מפרידים כוחות

מאמר מאת ד"ר אורה גולן

כאשר אנו נמצאים בקשר ארוך טווח, אנחנו נקשרים לבן או בת הזוג ומפתחים ציפיות ותקוות מסוימות לגבי העתיד. ככל שהקשר נמשך זמן רב יותר, כך עולות הציפיות שלנו ובמידה והקשר מסתיים – הפרידה עלולה לטלטל את בני הזוג. פעמים רבות, בין אם הפרידה נעשתה בהסכמת שני הצדדים ובין אם ביוזמה של אחד מבני הזוג, פרידה כזו גורמת לכאב רגשי גדול ועמוק מאוד. אנשים מסוימים מתקשים להתמודד ולהתגבר על הכאב, והדבר עלול להשפיע על תפקודם ואפילו על בריאותם. במקרים בהם מדובר בבגידה או בהתנהגות לא נאותה של אחד מבני הזוג, או אפילו הידיעה כי הצד השני כבר המשיך הלאה – מעצימים את הקושי להתמודד ולהתגבר נוכח תחושות הפגיעה והעלבון.

יש מצבים בהם צריכים להמשיך להיות בקשר עם האקס (ילדים משותפים או קשרי עבודה), וסיטואציה זו מעוררת את הכאב כל פעם מחדש. יחד עם זאת, לאנשים אחרים קשה יותר דווקא כאשר הקשר עם האקס נותק באופן פתאומי ובצורה חדה, וכעת הם צריכים למחוק ברגע את כל הזיכרונות והחוויות מהזמן המשותף שלהם ביחד.

בחלק ממערכות היחסים, כשכבר מבינים שיש בעיות שלא ניתן לגשר עליהן אבל צד אחד לא מעוניין להיפרד, לעיתים מנסים להשתנות ולהתאים את עצמם כך שימשיכו לאהוב ולקבל אותם. ביקורת מתונה על התנהגות בן או בת הזוג במערכת היחסים היא סבירה, אך לא ניתן לשנות את אופיו של האדם בשביל ליצור שלום בית ולא ניתן לגרום למישהו לאהוב אותנו יותר. קל ליפול לטעות זאת וכשזה קורה, אנחנו בעצם שוחקים ומאבדים את העצמי שלנו.

הטיפול במרכז אורה גולן – לשים איקס על האקס – נועד בדיוק בשביל לשחרר כאב רגשי שנובע ממערכת יחסים שנגמרה. הטיפול עצמתי מכיוון והוא מאפשר למטופל להמשיך הלאה ולעשות את הבחירות הנכונות עבורו.

מספר דוגמאות למטופלים שעברו בהצלחה את הטיפול:

לפני 3 שנים גבע ודנה (כל השמות שמורים אצלנו), זוג בשנות ה-40 לחייו, הגיעו יחד לטיפול. הם התחתנו בגיל צעיר, הביאו ילדים ופתחו עסק משותף ביחד. ללא סיבה ניכרת לעין, דנה התחילה להתרחק מגבע וברגע שהוא שם לב לכך, הוא ניסה לעשות כל מה שביכולתו כדי לשמור על מערכת היחסים שלמה. גבע העיד כי הם תמיד היו חברים טובים וכי באמת לא הייתה סיבה ספציפית לסיום הקשר. יום אחד, דנה הודיעה כי היא לא מעוניינת בקשר אינטימי מכל סוג שהו ושהיא רוצה להיפרד. גבע לא יכל להתמודד עם המחשבה שאחרי שהם יפרדו, היא בכל זאת תתחיל זוגיות חדשה ומחשבה זו העיקה עליו כל כך, עד שהוא כמעט ולא תפקד. לאחר הטיפול, גבע מעיד על עצמו כי הצליח לנתב את המחשבות שלו לכיוונים אחרים ולמלא את החיים שלו בתוכן חדש. הוא נפתח לאפשרויות חדשות וכיום לאחר 3 שנים, גבע מצא זוגיות חדשה ואילו דנה שעדיין לא מעוניינת בקשר חדש, מתארת שחיה יותר בשלום עם עצמה.

רבקה, הגיעה לטיפול לאחר 16 שנות נישואין ושני ילדים משותפים. היא העידה כי תמיד חשבה שהזוגיות שלה הייתה טובה ובריאה. במהלך השנים דאגה לחברה קרובה שהייתה מגיעה לעיתים קרובות לבקר אותה בביתה. החברה הייתה גרושה ולאחר זמן מה, בעלה הודיע לה בפתאומיות כי הוא עוזב את הבית ועובר לחיות עם חברתה. הכאב ותחושות הפגיעה שרבקה חוותה משני הצדדים היו כה עוצמתיים שהיא חשבה שלעולם לא תוכל להמשיך הלאה. לאחר הטיפול, רבקה מעידה על עצמה כי היא מצליחה להתמקד בעצמה ובדברים שחשובים לה, עובדת על הצבת גבולות ובניית אימון מחודש באנשים.

חנן, עבר את הטיפול אחרי שאשתו עזבה את הבית, לאחר 15 שנות נישואין. ללא הודעה מוקדמת, אשתו הודיעה לו על כך שהיא התאהבה באשה ושהיא עוזבת את הבית בשביל לחיות איתה את חייה. ההודעה על השינוי המפתיע והדרסטי, השפיע קשות גם על חנן וגם על בנותיהם המתבגרות. בעזרת הטיפול, המאתר את החסמים הרגשיים בצורה מאוד ממוקדת, חנן מעיד על עצמו כי הוא השתחרר מתחושת הבגידה וממשיך הלאה.

משפחה לא בוחרים

מאמר מאת ד"ר אורה גולן

לא סתם אומרים שאת המשפחה אנחנו לא בוחרים. כל משפחה היא ייחודית ושונה וכמה שננסה (או לא ננסה) להתכחש לזה - לכל משפחה השפעה כזו או אחרת על אופן התפתחותנו והתעצבותנו בהמשך.

