‏הצגת רשומות עם תוויות חרדה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות חרדה. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 30 בנובמבר 2016

טראומה מעזיבה וקשיי הסתגלות בארץ חדשה

לאורך השנים אנו פוגשים במרכז אורה גולן מטופלים שעלו לארץ מקהילות שונות אך קשיי הסתגלות שלהם בארץ החדשה דומים. לפני מספר חודשים למשל, הגיעה לטיפול אנה (השם שמור במרכז), בת 50 שעלתה לארץ מברית המועצות לשעבר כשהייתה בת 9. אנה היום נשואה באושר עם 2 ילדים גדולים והגיעה לטיפול בשל הפחד שלה להתרחק מהבית. אנה מתארת כי כאשר הייתה מתרחקת מהבית או רק חושבת על נסיעה רחוקה, הייתה אופפת אותה תחושת לחץ, חרדה, בכי בלתי נשלט והיא לא הצליחה להבין ממה זה נובע. הפחד שלה מנע ממנה גם לנסוע לחופשות משפחתיות ואף פיתחה חרדת נהיגה.
מגיל צעיר, אביה של אנה לא היה בתמונה והיא גדלה בבית עם אמה וסבתה. כאשר אמה סיפרה לאנה כי הן עוזבות את מקום מגוריהן ועולות לארץ ישראל, היא השביעה אותה לשמור על כך בסוד שכן באותה תקופה, היו רדיפות מצד הממשל אחר היהודים שתכננו לעלות ארצה. נוכח הסכנה ששתי הנשים עם הילדה הקטנה עמדו בפניה - טרור כלכלי, סחטנות ואפילו איומים פיזיים, המשפחה כולה התנהלה תחת חשש גדול מאוד. אנה בתור ילדה קטנה הרגישה כי יש עליה אחריות גדולה לשמור את סוד העזיבה והיה לה קשה מאוד לעשות זאת בעיקר מול חבריה, שכן ידעה שיום אחד פשוט תיעלם מחייהם. שבוע לפני היום המיועד לעזיבה, שוטר, חבר של המשפחה, גילה להן כי מישהו הלשין עליהן וכי הן צריכות לעזוב במיידית את ביתן.
רק במהלך הטיפול לנטרול מחסומים רגשיים, אנה הבינה פתאום כי רגע העזיבה הפתאומית את הבית בברית המועצות הוא שהשאיר בה צלקות וסימפטומים של פוסט טראומה. כל נסיעה שהרחיקה אותה מביתה הייתה מלווה בתחושות של חרדה ופחד. התרחקות או עזיבה של הבית הצטיירו בעיניה כמסע אל הלא נודע והמשמעות הרגשית עבורה הייתה שאולי לעולם לא תוכל לחזור. תחושות אלו נהלו אותה ללא סיבה רציונלית וזאת למרות שההתאקלמות של אנה בארץ הייתה מהירה וטובה, היא מצאה את מקומה והקימה משפחה. לאחר הטיפול לנטרול מחסומים רגשיים אנה מעידה על עצמה כי הפחד ששלט בה סוף סוף השתחרר.

הסיפור של אנה מופיע בצורה דומה יחסית בקרב מספר מטופלים מברית המועצות לשעבר. חוסר הביטחון הכלכלי והשלטוני ששרר בזמנו במקום הולדתם, הרדיפות והפגיעות ביהודים, עזיבת החיים כפי שהכירו ברגע והסתגלות לתרבות שונה לחלוטין, כל אלו השאירו צלקות כאלה ואחרות המתבטאות בחרדות שונות המלוות אותם לאורך שנים. אנשים רבים נושאים את החרדות והקשיים הללו בפנים ולא מודעים לצלקות שנוצרו ולחשיבות לטפל בהן כדי ליצור חוסן רגשי להתמודדות.
מטופלים בגילאים שונים שעלו לארץ מאתיופיה למשל, מספרים גם כן סיפורים קשים מאוד על עלייתם. רבים מהם מתמודדים עד היום עם חרדות, לחץ ומתח שנשארו איתם נוכח המציאות הקשה של חייהם בארץ מולדתם, יחד עם קשיי ההסתגלות והאפליה שהם חוו בארץ. התרבות ומערכת החוקים שהיו רגילים אליה בארץ מולדתם שונה לחלוטין ממערכת החוקים הקיימת בישראל ונוסף לכך, המראה והסטיגמות שצריכים להתמודד איתם בארץ הבליט את ייחודיותם ולעיתים רבות, הפך את הסתגלותם לקשה עוד יותר. גם בתוך המשפחה המעמדות פתאום התערערו שכן הצעירים קיבלו מעמד חזק יותר בארץ, מעמד שרק המבוגרים זכו לו בעבר. לרבים מהעולים מאתיופיה נדרש זמן רב להתמודד עם מערכת הלחצים והדרישות החדשות. גם הצעירים היו צריכים להתמודד עם סיטואציות שלא הכירו – נוכח השינוי בחוץ היו צריכים לשמור על המשפחה מלוכדת אך גם להוביל לשינוי כדי להתאים לתרבות החדשה.

