לאורך השנים אנו פוגשים במרכז אורה גולן מטופלים שעלו לארץ מקהילות שונות אך קשיי הסתגלות שלהם בארץ החדשה דומים. לפני מספר חודשים למשל, הגיעה לטיפול אנה (השם שמור במרכז), בת 50 שעלתה לארץ מברית המועצות לשעבר כשהייתה בת 9. אנה היום נשואה באושר עם 2 ילדים גדולים והגיעה לטיפול בשל הפחד שלה להתרחק מהבית. אנה מתארת כי כאשר הייתה מתרחקת מהבית או רק חושבת על נסיעה רחוקה, הייתה אופפת אותה תחושת לחץ, חרדה, בכי בלתי נשלט והיא לא הצליחה להבין ממה זה נובע. הפחד שלה מנע ממנה גם לנסוע לחופשות משפחתיות ואף פיתחה חרדת נהיגה.
מגיל צעיר, אביה של אנה לא היה בתמונה והיא גדלה בבית עם אמה וסבתה. כאשר אמה סיפרה לאנה כי הן עוזבות את מקום מגוריהן ועולות לארץ ישראל, היא השביעה אותה לשמור על כך בסוד שכן באותה תקופה, היו רדיפות מצד הממשל אחר היהודים שתכננו לעלות ארצה. נוכח הסכנה ששתי הנשים עם הילדה הקטנה עמדו בפניה - טרור כלכלי, סחטנות ואפילו איומים פיזיים, המשפחה כולה התנהלה תחת חשש גדול מאוד. אנה בתור ילדה קטנה הרגישה כי יש עליה אחריות גדולה לשמור את סוד העזיבה והיה לה קשה מאוד לעשות זאת בעיקר מול חבריה, שכן ידעה שיום אחד פשוט תיעלם מחייהם. שבוע לפני היום המיועד לעזיבה, שוטר, חבר של המשפחה, גילה להן כי מישהו הלשין עליהן וכי הן צריכות לעזוב במיידית את ביתן.
רק במהלך הטיפול לנטרול מחסומים רגשיים, אנה הבינה פתאום כי רגע העזיבה הפתאומית את הבית בברית המועצות הוא שהשאיר בה צלקות וסימפטומים של פוסט טראומה. כל נסיעה שהרחיקה אותה מביתה הייתה מלווה בתחושות של חרדה ופחד. התרחקות או עזיבה של הבית הצטיירו בעיניה כמסע אל הלא נודע והמשמעות הרגשית עבורה הייתה שאולי לעולם לא תוכל לחזור. תחושות אלו נהלו אותה ללא סיבה רציונלית וזאת למרות שההתאקלמות של אנה בארץ הייתה מהירה וטובה, היא מצאה את מקומה והקימה משפחה. לאחר הטיפול לנטרול מחסומים רגשיים אנה מעידה על עצמה כי הפחד ששלט בה סוף סוף השתחרר.
הסיפור של אנה מופיע בצורה דומה יחסית בקרב מספר מטופלים מברית המועצות לשעבר. חוסר הביטחון הכלכלי והשלטוני ששרר בזמנו במקום הולדתם, הרדיפות והפגיעות ביהודים, עזיבת החיים כפי שהכירו ברגע והסתגלות לתרבות שונה לחלוטין, כל אלו השאירו צלקות כאלה ואחרות המתבטאות בחרדות שונות המלוות אותם לאורך שנים. אנשים רבים נושאים את החרדות והקשיים הללו בפנים ולא מודעים לצלקות שנוצרו ולחשיבות לטפל בהן כדי ליצור חוסן רגשי להתמודדות.
מטופלים בגילאים שונים שעלו לארץ מאתיופיה למשל, מספרים גם כן סיפורים קשים מאוד על עלייתם. רבים מהם מתמודדים עד היום עם חרדות, לחץ ומתח שנשארו איתם נוכח המציאות הקשה של חייהם בארץ מולדתם, יחד עם קשיי ההסתגלות והאפליה שהם חוו בארץ. התרבות ומערכת החוקים שהיו רגילים אליה בארץ מולדתם שונה לחלוטין ממערכת החוקים הקיימת בישראל ונוסף לכך, המראה והסטיגמות שצריכים להתמודד איתם בארץ הבליט את ייחודיותם ולעיתים רבות, הפך את הסתגלותם לקשה עוד יותר. גם בתוך המשפחה המעמדות פתאום התערערו שכן הצעירים קיבלו מעמד חזק יותר בארץ, מעמד שרק המבוגרים זכו לו בעבר. לרבים מהעולים מאתיופיה נדרש זמן רב להתמודד עם מערכת הלחצים והדרישות החדשות. גם הצעירים היו צריכים להתמודד עם סיטואציות שלא הכירו – נוכח השינוי בחוץ היו צריכים לשמור על המשפחה מלוכדת אך גם להוביל לשינוי כדי להתאים לתרבות החדשה.