כשאומרים סביבה טובה ובריאה לגדול בה, מתכוונים למשפחה תומכת, שיודעת לכוון ולהדריך את בני המשפחה לדרך הנכונה או להעיר בצורה בונה ומלמדת. כאשר בני המשפחה מרגישים חשובים, משמעותיים ואהובים, הביטחון העצמי שלהם גדל ומאפשר להם לצמוח ולהגיע להישגים וכמו כן, לבחור אנשים חיוביים ודומים להם שיקיפו אותם בבגרותם. לצד זה, ישנן משפחות שלא יודעות לתמוך או למלא את צרכי בני המשפחה. חלק מהקשיים אצל אנשים אשר באים ממשפחה כזו (או הצטרפו אליה בנישואין), הוא שעליהם להתמודד עם מניפולציות רגשיות, ביקורת וסביבה מתוחה בין בני המשפחה. כאן תקופת החגים, המסמלת לרובנו חגיגיות ובילוי עם המשפחה, יכולה להצטייר כמעמסה רגשית וליצור מתח נוכח המחויבות של קיום המפגש. משפחות מסורתיות למשל, אשר קיימת בביתן אווירה מתוחה כזו, נאלצות להתמודד עם קושי נוסף במפגשים המשפחתיים בחגים, שכן לא נוסעים בחג ובשבת ולכן מחויבים להישאר עם המשפחה למספר ימים.

כשמערכת היחסים בתוך המשפחה לא טובה, הדבר יכול להעיב על כל בני המשפחה וליצור חיכוכים ואי נעימויות. אם יש מתיחות בין ההורים או עם החמות, אפילו הישיבה של כל המשפחה סביב שולחן החג עתידה להיות ההפך מחגיגית ושמחה. לא רק מריבות בין בני משפחה שונים עלולים להעיב על האווירה המשפחתית, גם ביקורת יתרה בתוך המשפחה (על אופן הלבוש, חינוך הילדים, מקום המגורים וכו'), פוגעת במערכת היחסים ומורידה את המוטיבציה של הצד המבוקר להשתדל ולהשקיע במערכת היחסים. גם אם יש מקום לביקורת, כדי לעודד אדם בוגר לעצמאות או כדי לתת הכוונה במטרה למנוע התנהלות לא תקינה, יש זמן, מקום ודרך לעשות זאת.

מספר פתרונות שניתן ליישם במקרים כאלו בתוך המשפחה:

- צמצום זמן הארוחות המשפחתיות (במידה ואפשרי). בכך, עדיין מכבדים את כל המשפחה ומגיעים לארוחה אך לא נשארים לזמן ממושך, שכן המפגש עלול יהיה להפוך ללא נעים.

- הזמנה של אנשים אהובים נוספים לארוחה והרחבת מעגל הסובבים איתם מרגישים בנוח לשבת ליד השולחן. - לעיתים מודיעים מראש כי את החג הנוכחי או הבא לא יעשו עם המשפחה המורחבת ובוחרים לחגוג לבד או בתא המשפחתי המצומצם.

אין הצדקה לשלם מחיר רגשי עמוק, מעיק ומכביד ממפגש משפחתי. כאשר האווירה בחיק המשפחה לא נעימה, אנחנו ממליצים להגיע לטיפול לנטרול מחסומים רגשיים. הטיפול יוצר חוסן רגשי אצל המטופל ומאפשר לו למצוא את הפתרונות הייחודיים והמתאימים לו, כדי שלא יגיע שוב לאותם מצבים בהם חש אומלל וחסר אונים במפגשים המשפחתיים.

בהזדמנות זאת, נרצה לאחל שהחגים הקרבים יביאו בחובם מנוחה, שמחה ורגיעה.

כיצד להתמודד עם הכנסת אדם מבוגר למסגרת טיפולית?

"גיל הוא סוגיה של מחשבה, לא שינוי. אם אתה לא חושב על זה, זה לא משנה" מארק טוויין

לא מעט אנשים נתקלים בקושי לא מבוטל בהגיעם לגיל מבוגר בהתמודדות עם מכשולי הגיל. לרוב לא רק הם מתמודדים עם סוגיה זו אלא גם ילדיהם שנרתמים לעזרה ורוצים להיטיב עם הוריהם. לא אחת יש מגבלות פיזיות איתן האדם מתמודד ביניהן - קושי פיזי ללכת, לעמוד, לראות, לשמוע, לזכור, להכין אוכל ולעשות מטלות בסיסיות במשק הבית ללא עזרה. גם הבדידות היא תופעה שלא פעם אנו פוגשים בגילאים המבוגרים כאשר אחד מבני הזוג נפטר, החברים והמכרים כבר לא ניידים כבעבר והתחושה הלא נעימה של הלבד נהיית אורח קבוע בבית.

לכן, היום יותר ויותר אנשים בוחרים באפיקים שונים להפיג את הבדידות ולקבל עזרה החל מעזרה בבית ועד יציאה מהבית ומעבר לדיור מוגן בו יש גם מערכת של עזרה פיזית וגם מערך חברתי עשיר.

מי שתמודד עם השלב הזה בחיים נתקל בהחלטה לא קלה שטומנת בחובה הכרה במצב החדש, בכך שהאדם נזקק ואינו עצמאי. לא פעם אנשים דוחים את החשיבה וההתמודדות עם השינויים ועם קבלת ההחלטה של לצאת מהבית או להכניס עובד פנימה. הדחיה בקבלת ההחלטה עלולה להיות כל כך משמעותית עד כי האדם מגיע למצב בו הוא אינו צלול ויש צורך שקרובי המשפחה יקבלו את ההחלטה בשבילו או שיש צורך בקבלת החלטות תחת לחץ. מצב כזה מכביד מאוד גם על האדם הזקן וגם על הקרובים אליו כי יש לעיתים קושי ממשי למצוא פתרונות דיור הולמים ומותאמים גיאוגרפית, נפשית ושניתן יהיה להתחייב אליהם גם כלכלית.

יש לא מעט מטופלים שבאים לטיפול לנטרול מחסומים רגשיים כדי להצליח לעשות את הצעד לקראת המצב החדש ולבחור נכון מבלי לדחות את ההחלטה בלי סוף. כדאי לעשות טיפול לנטרול מחסומים רגשיים בכדי לפעול מתוך שיקול דעת ולא מתוך חרדה שמנהלת אנשים בסיטואציה הלא פשוטה הזו. אם הם מסתגלים להחלטה ומרגישים טוב איתה אז קבלת ההחלטה והיישום שלה הופכים למשהו הרבה פחות קשה שהם יכולים להרגיש איתו הרבה יותר טוב.

למידע נוסף לחצו כאן

איך להתמודד עם לידה שקטה והפלה?