בשני המקרים, לא מדובר בקהילות מוחלשות אלא באנשים אמיצים, חזקים וחדורי מוטיבציה להצליח במקום חדש נוכח הקשיים והשינויים שנתקלו בהם. הטיפול לנטרול מחסומים רגשיים מאפשר להתמודד עם המציאות, להתחזק מול הקושי, להגיב בפרופורציה ולממש את הפוטנציאל הגלום בכל אחד מאיתנו כדי שנוכל לקבל את הבחירות הנכונות עבורנו. הטיפול מאפשר גם לנטרל את המחסומים הרגשיים שהמטופלים אפילו לא מודעים אליהם אך גורמים להם להישאר באותו מצב רגיש.



יום רביעי, 21 בספטמבר 2016

כיצד להתמודד עם הכנסת אדם מבוגר למסגרת טיפולית?

"גיל הוא סוגיה של מחשבה, לא שינוי. אם אתה לא חושב על זה, זה לא משנה" מארק טוויין

לא מעט אנשים נתקלים בקושי לא מבוטל בהגיעם לגיל מבוגר בהתמודדות עם מכשולי הגיל. לרוב לא רק הם מתמודדים עם סוגיה זו אלא גם ילדיהם שנרתמים לעזרה ורוצים להיטיב עם הוריהם. לא אחת יש מגבלות פיזיות איתן האדם מתמודד ביניהן - קושי פיזי ללכת, לעמוד, לראות, לשמוע, לזכור, להכין אוכל ולעשות מטלות בסיסיות במשק הבית ללא עזרה. גם הבדידות היא תופעה שלא פעם אנו פוגשים בגילאים המבוגרים כאשר אחד מבני הזוג נפטר, החברים והמכרים כבר לא ניידים כבעבר והתחושה הלא נעימה של הלבד נהיית אורח קבוע בבית.
לכן, היום יותר ויותר אנשים בוחרים באפיקים שונים להפיג את הבדידות ולקבל עזרה החל מעזרה בבית ועד יציאה מהבית ומעבר לדיור מוגן בו יש גם מערכת של עזרה פיזית וגם מערך חברתי עשיר.
מי שתמודד עם השלב הזה בחיים נתקל בהחלטה לא קלה שטומנת בחובה הכרה במצב החדש, בכך שהאדם נזקק ואינו עצמאי. לא פעם אנשים דוחים את החשיבה וההתמודדות עם השינויים ועם קבלת ההחלטה של לצאת מהבית או להכניס עובד פנימה. הדחיה בקבלת ההחלטה עלולה להיות כל כך משמעותית עד כי האדם מגיע למצב בו הוא אינו צלול ויש צורך שקרובי המשפחה יקבלו את ההחלטה בשבילו או שיש צורך בקבלת החלטות תחת לחץ. מצב כזה מכביד מאוד גם על האדם הזקן וגם על הקרובים אליו כי יש לעיתים קושי ממשי למצוא פתרונות דיור הולמים ומותאמים גיאוגרפית, נפשית ושניתן יהיה להתחייב אליהם גם כלכלית.

