנשים שסובלים מחרדות במשך שנים מתארים שהחרדה משנה את צורת הביטוי שלה במהלך השנים. אנשים שאינם סובלים מחרדה מתקשים להבין ולהכיל את הסובלים ממנה. לפעמים מתוך רצון לעזור חושבים שזה משהו קטן שאפשר להתגבר עליו וזורקים הערות שרק מחלישות כגון: מה אתה עושה מזה כזה סיפור, פשוט תתמודד, קצת אומץ, פשוט תרגעי או הערות הפוכות אל תעשי כי מה יקרה אם פתאום תהיה לך חרדה, אל תנסה אתה יודע שאם תהיה לך חרדה לא תוכל להתמודד. החרדה גורמת להסתגרות ולסגירות או לתלותיות ולאובדן העצמאות. טיפים: ההמלצות מיועדות לתת כלים להתמודדות עם התקף חרדה אך אינן מהוות תחליף לבירור או המלצות רפואיות. חשוב מאד להקפיד על שינה בשעות הלילה, תזונה מאוזנת וסדירה ופעילות ספורטיבית 3-4 פעמים בשבוע שיפחיתו או יעלימו התקפי חרדה. מחסור בשעות שינה, בפעילות ספורטיבית ותזונה לא תקינה יחריפו את החרדות. מאחר וחרדה זו תגובה לאיום קיומי שלא קיים כל הסימפטומים הם למעשה תגובה פיזיולוגית של הגוף לסכנה. במצב של סכנה אמיתית נגיב באחת משלוש האפשרויות: בריחה, תקיפה או קיפאון. לכן כאשר חשים התקף חרדה הגוף מגייס הרבה מאד אנרגיה כדי להתגונן. אנרגיה זו מיועדת להשתחרר במהירות לכן ריצה מהירה מאד, לצעוק לתוך כרית הכי חזק שאפשר, או קפיצות לגובה במקום יעזרו לפרוק את האנרגיה במהירות ולהשתחרר מההתקף. אם חשים חולשה עדיף לשכב ללא תזוזה עם רגלים למעלה. התמיכה שצריך אדם הסובל מחרדה זה הבנה, הכלה, קבלה וסבלנות לא שיפוטיות! אפשר להציע פתרונות אך לא להפעיל לחץ, לבטל או לזלזל. כאשר חשים תקיעות וקושי לקדם דברים, במקום להתמקד על מה שאי אפשר לעשות רצוי להתמקד על מה כן גם אם זה מאט מאד. גיבוי ועידוד מהסביבה על כל הישג קטן עוזר מאד. במידה והחרדה משתלטת ופוגמת באיכות החיים מומלץ לקבל עזרה. הטיפול לנטרול מחסומים רגשיים פותח אופציות רגשיות ומאפשר למטופל לממש את הפוטנציאל שלו ולא את החרדה. מטרת הטיפול לאפשר לך להיות רגוע נינוח, להגיב בפרופורציה ולקדם את עצמך ולשפר את איכות החיים. הטיפול קצר, ממוקד, ללא שיחות או הנחיות. הוא מתאים לילדים מגיל 6, לנוער, לבוגרים ולמבוגרים מאד.