מאמר מאת ד"ר אורה גולן

לידה שקטה והפלה הם אירועים קשים מאוד וטראומטיים.

במצבים כאלו נדרשת התמודדות עם אובדן שלוקח זמן להכיל ולעכל אותו. בנוסף לאובדן צריך להתמודד גם עם ההערות ושאלות מהסביבה כגון מה נולד ואיך הייתה הלידה? קושי מול נשים אחרות להן נולד ילד בריא ועוד.
יש נשים וזוגות שמצליחים להסתגל למצב, להתמודד בצורה בונה ולהכנס להריון לאחר האירוע. אבל יש כאלו שלא מצליחים להתאושש וגם כאשר נכנסים שוב להריון הוא מלווה בהרבה מאוד חרדות ופחדים. לעיתים מתייחסים אל התינוק שנולד לאחר האובדן כאל התינוק המנחם שבא להקל על הכאב הגדול. התינוק קולט את המתח, החרדה והקושי שמסביב והלחץ הזה יוצר עליו עומס וחוסר שקט, מה שמתבטא הרבה פעמים בהתנהגות לא רגועה, כביכול ללא סיבה מוצדקת. לאחר אירוע מצער של הפלה או לידה שקטה מומלץ להגיע לטיפול לנטרול מחסומים רגשיים עוד לפני שמתחילים הריון חדש כדי להתחיל ממקום נקי רגשית בכדי לא ליצור מעמסה על התינוק שטרם נולד.

דוגמא מהקליניקה:

יעל, מטופלת בת 35 נשואה עם שני ילדים הגיעה לקליניקה לטיפול. היא סיפרה שנולדה אחרי הרבה הפלות שאמא שלה חוותה. עקב כך היא גדלה עטופה בצמר גפן, מוגנת בצורה חסרת פורפורציה, לא נתנו לה מנוחה, לא שחררו אותה לדרכה ובכך לא אפשרו לה לפתח את העצמאות שלה. היא הבינה שהייתה צריכה למלא ציפיות וכאב של הורים וסבים. במהלך הטיפול הרגשי לנטרול מחסומים רגשיים עולים דברים משלבים מוקדמים בחיים - יעל חוותה בעצמה מספר הפלות לפני לידת ילדה השני. היא הגיעה לטיפול מכיוון שהבינה שהיא עלולה להתנהל עם ילדה כמו שהתנהלו איתה. אחרי הטיפול היא הצליחה למתן את החרדות והדאגנות ולאפשר לילדיה לגדול בסביבה יותר בריאה ופחות חרדתית.

להכרות עם שיטת הטיפול לחצו על הקישור http://www.oragolan.co.il/about-the-treatment-method/

חתונה איך מתמודדים עם האירוע בפורפורציות?

מאמר מאת ד"ר אורה גולן אנחנו נמצאים בעונת החתונות שבסופה נחגוג את חגי תשרי, המשמעות היא שלל אירועים משפחתיים וחברתיים, גדולים יותר או פחות, בתור מפיקים ומארחים או בתור מתארחים. הדילמה שלא מעט אנשים נתקלים בה היא איך להתמודד עם האירוע? והמחמירים ישאלו איך להפיק חתונה ולהשאר בחיים? כיום, שלא כמו בעבר, מערכת הלחצים בה נמצאים בני זוג בבואם לתכנן חתונה היא עצומה - החל מניהול התקציב הקיים אל מול החלומות, הציפיות החברתיות והאישיות מהאירוע, דרך הדרישות והרצונות של ההורים ועד סידור הישיבה וההתחשבות בחברים ובמשפחה. כאשר רואים שמערכת לחצים זו מנהלת את בני הזוג, כאשר בעקבותיה יש ריבים בלתי פוסקים, כאשר לא מצליחים לוותר ולהתפשר, כשלא מצליחים להגיב בפורפורציה ולהנות מהתהליך ואפילו חושבים על פרידה מומלץ מאוד להגיע לטיפול לנטרול מחסומים רגשיים. הטיפול עוזר לאנשים להגיב בפורפורציה לאירועים, להנות ממה שיש ולא לסבול ממה שאין וללמוד להיות קשובים אך גם להעמיד גבולות לכל השותפים (בני זוג, הורים, חברים). טיפול זה יכול לעזור לדברים להתאזן מהר מאוד בצורה מאוד יעילה והכי חשוב, להשאיר את הזוג יחד לבנות את חייו ממקום שלם ובריא ולא ממקום כואב ומפורק.    סיפור מקרה מהקליניקה: אוראל בת 26 סיפרה שהיא קיבלה הצעת נישואין. הבשורה המשמחת הפכה מהר מאד למרה עקב קושי רב להגיע להסכמה בין ההורים שלה להורים שלו בכל מה שקשור לחתונה. ויכוחים על תקציב, מקום, עלויות שכל משפחה אמורה לשלם, ועל הטקס עצמו והטקסים הנלויים. הויכוחים הפכו לקולניים ומכוערים ומסכת האשמות הדדיות שהביאו לביטול האירוע. אוראל הגיעה שבורה ומאוכזבת ולא הבינה כיצד הגיעו למצב הזה. בסיום הטיפול היא הייתה מסוגלת לחזור לתקשר עם הבחור מתוך רצון לבחון האם נכון להם להתעקש, להלחם על הקשר ולעשות אירוע קטן וצנוע מאד. מידע נוסף על מחסומים רגשיים וכיצד להתמודד איתם תוכלו למצוא בקישור הבא