יש לא מעט מטופלים שבאים לטיפול לנטרול מחסומים רגשיים כדי להצליח לעשות את הצעד לקראת המצב החדש ולבחור נכון מבלי לדחות את ההחלטה בלי סוף. כדאי לעשות טיפול לנטרול מחסומים רגשיים בכדי לפעול מתוך שיקול דעת ולא מתוך חרדה שמנהלת אנשים בסיטואציה הלא פשוטה הזו. אם הם מסתגלים להחלטה ומרגישים טוב איתה אז קבלת ההחלטה והיישום שלה הופכים למשהו הרבה פחות קשה שהם יכולים להרגיש איתו הרבה יותר טוב.
למידע נוסף לחצו כאן



יום שני, 27 ביוני 2016

חתונה איך מתמודדים עם האירוע בפורפורציות?



מאמר מאת ד"ר אורה גולן

אנחנו נמצאים בעונת החתונות שבסופה נחגוג את חגי תשרי, המשמעות היא שלל אירועים משפחתיים וחברתיים, גדולים יותר או פחות, בתור מפיקים ומארחים או בתור מתארחים. הדילמה שלא מעט אנשים נתקלים בה היא איך להתמודד עם האירוע? והמחמירים ישאלו איך להפיק חתונה ולהשאר בחיים? כיום, שלא כמו בעבר, מערכת הלחצים בה נמצאים בני זוג בבואם לתכנן חתונה היא עצומה - החל מניהול התקציב הקיים אל מול החלומות, הציפיות החברתיות והאישיות מהאירוע, דרך הדרישות והרצונות של ההורים ועד סידור הישיבה וההתחשבות בחברים ובמשפחה. כאשר רואים שמערכת לחצים זו מנהלת את בני הזוג, כאשר בעקבותיה יש ריבים בלתי פוסקים, כאשר לא מצליחים לוותר ולהתפשר, כשלא מצליחים להגיב בפורפורציה ולהנות מהתהליך ואפילו חושבים על פרידה מומלץ מאוד להגיע לטיפול לנטרול מחסומים רגשיים. הטיפול עוזר לאנשים להגיב בפורפורציה לאירועים, להנות ממה שיש ולא לסבול ממה שאין וללמוד להיות קשובים אך גם להעמיד גבולות לכל השותפים (בני זוג, הורים, חברים). טיפול זה יכול לעזור לדברים להתאזן מהר מאוד בצורה מאוד יעילה והכי חשוב, להשאיר את הזוג יחד לבנות את חייו ממקום שלם ובריא ולא ממקום כואב ומפורק.   

סיפור מקרה מהקליניקה:
אוראל בת 26 סיפרה שהיא קיבלה הצעת נישואין. הבשורה המשמחת הפכה מהר מאד למרה עקב קושי רב להגיע להסכמה בין ההורים שלה להורים שלו בכל מה שקשור לחתונה. ויכוחים על תקציב, מקום, עלויות שכל משפחה אמורה לשלם, ועל הטקס עצמו והטקסים הנלויים. הויכוחים הפכו לקולניים ומכוערים ומסכת האשמות הדדיות שהביאו לביטול האירוע. אוראל הגיעה שבורה ומאוכזבת ולא הבינה כיצד הגיעו למצב הזה. בסיום הטיפול היא הייתה מסוגלת לחזור לתקשר עם הבחור מתוך רצון לבחון האם נכון להם להתעקש, להלחם על הקשר ולעשות אירוע קטן וצנוע מאד.

מידע נוסף על מחסומים רגשיים וכיצד להתמודד איתם תוכלו למצוא בקישור הבא



יום שני, 30 במאי 2016

חרדה מהחרדה


מאמר מאת ד"ר אורה גולן

חרדה זו תגובה לאיום קיומי שאינו קיים. מאחר וזו תגובה פיזיולוגית ״לסכנה קיומית״ הגוף מגייס את כל המשאבים שלו כדי להתמודד עם המצב. הדבר מתבטא בתחושות של: רעד, הזעה, דופק מהיר, לחץ בחזה, קושי לנשום, יובש בפה, תחושת חולשה ואפילו עילפון. הרבה פעמים אנשים חושבים שיש להם התקף לב ומגיעים למיון. יש מטופלים שמדווחים שהגיעו כמה פעמים למיון ורק לאחר סדרת בדיקות שאישרה שהכול תקין הם הצליחו להרגע.
אנשים שחוו חרדה מתארים שהתחושות מופיעות בפתאומיות ללא כל הכנה מוקדמת או הסבר מדוע הן הופיעו, לעיתים ההתקף הופיע בסיטואציה מסוימת ולכן אוטומטית מקשרים את החרדה לסיטואציה, אך ההקשר לרוב אינו נכון.

