קושי בויסות תחושתי בגילאים צעירים

מאמר מאת ד"ר אורה גולן בעזרת חמשת החושים שלנו: ראיה, שמיעה, מישוש, טעם וריח אנחנו מקבלים מידע על העולם סביבנו. מידע זה חיוני ומכתיב את התגובות וההחלטות שלנו בכל יום ובכל רגע. למשל כיצד ללכת למקלחת בלי להתקל בקירות, מה ללבוש, סוג הבד, צבע הבד, הגזרה, עוצמת המוזיקה שאנו שומעים, סוג המוזיקה, עוצמת הדיבור, טון הדיבור, נזהרים מלגעת בסיר רותח, מה לאכול, מה לא לאכול ועוד המון החלטות. ללא המידע מהחושים לא היינו שורדים יום אחד. בנוסף באמצעות החושים שלנו אנו לומדים להכיר את עצמנו ואת האחר. הטעם וההעדפות שלנו מגדירים את מי שאנחנו. כאשר אנו פוגשים אדם חדש אנו בוחנים אותו באמצעות החושים שלנו. מה קורה כאשר המידע מהחושים אינו מווסת? נקלט כעוצמתי מידי ו/ או כחלש מידי? זה בדיוק קושי בויסות תחושתי, כלומר רגישות יתר או חוסר רגישות למידע שנקלט מהסביבה. ניתן לסבול מחוסר ויתר רגישות בו זמנית. בעיה זו מוכרת בעיקר אצל ילדים קטנים אך יכולה להמשיך גם לגילאי הנערות והבגרות ומשפיעה כל יום על ההתנהלות, התגובות וההחלטות שלנו. קושי בויסות תחושתי יכול להשפיע על כל החושים, חלק מהם או רק על חוש אחד. הוא יכול לבוא לידי ביטוי בצורות וברמות שונות: ראיה - רגישות יתר או חוסר רגישות לתנועה צורות וצבעים. רגישות יתר - קושי להתרכז כאשר יש תנועה סביבם. לעיתים הם צריכים להיות בתנועה וכל השאר דומם. יש כאלו שלא מסוגלים לסבול או נמשכים רק לצבעים וצורות מסוימים. חוסר רצון לאכול או ללבוש דברים בצורה או צבע מסוים. כל דבר צריך להיות בדיוק במקומו. חוסר רגישות - צריכים שהסביבה תהיה בתנועה למשל קולטים מידע מסרטים. בנוסף יכול להתבטא במסורבלות, התקלות בחפצים. חוסר ערנות למראה שלך יכול להיות מרושל מלולך. קושי למצא חפצים. שמיעה - רגישות יתר או חוסר רגישות לרעשים קולות וצלילים. רגישות יתר - כל רעש או רעשים ספציפיים מפריעים ומסיחים את הדעת: מילים, צלילים, קולות של נשימות, לעיסות, דיבור, אווירון, רטט של מכשירים סלולריים, זבובים ועוד. לעיתים סף הגירוי כל כך גבוה שהם היחידים בסביבתם ששומעים את הרעשים. בנוסף, לפעמים הם חווים דיבור רגיל כצעקות. חוסר רגישות - אדישות לקולות וצלילים וצריך לחזור על דברים כמה פעמים. הם לא ערניים ולא שמים לב שמדברים איתם. מדברים בקול רם. לא שמים לב שהם צועקים, מדברים, מרעישים ומפריעים לאחרים ולא מבינים למה כועסים עליהם. מישוש - רגישות יתר או חוסר רגישות למגע. רגישות יתר - נמנעים מסוגי מגע שונים כמו חול, פרוות בעלי חיים, מרקמים שונים, בגדים ועוד. הפתק על הבגדים מציק להם, הבגדים עצמם לוחצים מידי והכל מציק, מדגדג אותם ואפילו מכאיב להם. לפעמים אינם מסוגלים לסבול מגע של אדם אחר אפילו של הורים ובני משפחה קרובים. רגישות לחום או קור. נמנעים מלאכול מרקמים מסוימים. חוסר רגישות - צורך במגע מאוד חזק ונוגעים באחרים בצורה מכאיבה. חוסר רגישות לחום או קור. יכולים להתלבש בצורה שאינה מתאימה למזג אויר כגון בגדים קצרים ביום קר מאד או בגדים חמים ביום חם. סרבול, דברים נופלים להם מהידיים, נשברים להם דברים. טעם - רגישות יתר או חוסר רגישות לטעמים רגישות יתר - בררנים באוכל, הרבה דברים לא טעימים ולא מוכנים לטעום דברים חדשים. יכולים להגיע לתת תזונה עקב מגוון מזון מאד מצומצם ולא מזין. חוסר רגישות - הטעמים לא מספיק חזקים ולכן צריכים אוכל עם טעמים חזקים מאד כגון מלוח מתוק חריף חמוץ. יכולים לאכול מזון מקולקל. ריח - רגישות יתר או חוסר רגישות לריחות רגישות יתר - רגישות גבוהה לריחות של אנשים, לבשמים, מאכלים, ריחות בשירותים ועוד. יכול לגרום לסלידה קשה לבחילה ואף להקאה. חוסר רגישות - חוש ריח לא מפותח, לכן לא שומרים על היגיינה, לא מתקלחים ולא מחליפים בגדים. הסיבות לקושי בויסות תחושתי יכולות להיות התפתחותיות ו/או רגשיות ויכולות להופיע בצורות וברמות שונות. ללא ספק, קושי בויסות תחושתי ישפיע על ההתנהגות, על התגובות ועל היכולת להתרכז, להשתלב ולתקשר עם אחרים. למשל סגירות ופחד להתנסות בדברים חדשים שמונעים המשך למידה והתפתחות ו/ או קושי בהערכת מצבים מסוכנים. סיבה התפתחותית - מערכת העצבים לא התפתחה מספיק ולכן המידע עובר בצורה שגויה. כדי למנוע בעייה התפתחותית כזו חשוב מאוד לחשוף תינוקות וילדים קטנים לכמה שיותר גירויים מגוונים לכל החושים כדי שהמערכת העצבים תתפתח ותלמד לווסת אותם ולהגיב לסביבה בהתאם. סיבה רגשית - נובעת מעומס ולחץ לכן כל גירוי מלחיץ ונקלט בעוצמה גבוהה או חשים תשושים ואין פניות לקבל מידע מהסביבה ולכן הוא נקלט חלקית או לא נקלט בכלל. הטיפול לנטרול מחסומים רגשיים מוריד את הלחץ ומאפשר פניות ללמידה.