http://www.oragolan.co.il/emotional-barriers/

קושי בויסות תחושתי בגילאים צעירים

מאמר מאת ד"ר אורה גולן בעזרת חמשת החושים שלנו: ראיה, שמיעה, מישוש, טעם וריח אנחנו מקבלים מידע על העולם סביבנו. מידע זה חיוני ומכתיב את התגובות וההחלטות שלנו בכל יום ובכל רגע. למשל כיצד ללכת למקלחת בלי להתקל בקירות, מה ללבוש, סוג הבד, צבע הבד, הגזרה, עוצמת המוזיקה שאנו שומעים, סוג המוזיקה, עוצמת הדיבור, טון הדיבור, נזהרים מלגעת בסיר רותח, מה לאכול, מה לא לאכול ועוד המון החלטות. ללא המידע מהחושים לא היינו שורדים יום אחד. בנוסף באמצעות החושים שלנו אנו לומדים להכיר את עצמנו ואת האחר. הטעם וההעדפות שלנו מגדירים את מי שאנחנו. כאשר אנו פוגשים אדם חדש אנו בוחנים אותו באמצעות החושים שלנו. מה קורה כאשר המידע מהחושים אינו מווסת? נקלט כעוצמתי מידי ו/ או כחלש מידי? זה בדיוק קושי בויסות תחושתי, כלומר רגישות יתר או חוסר רגישות למידע שנקלט מהסביבה. ניתן לסבול מחוסר ויתר רגישות בו זמנית. בעיה זו מוכרת בעיקר אצל ילדים קטנים אך יכולה להמשיך גם לגילאי הנערות והבגרות ומשפיעה כל יום על ההתנהלות, התגובות וההחלטות שלנו. קושי בויסות תחושתי יכול להשפיע על כל החושים, חלק מהם או רק על חוש אחד. הוא יכול לבוא לידי ביטוי בצורות וברמות שונות: ראיה - רגישות יתר או חוסר רגישות לתנועה צורות וצבעים. רגישות יתר - קושי להתרכז כאשר יש תנועה סביבם. לעיתים הם צריכים להיות בתנועה וכל השאר דומם. יש כאלו שלא מסוגלים לסבול או נמשכים רק לצבעים וצורות מסוימים. חוסר רצון לאכול או ללבוש דברים בצורה או צבע מסוים. כל דבר צריך להיות בדיוק במקומו. חוסר רגישות - צריכים שהסביבה תהיה בתנועה למשל קולטים מידע מסרטים. בנוסף יכול להתבטא במסורבלות, התקלות בחפצים. חוסר ערנות למראה שלך יכול להיות מרושל מלולך. קושי למצא חפצים. שמיעה - רגישות יתר או חוסר רגישות לרעשים קולות וצלילים. רגישות יתר - כל רעש או רעשים ספציפיים מפריעים ומסיחים את הדעת: מילים, צלילים, קולות של נשימות, לעיסות, דיבור, אווירון, רטט של מכשירים סלולריים, זבובים ועוד. לעיתים סף הגירוי כל כך גבוה שהם היחידים בסביבתם ששומעים את הרעשים. בנוסף, לפעמים הם חווים דיבור רגיל כצעקות. חוסר רגישות - אדישות לקולות וצלילים וצריך לחזור על דברים כמה פעמים. הם לא ערניים ולא שמים לב שמדברים איתם. מדברים בקול רם. לא שמים לב שהם צועקים, מדברים, מרעישים ומפריעים לאחרים ולא מבינים למה כועסים עליהם. מישוש - רגישות יתר או חוסר רגישות למגע. רגישות יתר - נמנעים מסוגי מגע שונים כמו חול, פרוות בעלי חיים, מרקמים שונים, בגדים ועוד. הפתק על הבגדים מציק להם, הבגדים עצמם לוחצים מידי והכל מציק, מדגדג אותם ואפילו מכאיב להם. לפעמים אינם מסוגלים לסבול מגע של אדם אחר אפילו של הורים ובני משפחה קרובים. רגישות לחום או קור. נמנעים מלאכול מרקמים מסוימים. חוסר רגישות - צורך במגע מאוד חזק ונוגעים באחרים בצורה מכאיבה. חוסר רגישות לחום או קור. יכולים להתלבש בצורה שאינה מתאימה למזג אויר כגון בגדים קצרים ביום קר מאד או בגדים חמים ביום חם. סרבול, דברים נופלים להם מהידיים, נשברים להם דברים. טעם - רגישות יתר או חוסר רגישות לטעמים רגישות יתר - בררנים באוכל, הרבה דברים לא טעימים ולא מוכנים לטעום דברים חדשים. יכולים להגיע לתת תזונה עקב מגוון מזון מאד מצומצם ולא מזין. חוסר רגישות - הטעמים לא מספיק חזקים ולכן צריכים אוכל עם טעמים חזקים מאד כגון מלוח מתוק חריף חמוץ. יכולים לאכול מזון מקולקל. ריח - רגישות יתר או חוסר רגישות לריחות רגישות יתר - רגישות גבוהה לריחות של אנשים, לבשמים, מאכלים, ריחות בשירותים ועוד. יכול לגרום לסלידה קשה לבחילה ואף להקאה. חוסר רגישות - חוש ריח לא מפותח, לכן לא שומרים על היגיינה, לא מתקלחים ולא מחליפים בגדים. הסיבות לקושי בויסות תחושתי יכולות להיות התפתחותיות ו/או רגשיות ויכולות להופיע בצורות וברמות שונות. ללא ספק, קושי בויסות תחושתי ישפיע על ההתנהגות, על התגובות ועל היכולת להתרכז, להשתלב ולתקשר עם אחרים. למשל סגירות ופחד להתנסות בדברים חדשים שמונעים המשך למידה והתפתחות ו/ או קושי בהערכת מצבים מסוכנים. סיבה התפתחותית - מערכת העצבים לא התפתחה מספיק ולכן המידע עובר בצורה שגויה. כדי למנוע בעייה התפתחותית כזו חשוב מאוד לחשוף תינוקות וילדים קטנים לכמה שיותר גירויים מגוונים לכל החושים כדי שהמערכת העצבים תתפתח ותלמד לווסת אותם ולהגיב לסביבה בהתאם. סיבה רגשית - נובעת מעומס ולחץ לכן כל גירוי מלחיץ ונקלט בעוצמה גבוהה או חשים תשושים ואין פניות לקבל מידע מהסביבה ולכן הוא נקלט חלקית או לא נקלט בכלל. הטיפול לנטרול מחסומים רגשיים מוריד את הלחץ ומאפשר פניות ללמידה.