לאחר התקף חרדה או כמה התקפים הרבה פעמים מפתחים חרדה מהתקף נוסף כלומר חרדה מהחרדה. התקפי חרדה חזקים הם אירוע או אירועים שחולפים אבל החרדה מהחרדה זו תחושה תמידית שמלווה את האדם. תחושה זו באה לידי ביטוי באופנים שונים: חוסר נוחות בגוף, עייפות, תשישות, קושי להתרכז, פגיעה במצב הרוח, פגיעה באיכות השינה ותחושה של דריכות תמידית ששוחקת ברמות שקשה להסביר. לא ניתן להרפות ולהרגיע כי החרדה ממתינה מעבר לפינה. החרדה מהחרדה מכניסה את אלו הסובלים ממנה ללופ כך שמתחיל תהליך של המנעות מעשיית דברים מסויימים מתוך הפחד שיעוררו שוב את החרדה. ככל שעובר הזמן חשים מותשים יותר, מאבדים שליטה ועצמאות, נמנעים מעשיית יותר ויותר דברים וחשים כלואים בגופם.
לא תמיד יודעים בני המשפחה לתת את התמיכה והעזרה לה זקוק הסובל מהחרדה. לפעמים מגיבים באדישות, בחוסר אמונה, זורקים הערות מיותרות כגון: פשוט תפסיק לחשוב על כך, תתמודד, תתגבר, זה שום דבר. לפעמים ההערות פוגעניות יותר ומבטלות את הסבל. תגובות כאלה מחריפות את תחושת חוסר האונים של הסובל מחרדות והם פשוט לומדים לא לשתף כי ממילא לא מבינים אותם ולא מאמינים להם. הטיפול לבני משפחה שמלווים אדם הסובל מחרדות נותן להם יותר אופציות כיצד לתת תמיכה בצורה נכונה שלא מזינה את החרדה וגם לא פוגעת באדם שחווה את החרדה.

התמיכה לה זקוק אדם הסובל מחרדות או חרדה מחרדה היא סבלנות, הקשבה והכלה. חשוב שיאמינו לו שהוא סובל באמת, שלא עושה את עצמו ולא עושה זאת כדי למשוך תשומת לב. ללא עזרה קשה להתגבר על החרדה כי היא משתלטת. מצד שני יש לעודד את הסובל ממנה לקבל עזרה, לא לפסול טיפול כדי לא לקבע את החרדה וכדי להמנע ממצב שהחרדה משתלטת על המשפחה ומכתיבה את התנהלותה.
חשוב להגיע לטיפול לנטרול מחסומים רגשיים כי השחיקה שנוצרת גדולה מאוד ומתישה והסבל הנגרם לאדם ולסביבתו רב. מטרת הטיפול היא שההתקפים יעלמו וגם החרדה מהחרדה תיעלם כך שהמטופל יחוש רגוע, נינוח, יחזור לתפקוד ויוכל לממש את הפוטנציאל שלו. צריך קצת סבלנות וחשוב להשלים את התהליך.