טיפול לנטרול מחסומים רגשיים לילדים ובוגרים שנמצאים על הקשת האוטיסטית

מאמר מאת ד"ר אורה גולן

עקב הקושי הרב להבין מה קורה לילדים ובוגרים על הקשת האוטיסטית אנשים רבים חושבים כי הם אינם מודעים לסביבתם החברתית ואטומים לחלוטין בתוך עצמם. גישה זאת אינה מועילה. ילדים ובוגרים אלו חווים קושי רב להתמודד עם החיים. החיים מלאי דרישות וציפיות. כללים, חוקים, הרגלים, כללי התנהגות ועוד.  הם אינם מצליחים לתרגם את מה שקורה סביבם ולהתנהג בהתאם לצפיות. לעיתים הם אינם מודעים לקושי, ולעיתים מודעים לכך שקשה להם להתנהל בעולם ולהתנהג לפי חוקי החיים. הם מרגישים את השוני שלהם והם אינם יודעים להגדיר אותו. המאחר וקשה לדעת מה הם מבינים וחווים כדאי להזהר מלדבר אודותיהם לידם, להמנע מהערות פוגעניות ומלצאת תוך נקודת הנחה שאין האוטיסטים מבינים. מהניסיון שלנו בטיפול בהם הם חשים קשיים ומתמודדים עם מחסומים רגשיים שמנהלים אותם. במרכז אורה גולן הטיפול לנטרול מחסומים רגשיים יכול לעזור ולהועיל להם להתמודד טוב יותר, לחוש רגועים ונינוחים יותר. חשוב לציין שאין כאן נס רפואי. הטיפול אינו יכול לפתור את התסמינים האוטיסטיים. עקב הקשיים שלהם הם חווים לחץ חרדות פחדים תגובות חסרות פרופורציה קושי להתמודד עם שינויים ועוד. הטיפול יכול לעזור להם לחוש יותר רגועים ונינוחים לשתף פעולה במצבים שבהם התקשו ולהתמודד טוב יותר עם קשיים ושינויים. מטופל בן 13 שאובחן על הקשת האוטיסטית סבל מפחדים רבים, למרות אינטליגנציה גבוהה ולימוד במסגרת רגילה עם ליווי של סייעת. הוא פחד לצאת מהבית כשיש חרקים בחוץ וקשה היה לקחת אותו לאירועים או מקומות חדשים בגלל חוסר הוודאות. כל לחץ שהוא חווה גרם להתפרצויות בכי וצעקות וקושי להרגע. גם לאחר שהיה נרגע הפחד היה מתעורר בקלות שמע הסיטואציה תחזור על עצמה. לאחר הטיפול ההורים תיארו ילד חדש יותר רגוע, פחות התפרצויות, מצא בעצמו פתרונות כיצד להתמודד עם קשיים והצליח מהר יותר להרגע ממצבים מלחיצים. למשל הוא שם אוזניות עם מוזיקה במצב מלחיץ וזה הרגיע אותו. הוא לבד מצא את הפתרון וידע בעצמו מתי הוא צריך את זה.