ככה זה וזהו זה

מאמר מאת ד"ר אורה גולן כיצד נתקעים לנו דברים שהופכים למסורת ולחוק ברזל? נפתח את המושא עם סיפור רקע- בארוחת החג יש מסורת לאכול דג שלם. אצל משפחה אחת הכנת המאכל המיוחד עברה כמסורת מדור לדור ונשמרה בקפידה יתרה. יום אחד בזמן שאם מדריכה את ביתה כיצד להכין את הדג המסורתי היא מסבירה לה לחתוך את הדג לחצי - ראש וזנב. הבת שאלה מדוע צריך לחתוך כך את הדג. ״לא יודעת״ ענתה האם ״כך למדתי מאימי״. הוחלט לברר את הנושא וכך שאלו את הסבתא והסבא וכן הלאה והתשובה אותה תשובה ״לא יודעים כך למדנו״. סבתא רבה פתאום נזכרה שלסבתא שלה פשוט לא הייתה תבנית מספיק גדולה ומאז אילוץ הפך למסורת ולחוק ברזל. כך קורה לעיתים שנתקעים אצלנו דברים שהופכים לחשובים אבל לא עצרנו לשאול את עצמנו מה הסיבה  האם יש הגיון להתנהל כך? האם יש הצדקה להתעקש על זה? אנשים יכולים להיכנס לוויכוחים קולניים וקרבות על דברים לא חשובים שאינם מוכנים לבחון אפשרות לעשות אותם אחרת או לשנות משהו. לדוגמה: סידור השולחן, לבוש, נסיעה במסלול מסוים, קניית מצרכים רק במקום מסוים, צורת ניקיון וסדר, הכנת דברים רק בצורה מסוימת ועוד. אנשים שמאפיין אותם דפוס היתקעות על דברים לא חשובים יכולים לסבול מקיבעון מחשבתי, יצירתיות חסומה, חוסר גמישות, קושי למצוא פתרונות לבעיות, חשים לחץ, מתח ובזבוז זמן ואנרגיה. כמה דוגמאות מהקליניקה: מטופלת בת 32 בהריון נקעה את רגליה כבר 3 פעמים בגלל שחשוב לה ללכת רק בנעלי עקב. למרות שמבינה שזה מסוכן עבורה ועבור העובר היא לא מסוגלת לוותר. גבר בן 47 מתעקש לשחק כדורסל פעם בשבוע. אין לו זמן לעשות ספורט מעבר למשחק פעם בשבוע ואין לו סבלנות לעשות חימום לפני המשחק לכן הוא נפצע הרבה. הוא מבין שעדיף לו לעבור לספורט אחר והוא אפילו נהנה מרכיבת אופנים אבל תמיד מוצא את עצמו בכדורסל. מטופלת שסיפרה שיש לה ריב עם בעלה על כך שצריך לשתוף כלים ולסדר אותם בסדר מסוים. מטופל שמתעקש על הכנת סלט רק בדרך מסוימת. תקיעות על דברים מסוימים יוצרת מגבלות ויכולה להוביל להתפתחות חרדות משינויים, לצאת מהבית, לשנות מקום עבודה, לסיים קשר זוגי לא מתאים ועוד. אנשים שמזהים שהם נשאבים לוויכוחים רבים או חשים צורך רב להתנהל בצורה מסוימת ומדויקת מומלץ להם לטפל בנושא ולנטרל מחסומים רגשיים שמנהלים אותם. הטיפול עוזר לשחרר צורך בשליטה אבל אינו מכתיב למטופל כיצד לנהוג על מה להתעקש ומה לשחרר. זה קורה לבד וחשים פחות לחץ ויותר נינוחות.

מה לעשות עם החופש? חופשה משפחתית

מאמר מאת ד"ר אורה גולן החופש הוא כמובן הזדמנות נהדרת למשפחה להיות ביחד, לטייל ולבלות. אבל לעיתים בני המשפחה חוששים מהחופש המשפחתי ורואים אותו כאתגר לא פשוט שיש לצלוח. היום אולי יותר מבעבר היציאה לחופשה משפחתית מהווה אתגר מכמה סיבות: קושי לבלות יחד - התרגלנו להיות שקועים בתוך המכשירים ובעצמנו עקב הכניסה המאסיבית של הטלפונים החכמים והטאבלטים לחיינו. לכל אחד מבני המשפחה יש את סדר היום שלו, העיסוקים שלו והרצונות שלו כלומר גרים יחד אבל לא מבלים יחד ביום יום. כך גם איבדנו את הכישורים לבלות יחד בחופשה וכבר לא יודעים מה לעשות ביחד. במהירות חשים חוסר סבלנות ונכונות להתחשב בצרכים של האחר. סטנדרטים גבוהים מידי - התרבות המיידית של הכאן ועכשיו, אנחנו התרגלנו לצרוך גירויים רבים כל הזמן בקצב מהיר ולעיתים החופשה לא עומדת בסטנדרטים האלו ולא אטרקטיבית מספיק. חופשה אטרקטיבית הנותנת מענה לצורך של כל אחד יכולה להיות עם עלויות לא סבירות עבור המשפחה. פחדים וקשיים - לעיתים אחד או יותר מבני המשפחה מתמודדים עם קושי אובייקטיבי במהלך החופשה עצמה וכך יוצרים מגבלה על שאר בני המשפחה למשל:  מרגישים לא טוב בזמן נסיעה, פוחדים לטוס, פוחדים מחרקים או דבורים (וזאת העונה שלהם באביב...), פוחדים ממים ושחיה או מהחול בחוף הים, מפחדים להתרחק מהבית/ לנהוג וכו'... הילד המציק שהופך את הנסיעה לסיוט  - מציק לכולם, מפריע, מחפש להרגיז, מתנגד לכל דבר, מושך המון תשומת לב ומתיש את כולם ומכתיב לכל המשפחה את ההתנהלות בחופשה. קושי להתפשר - אחד מבני המשפחה מארגן חופשה אבל יש הרבה התנגדויות משאר בני המשפחה וכל רעיון נפסל עם המשפט: ״לא בא לי״. כאשר שואלים אותם מה היו מעדיפים התשובה הקבועה היא: ״לא יודעים״. כך מהר נגמר החשק לארגן חופש ולמרות ההתייעצות עמם בכל זאת לא מפסיקים לקטר במהלך החופש. מטרת החופשה היא לנוח, לבלות ביחד, גיבוש משפחתי, לאסוף חוויות חדשות וזכרונות טובים. אם מסיימים את החופש בתחושה של עוד, למרות הריבים והקשיים, החופשה היתה מוצלחת ומגבשת. אם זו חופשה שגם שנים אחרי מדברים עליה בחיוב במשפחה והילדים גדלים להיות בוגרים עם זכרונות חיוביים מהילדות ומהחופשות המשפחתיות זה אומר שהחופשות היו מוצלחות. לעומת זאת אם מסיימים את החופשה בתחושה שזו הייתה האחרונה, שאפילו אם ישלמו לכם לא תצאו שוב לחופשה עם בני המשפחה ועדיף לשבת בבית מלבלות איתם - יש בעיה. פעמים רבות זו תוצאה של מחסומים רגשיים שמנהלים את בני המשפחה ורעשי רקע שמונעים מהחופשה להיות מוצלחת ומהנה. כאשר קשה לבני המשפחה לבלות ולהנות ביחד זה מונע התפתחות של תחושת קרבה, גיבוש ואינטימיות. כשהילדים לא חווים את זה במשפחה וכל אחד מרוכז בעצמו זה ישפיע על היכולת שלהם לפתח קשרים בריאים בעתיד. מומלץ לזהות שיש בעיה, לא להתעלם ממנה ולטפל בה. הטיפול לנטרול מחסומים רגשיים מאפשר למצוא פתרונות יצירתיים, לדעת איך להתפשר ועדיין להרגיש שמרוויחים ללמוד לבנות ביחד ולהעשיר אחד את השני.

