‏הצגת רשומות עם תוויות צבא. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות צבא. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 18 בפברואר 2016

יוצאים לדרך חדשה

מאמר מאת ד"ר אורה גולן

רובנו לא ידענו מה רצינו לעשות או איזה תחום ללמוד (אם בכלל), אחרי השחרור מהצבא. האפשרויות שפתאום עמדו לנגד עיננו היו כל-כך מגוונות – ללכת לאוניברסיטה, לצאת לטיול ארוך או למצוא עבודה ולהתמקצע בה. סיום הצבא עבור רובנו גם מהווה נקודת מפנה בה אנו יוצאים ממסגרת מוכתבת, שעד אותו שלב היינו רגילים להיות רק במסגרות שהוכתבו לנו בידי הורינו בעיקר, לדרך עצמאית ולא נודעת.

בנוסף להתרגשות מהלא-נודע וממגוון אפשרויות הבחירה, רבים מאיתנו חוו גם חרדה ולחץ רב מאוד, בעיקר בגלל החשיבות שאנו נותנים לבחירות שלנו. אותן בחירות יכתיבו לנו את עתידנו ואנו רוצים לבחור את הכיוון הטוב ביותר עבורנו. יחד עם החרדות העצמיות, מופעל עלינו לחץ חברתי והציפיות (בעיקר של הורינו), לעיתים ישפיעו מאוד על ההחלטות שנקבל. קשה לנו לזכור כי לא מתאים לכל אחד ללכת ללמוד באוניברסיטה או במכללה, אבל כולנו בסופו של דבר נשאף לפרנס את עצמנו בכבוד.
מהסיבות הללו למשל, אנשים מסוימים יתחילו ללמוד נושא שהם לא בטוחים לגביו, בעיקר בשביל לרצות את הסביבה. לעיתים, ההבנה כי הכיוון שנבחר אינו הכיוון הנכון עבורם, תהיה רק אחרי שיתחילו לעבוד באותו תחום ולא יהיו מרוצים ממקומם. גם מקרה כזה יכול להוביל לחרדה רבה מאחר והאדם פתאום חושב לעצמו – "הרי סיימתי את הלימודים, יש לי תואר ביד וכבר מצאתי עבודה אבל אני לא מרוצה ממה שאני עושה. עכשיו אני אעשה שינוי?"

טיפול לנטרול מחסומים רגשיים יכול לעזור למקד את האדם לעשות את הבחירות המתאימות עבורו. כך לדוגמא נראה בסיפור של אלעד:
אלעד הגיע למרכז כשהיה בן 21, רגע אחרי שהשתחרר מהצבא. אביו עבד כמהנדס, היה מרוצה ממקום עבודתו ומהשכר הנאה שהוא קיבל, לכן אלעד חשב כי גם לו תתאים עבודה בתחום זה. בעקבות כך, אלעד נרשם למכינה במתמטיקה ובפיזיקה, כדי להמשיך לאחר מכן ללימודי הנדסה.
בעקבות תחושות פתאומיות של לחץ וחרדה, שלא ידע להסביר את הסיבה להופעתן, אלעד הגיע לטיפול במרכז. בסיום הטיפול, אלעד הבין כי הבחירה שלו לגשת ללימודי הנדסה אינה הכיוון הנכון עבורו וכיוון של עיצוב מוצר מתאים לו הרבה יותר. זהו התחום שאם יעסוק בו – הוא יהיה מאושר.
כשחזר הביתה, עמד מול אביו והסביר לו את הכיוון החדש בו בחר לעסוק, דבר שלא היה מסוגל לעשות לפני כן. לפני הטיפול, לא הייתה לו היכולת להגדיר בפני עצמו במה היה רוצה לעסוק ולא היה לו האומץ לעמוד מול אביו ולהגיד בביטחון מהו הכיוון בו בחר בסוף ללכת.

יום שני, 31 באוגוסט 2015

כיצד מתמודדים עם גיוס הבן או בת?

מאמר מאת ד"ר אורה גולן

כבר מיום הלידה אנחנו יודעים ש"התינוק הזה יגדל ויהיה לחייל". אבל כשזה קורה בפועל, אנחנו עדיין המומים ולא מאמינים שזה קורה לנו. הגיוס לצה"ל מהווה שינוי משמעותי בחייהם של בני הנוער, אך לא פחות מכך, גם בחיי המשפחה בכלל וההורים בפרט. ההורים "מתגייסים" עם הילדים ולמעשה יוצאים איתם למסע משותף של כמה שנים, חווים איתם, כואבים איתם, גאים בהישגיהם, מעודדים אותם ולצד כל זה לא מפסיקים לדאוג לשלומם. לעיתים קרובות הגיוס גורם לחיזוק הקשר ולהפחתת העימותים בין המתגייסים הטריים להוריהם. הילדים מזהים ולומדים להאריך את משמעות הבית ואת הקשר שלהם לבית. ההורים מבינים שהילדים בגרו, הם כבר לא תחת שליטתם וצריך לכבד את ההחלטות שלהם.

בדרך כלל תוך חודש ההורים והילדים מסתגלים למצב החדש אבל יש הורים וילדים שמתקשים וחשוב שיפנו לעזרה. יש הורים שהלחץ לפני הגיוס והחרדה גדולים כל כך שהם אינם מסוגלים לתפקד, מריצים סרטים שחורים בראש, קשה להם לעכל את הרעיון שהילד מתגייס. אמא אחת תיארה שהיא בחרדה גדולה דווקא לפני הגיוס של הבן הקטן. יש לה 3 ילדים שכבר סיימו צבא ועם אף אחד לא חשה קושי כזה. היא חשבה שזה קשור היה לכך שהיא התאלמנה כשהוא היה בן 3 ומאז גידלה את הילדים לבד ולא הייתה פנויה לזוגיות. החרדה שלה גרמה למתיחות בקשר בניהם עד רמה שהוא אמר שהוא רוצה לעזוב את הבית.

יש ילדים שקשה להם יותר להסתגל למצבים חדשים ולשינויים. חלקם מביאים חשש גדול עוד לפני הגיוס וחלקם פוגשים את הקושי לאחר הגיוס. הם חשים אכזבה מעצמם, בושה, לא מצליחים להשתלב, מסתגרים ואינם פתוחים להשתלב חברתית. בזמן ששאר החיילים מתחילים ליצור קשרים, הוואי משותף, מתמודדים ביחד עם הקשיים, בדיחות והקושי הראשוני נשכח והופך לחוויה חיובית הם רק חשים את הקושי גובר עם הזמן וכך גם הניכור והבדידות.

מומלץ לקבל עזרה ולעשות טיפול רגשי לנטרול מחסומים רגשיים כדי להתמודד עם הקשיים ולצאת ממעגל הסבל.
הטיפול קצר וממוקד, לא פולשני, ללא שיחות וללא הנחיות. מטרת הטיפול לאפשר להורה להגיב בפרופורציה, לשחרר צורך בשליטה, לחוש רגוע ונינוח לחזור לתפקוד ולשמחת חיים. עבור הילד לאפשר לו להתמודד עם שינויים, לחיות בשלום עם עצמו ועם הסביבה, להגיב בפרופורציה ולסמוך שניתן להפוך את הגיוס לחוויה חיובית.