ילדים של החיים - התמודדות עם ילד עם מגבלה

מאמר מאת ד"ר אורה גולן

אספרגר, שיתוק מוחין ואוטיזם, הן רק שלוש דוגמאות לשלל הבעיות היוצרות מגבלות ומשפיעות על התפקוד ועל התפתחותו של הילד לאדם בוגר ועצמאי. ילד עם בעיה התפתחותית או מגבלה כלשהי הוא תעלומה מכמה סיבות:

1. קשה להורים להכיר בכך שיש להם ילד עם בעיה.
2. לאחר שמבינים שיש בעיה, קשה לאבחן ולהגדיר אותה.
3. לאחר האבחנה צריך לבחור כיוון טיפולי אינדיווידואלי ומותאם לילד.
4. מעל בעיות אלו, תמיד תרחף עננה עם סימן שאלה גדול מכיוון שלא ניתן לדעת בוודאות עם מה הילד יכול להתמודד ועם מה לא. היכן לדחוף ולעודד אותו להתאמץ ומתי לגונן עליו.

הורים לילד עם מגבלה מתמודדים עם הרבה קשיים ודילמות מאחר וגידולו דורש יותר דאגה, טיפול ותשומת לב ובו-זמנית, מעורר גם חרדה ולחץ. ככל שילדים אלו גדלים ומתפתחים כך גדלות הדאגות. בשונה מילד בריא, שככל שגדל כך גדלה עצמאותו עד כדי שחרור מוחלט מההורים, ככל שגדל ילד עם מגבלה, כך גדלה גם תחושת חוסר הוודאות לגביו ולגבי יכולותיו.
בנוסף לקושי הקיים בהתמודדות עם גידולו, ההורים מתמודדים עם קשיים, דאגות וחרדות נוספות: החשש להביא ילדים נוספים לעולם, החשש המתמיד מפני גילויי מגבלות דומות אצל הילדים הנוספים, הקושי למצוא את האיזון בין כמות תשומת הלב וההשקעה שנותנים לילד עם מגבלה לעומת זו הניתנת לילדים האחרים.

הטיפול לנטרול מחסומים רגשיים עוזר להורה לעשות בחירות נכונות, להשקיט רעשי רקע, לשחרר לחצים, להתמודד עם הקשיים ולמצוא את האיזון האינדיבידואלי שמתאים לו ולמשפחה. הטיפול מתאים גם לילד עם מגבלה. הטיפול אינו פותר את המגבלה אך הילדים שנולדים איתה, מתמודדים עם מחסומים רגשיים שמנהלים אותם ומשפיעים על התפקוד שלהם. יש לנו דוגמאות רבות של ילדים שתפקודם השתפר והפתיע לטובה לאחר הטיפול.