אכילה רגשית בחגים - 10 מכות הפסח

מאמר מאת ד"ר אורה גולן אכילה רגשית היא מצב בו האוכל שולט בנו ומכתיב לנו כיצד לאכול, הוא למעשה זה שמנהל את הבחירות שלנו בכל הקשור לאוכל. מצב זה גורם למערכת יחסים לא תקינה עם האוכל, הוא בא כנחמה, כפיצוי, כתגובה ללחץ, רגיעה, שעמום ועוד. בחג הפסח ניתן לראות את ביטויי האכילה הרגשית לפי 10 מכות:: קושי להתמודד עם התכתיב לאכול רק מצות ומאכלים כשרים לפסח. ההתעסקות בנושא הזה של האוכל בחג לפעמים חסרת פורפורציות והתחושה היא כאילו נגזלו כל המאכלים הטעימים. לפעמים אין קושי לאכול מצות לפני או אחרי החג אבל האיסור עצמו במהלך החג יוצר קושי עצום. קניות אוכל מופרזות לחג והכנת כמות גדולה של אוכל שבסוף נזרקת לפח כי אין מי שיאכל כמויות כאלו. מחג לחג אין למידה וחוזרים על אותה התנהלות. צורך להראות שפע של אוכל. מוציאים המון כסף על אוכל אפילו עד רמה של לקיחת הלוואות כדי לעמוד בסטנדרטים. גם העבודה והטירחה להכנת האוכל היא לפעמים חסרת פורפורציה. שפע של אוכל בארוחת החג הכולל הרבה מטעמים יוצר קושי לאכול כמות משביעה ולהפסיק לאכול בזמן. במקום תחושת שובע נעימה מרגישים כאב, לחץ בבטן כבדות והרגשה כללית לא טובה כתוצאה מאכילת היתר. שפע המאכלים בארוחה בשילוב עם הרבה אנשים סביב השולחן. יש כאלו שחשים שלא ישאר להם והם חייבים להספיק להגיע מהר לכל המאכלים ולאכול מהר. כשנוסעים לטייל לוקחים ומכינים המון אוכל לדרך, בגלל החשש שאולי יהיו רעבים. זאת למרות שבכל מקום יש מסעדות וקיוסקים. יוצא שגם לוקחים הרבה אוכל וגם עוצרים במסעדות בדרך. תחושת ה"שמא לא יהיה" מנהלת אותנו בעוצמה רבה. רדיפה אחרי הילדים עם אוכל במקום לסמוך עליהם שידעו מתי הם רעבים ומתי לא. צפייה שאחרים יאכלו את האוכל גם אם לא רעבים כדי לא להעליב או לפגוע וכדי לא לזרוק אוכל. אוכלים כשמרוכזים בדברים אחרים למשל מול טלויזיה, לא קשובים לגוף, לא מרגישים את תחושת השובע ונוטים לאכול כמות גדולה. אחרי ארוחה יש רגשות אשם וחרטה על הנזק שגרמנו לגף. החג למעשה הופך במקום חג החירות לחג השיעבוד כשאנחנו אלו שמשועבדים לאוכל. הטיפול לנטרול מחסומים רגשיים מאפשר לעשות בחירות נכונות ולבנות מערכת יחסים תקינה עם האוכל. הטיפול מתבצע בעזרת תמונות של אוכל. ניתן לעשות אותו עם תמונות של אוכל שמנהל אותנו. למשל עם מאכלים ספציפיים שלא ניתן לעמוד מולם. המטרה היא לא להפסיק לאכול, לא ליצור רגשות אשם, לא לתת דיאטות או הנחיות מה מותר ומה אסור, אלא לאפשר למטופל ליצור מערכת יחסים תקינה ובריאה עם האוכל כדי שיוכל לאזן את הכמות והמזון הנכון והמזין עבורו. מקרה מהקליניקה: שרה היא אישה בת 75 נמרצת ופעילה, הסבתא של המשפחה. היא סובלת מעודף משקל ונאבקת שנים עם משקלה. בד"כ כל המשפחה מתכנסת אצלה בחג. תמיד חשוב לה שלכולם יהיה מה לאכול גם לצמחונים וגם לאלו שלא אוהבים מאכלים מסויימים. היא מאוד אוהבת דברי מתיקה ושפע של אוכל ותמיד נוצרים בעקבות הארוחות אצלה קצת חיכוכים כשכולם מנסים לעשות מאמץ לא להיות חשופים לכמויות כאלה של אוכל. היא לא מצליחה לשחרר ולא מרגישה שהיא עושה את העבודה שלה אם אין שפע של דברי מתיקה ושפע של אוכל על השולחן. אחרי שעברה את הטיפול לנטרול מחסומים רגשיים  היא באה עם רעיון חדש שהציעה למשפחתה -  האם אפשר לוותר על מיצים מתוקים, לעשות יותר סלטים ולהוריד בקינוחים. שיהיה שפע אבל עם אוכל יותר בריא ומזין. אחרי שהציעה למשפחה היא נדהמה כמה כולם התלהבו מהרעיון של אוכל בריא וחששו להגיד לה להפחית בדברים מסויימים מתוך כבוד אליה.

כיצד להתמודד עם הלחץ החברתי להוציא כספים כדי לשמור על מעמד הילדים?

מאמר מאת ד"ר אורה גולן

בשנים האחרונות אנו עדים להתמודדות חדשה בקרב ההורים במימדים עצומים עם השפעה הרסנית והיא לחץ חברתי להוציא סכומי כסף גדולים כדי שהם וילדיהם ייחשבו במעמד חברתי מסויים. ניתן למצוא את התופעה בראשיתה כשהילד הרך נולד, ההורים קונים בגדי תינוקות של המותגים הנבחרים, בגיל שנה עורכים לו יומהולדת מיוחד ומזמינים את כולם. מתחילות ציפיות חברתיות שמעכשיו חייבים לעמוד בהם. הציפיות והלחץ מתחילים בגיל שבו אין לילד הרך השפעה בכלל.  הרבה מאוד ילדים והורים משתפים פעולה והם בכלל לא רוצים להיות חלק מזה. הם נשאבים לזה למרות שאין להם כספים לכך. אם אתה לא עומד בסטנדרטים אזי אתה לא נחשב מספיק. מכאן מעגל האשמה והבושה רק נוסק. כשאנשים נכנעים ללחץ הזה אלו למעשה מחסומים רגשיים שמנהלים אותם וגורמים להם לעשות בחירות שאינן נכונות עבורם ומסיתים אותם מהמסלול שלהם. המסגרות הפורמליות חסרות אונים מול התופעה. אין להן כלים או יכולת לשנות את המצב. כך לדוגמא, כדי להתמודד עם התופעה, הוחזרה התלבושת האחידה, אך כל מי שרואה תלמידים בדרך לבית הספר מבין שיש מספיק דרכים יצירתיות להעלות את הסטטוס החברתי שלא באמצעות החולצה האחידה. חשוב להבין, כשאנו מקימים אירוע או הפקה שדורש מאתנו כוחות נפשיים רבים כמו גם תקציב גדול ואנו עסוקים, לחוצים ודואגים המשאבים הרגשיים שלנו תפוסים ונמצאים – בהפקה ולא בילד. האנרגיה נמצאת בעטיפה החיצונית שאינה משאירה מקום לסיפוק או לשמחה. כשאנו מתעסקים בעטיפה החיצונית נותרת ריקנות ונוצרת אומללות, בדידות וניכור. במרכז אורה גולן אנו מטפלים מידי יום בהורים וילדים שנפגעו מתופעה זאת, מזהים את מקור המצוקה ומנטרלים מחסומים רגשיים.

מלווים אתכם לאורך כל הדרך – תחזוקה רגשית

מאמר מאת ד"ר אורה גולן אחרי שסיימו את הטיפול שלהם, לא פעם חוזרים המטופלים למרכז להמשך טיפולים כדי לעשות תחזוקה רגשית. הם מספרים כי הטיפולים הנוספים שומרים על התחזוקה הרגשית באופן תדיר ועוזרים להם לעשות בחירות הנכונות להם, שכן הם מרגישים ממוקדים ויעילים יותר, לכן ממצים את הפוטנציאל שלהם ואף מגלים פוטנציאל שטמון בהם. בכדי להבין מהי תחזוקה רגשית אסביר תחילה כיצד עובד הטיפול, כשאדם מגיע למרכז הוא מתאר את הקשיים ואת הדברים שמפריעים לו. בתחילת הטיפול ובעקבות הדברים שנאמרים, מציבים מטרות ובהמשך הטיפול, באמצעות סדרת שאלות, מוצאים היכן נמצאים המחסומים הרגשיים של כל אחד. באיזו תקופה נוצרו ובאילו נסיבות קרו. המערכת הרגשית זוכרת ומתייקת אירועים שקרו לנו במהלך החיים החל מתקופת העוברות ועד היום. הרבה פעמים מתגלים מחסומים רגשיים שנוצרו בשלבים מוקדמים של החיים ולאו דווקא בגילאים שהמטופל חושב. למשל אנשים מתארים שחרדת הטיסה נוצרה אחרי טיסה מפחידה עם הרבה טלטולים. מאחר ובירור האינפורמציה לגבי מחסומים רגשיים מתבצע במהלך הטיפול באמצעות כושר התנגדות השריר, הרבה פעמים מתגלים מחסומים בשלבים מוקדמים של החיים ולא בהכרח בשלב הטיסה המפחידה. כלומר המחסומים נוצרו בשלב מוקדם בחיים, נשארו רדומים והטיסה הייתה רק הטריגר שעורר אותה. לטיפול יש פרוטוקול קבוע ומסודר אך הוא נותן מענה אינדיווידואלי למגוון רחב של בעיות שמטופלים מתארים. תמר ואלי (שמות בדויים), אמא ובן (בוגר) הגיעו למרכז לפני כמה שנים לטיפול לנטרול מחסומים רגשיים עבור אלי שהוא בוגר. גילוי נאות, אני מכירה היטב את משפחתם כבר מספר שנים. בפעם הראשונה, אלי הגיע לסדרת טיפולים במטרה להפחית את העומס הרגשי שהוא חווה. הוא סיפר כי הוא חש לחץ וכעס רב אך הוא לא הצליח להבין ממה הוא נובע. במהלך הטיפול עלו מחסומים רגשיים שנוצרו בתחילת העוברות. ניסינו לברר עם תמר, אמא של אלי, האם היא יודעת על סיבה כלשהי לתחושותיו של אלי. היא סיפרה כי אלי נולד לזוגיות טובה ובשלה, היא ובעלה חיכו לו שנים רבות וברגע שגילו שהיא בהריון, הייתה שמחה גדולה בקרב כל בני המשפחה. למרות שבתחילה תמר לא הצליחה להיזכר בשום אירוע, במהלך הטיפול, היא פתאום נזכרה שבתחילת ההיריון, כאשר הלכה למעקב שיגרתי אצל רופא פרטי מומלץ, קרה אירוע שהלחיץ אותה מאוד. כאשר הרופא בדק אותה באולטרסאונד, הוא חישב לא נכון את השבועות וטען שאינו רואה דופק. תמר נלחצה מאוד ולקח לה זמן לקבוע תור לרופא אחר. הרופא הנוסף הרגיע אותה ואמר לה שהכל תקין אצל העובר ושככל הנראה, הרופא פשוט טעה. כל אותה תקופה בה תמר הייתה בסערת רגשות ונתונה ללחץ רב (מאחר והייתה בטוחה שמשהו אינו קשורה), ככל הנראה השפיעה על העובר. אותם מחסומים יכולים להישאר רדומים ולהיות פתאום פעילים בלי שנדע להסביר מדוע התעוררו קשיים, לחץ, כעסים, פחדים ועוד. מטרת הטיפול אינה לחפש אשמים אלא לנטרל את המחסומים הרגשיים כדי שיפסיקו לנהל אותנו וכך נוכל לחוש רוגע, נינוחות, מימוש פוטנציאל ועוד. מומלץ לנטרל מחסומים רגשיים כבר בגיל צעיר (מגיל 6), כדי שלא יעיבו על חייו של הילד וישפיעו עליו בבגרותו. מחקר שעקב אחר ילדים שנולדו לאמהות שהיו בהיריון במנהטן בזמן אירועי ספטמבר 2011 גילה שהילדים שגדלו הביעו סימני לחץ ופוסט טראומה רבים, בהשוואה לילדים בני אותו גיל מאזור שונה." אלי ואימו חשו הטבה עצומה לאחר הטיפול ואלי הגיע להישגים שלא חלם בכלל. לאחר כמה שנים הם פנו אלי ושאלו האם ניתן להמשיך טיפול ולעשות סוג של תחזוקה רגשית. אלי תיאר שתחושת הרגיעה שחווה מהטיפול עדיין מלווה אותו אבל הוא מתמודד עם החלטות חשובות ורוצה לוודא שבוחר נכון. הסברתי לו שכמובן שאני לא יכולה לעזור לו בהחלטות אך אם נמשיך לעשות טיפולים ולנטרל עוד מחסומים רגשיים, גם אם אין תלונה מסוימת שעבורה יש צורך בטיפול, הוא יכול להפיק תועלת רבה מהטיפול בכך שישתמש בטיפול ככלי שעוזר לו להפחית רעשי רקע, מונע בזבוז זמן ואנרגיה והופך אותו ליותר יעיל, יצירתי וממוקד. אלי אימץ גישה זו כדרך חיים וממשיך להגיע אחת לחודשיים שלושה. הוא מרגיש שטיפולי התחזוקה הרגשית שומרים אותו בפוקוס ועוזרים לו לקדם את עצמו בכיוון הנכון לו ולהוציא את המיטב מעצמו. גם תמר מגיעה לטיפול ארבע פעמים בשנה ומתארת שהטיפול שומר על תחזוקה רגשית והיא יותר מהר חותכת דברים, עושה החלטות והרבה פחות מבזבזת זמן ואנרגיה על דברים שוליים. היא ציינה שהיא במיוחד חשה שינוי כאשר היא נפגשת עם חברות שלא עשו את הטיפול. בעבר הזדהתה עם הקשיים שלהם וחשוב היה לה להיפגש לדבר ולקטר איתן על הדברים שהפריעו להן ולה. כיום היא חשה במקום אחר, אותם דברים כבר לא מנהלים אותה היא עברה הלאה ומעודדת אותן לעשות שינוי דומה. הרבה מטופלים בוחרים מסלול של תחזוקה רגשית שכולל המשך טיפולים בנושאים שונים המותאמים אינדיוודואלית לצרכים של כל אחד. לטיפולים אלו ניתן להגיע ארבע פעמים בשנה או אחת לחודש חודשיים. טיפולי ההמשך עוצמתיים ומשפיעים לטובה על מטופלים מכיוון שהמערכת הרגשית שלהם מגיבה מהר מאד. הרבה מתארים שהם יוצאים מורווחים מכל טיפול.

טיפול לנטרול מחסומים רגשיים לילדים ובוגרים שנמצאים על הקשת האוטיסטית

מאמר מאת ד"ר אורה גולן

עקב הקושי הרב להבין מה קורה לילדים ובוגרים על הקשת האוטיסטית אנשים רבים חושבים כי הם אינם מודעים לסביבתם החברתית ואטומים לחלוטין בתוך עצמם. גישה זאת אינה מועילה. ילדים ובוגרים אלו חווים קושי רב להתמודד עם החיים. החיים מלאי דרישות וציפיות. כללים, חוקים, הרגלים, כללי התנהגות ועוד.  הם אינם מצליחים לתרגם את מה שקורה סביבם ולהתנהג בהתאם לצפיות. לעיתים הם אינם מודעים לקושי, ולעיתים מודעים לכך שקשה להם להתנהל בעולם ולהתנהג לפי חוקי החיים. הם מרגישים את השוני שלהם והם אינם יודעים להגדיר אותו. המאחר וקשה לדעת מה הם מבינים וחווים כדאי להזהר מלדבר אודותיהם לידם, להמנע מהערות פוגעניות ומלצאת תוך נקודת הנחה שאין האוטיסטים מבינים. מהניסיון שלנו בטיפול בהם הם חשים קשיים ומתמודדים עם מחסומים רגשיים שמנהלים אותם. במרכז אורה גולן הטיפול לנטרול מחסומים רגשיים יכול לעזור ולהועיל להם להתמודד טוב יותר, לחוש רגועים ונינוחים יותר. חשוב לציין שאין כאן נס רפואי. הטיפול אינו יכול לפתור את התסמינים האוטיסטיים. עקב הקשיים שלהם הם חווים לחץ חרדות פחדים תגובות חסרות פרופורציה קושי להתמודד עם שינויים ועוד. הטיפול יכול לעזור להם לחוש יותר רגועים ונינוחים לשתף פעולה במצבים שבהם התקשו ולהתמודד טוב יותר עם קשיים ושינויים. מטופל בן 13 שאובחן על הקשת האוטיסטית סבל מפחדים רבים, למרות אינטליגנציה גבוהה ולימוד במסגרת רגילה עם ליווי של סייעת. הוא פחד לצאת מהבית כשיש חרקים בחוץ וקשה היה לקחת אותו לאירועים או מקומות חדשים בגלל חוסר הוודאות. כל לחץ שהוא חווה גרם להתפרצויות בכי וצעקות וקושי להרגע. גם לאחר שהיה נרגע הפחד היה מתעורר בקלות שמע הסיטואציה תחזור על עצמה. לאחר הטיפול ההורים תיארו ילד חדש יותר רגוע, פחות התפרצויות, מצא בעצמו פתרונות כיצד להתמודד עם קשיים והצליח מהר יותר להרגע ממצבים מלחיצים. למשל הוא שם אוזניות עם מוזיקה במצב מלחיץ וזה הרגיע אותו. הוא לבד מצא את הפתרון וידע בעצמו מתי הוא צריך את זה.