למידע נוסף בנוגע להתקף חרדה בסרטון הבא, צפיה נעימה




יום שלישי, 17 במאי 2016

פחד מזיקוקים, פיצוצים ורעשים חזקים



מאמר מאת ד"ר אורה גולן
התקופה הזו בשנה - יום השואה, הזיכרון, העצמאות בואכה ל"ג בעומר מעלה אצל רבים, ילדים ובוגרים, את החששות הפחדים והחרדות מרעשים חזקים. לרוב כאשר מופיע רעש קיצוני אנשים נבהלים לרגע, מבינים מה היה מקור הרעש וממשיכים הלאה אך יש כאלו שאצלם זה מייצר פחד וחרדה וקושי להמשיך להתנהל כרגיל לאחר מכן. הפחד מרעשים חזקים יכול לבוא לידי ביטוי רק מרעשים מסוימים כגון: בלונים מתפוצצים, אזעקות, צפירות, זיקוקים, רעמים, בום על קולי של מטוסים ועוד. החרדה מופיעה אפילו כאשר יודעים מראש שהרעש יגיע ויש כאלו שפוחדים מכל רעש ידוע או שהופיע במפתיע. החרדה הזו פוגמת באיכות החיים וביכולת להנות מדברים מסויימים. למשל יוצר סירוב ללכת למסיבה או אירוע מהנה שיש בו בלונים מהפחד שאחד מהם יתפוצץ. או למשל לא יכולים להיות באירוע מרהיב של זיקוקים בגלל הפחד מהרעש שהם מייצרים. יש ילדים שלא הולכים לבית הספר בימים שיש צפירות של ימי הזכרון וגם כאשר הם בבית קשה להם להתמודד עם הרעש והם חייבים מישהו שיהיה על ידם. יש בוגרים שלא מתפקדים בימים שפיקוד העורף מודיע על תרגיל בו ישמעו אזעקות. גם לאחר שהרעש עבר הם מתקשים להתאושש ולחזור לתפקוד. לוקח זמן לזהות את החרדה מכיוון שהיא מופיעה רק כאשר חשופים לרעש חזק.
הטיפול לנטרול מחסומים רגשיים עוזר לאדם להגיב בפורפורציה – לזהות את הרעש ולדעת לעבור הלאה, להתמודד גם אם זה מופיע בפתאומיות וגם אם יודעים שזה עומד להגיע.


יום שבת, 30 באפריל 2016

חווית השואה אצל הדור שני והשלישי



מאמר מאת ד"ר אורה גולן

הסבל שאנשים חוו בתקופת השואה הוא דבר שאין מילים לתאר אותו - כל העולם שלך מתמוטט ואתה נמצא בחוסר וודאות תהומי וחוסר ביטחון קיומי למשך שנים, החוויה הטראומטית הזו מהדהדת במשך דורות רבים.

היום דור שני לשואה כבר בוגרים, הרבה מהם כבר סבים וסבתות הנושאים עימם את הצלקות בצורות שונות:
  1. קושי לתפקד - חלק מהניצולים היו במצב קשה מאוד ולא הצליחו לתפקד כהורים. הילדים קיבלו רק את הצרכים הבסיסיים לקיום אך ההורים לא היו מסוגלים להעניק חום ואהבה ולכן חלק מהדור השני גם מתקשה לתפקד ונושא כאב פנימי.
  2. הילדים פסיכולוגים של ההורים - יש מטופלים שסיפרו שכילדים של ניצולי שואה הם הפכו בעל כורכם להיות מילדותם הפסיכולוגים של ההורים. חוו את הוריהם גם ברגעים הקשים כאשר הטראומה פרצה בחלומותיהם והיו צורחים מתוך שינה. הסיוטים והחרדות בסופו של דבר עברו גם לילדים.
  3. חוסר שמחת חיים בבית - היו הורים שלא דיברו בכלל והילדים מצד אחד לא היו חשופים לסיפורי הזוועה אך מנגד גדלו בבית ללא שמחת חיים וללא תקשורת ושיח.  כך גדלו הם להיות מבוגרים שלא מצליחים למצוא את שמחת החיים בתוכם.
  4. ניצולי שואה שאובחנו כמשוגעים - יש ניצולי שואה שהחוויות שעברו גרמו להם להתנהגות חולה ומוזרה והם נחשבו לאנשים משוגעים.  חלקם אושפזו בביה"ח לחולי נפש בגלל שלא הבינו את המצב שלהם ולא ידעו כיצד לטפל בהם, מה שהיום אנחנו קוראים לו פוסט טראומה. הילדים של אותם ניצולים גדלו בידיעה שההורים שלהם משוגעים וחששו שהמחלה תתפרץ גם אצלם. עד היום יש אנשים שחיים עם החרדות האלה וזה עובר לילדים, לפעמים בצורת אובססיביות, תוקפנות, התעקשות על דברים מיותרים ללא הסבר.
  5. כאב וסבל שעובר מדוד לדור - חלק מבני הדור השני מתמודדים עם כאב וסבל פנימי לא מוסבר למרות שעל פניו הכל בסדר והם הקימו משפחות ומתפקדים. הם לא מבינים מדוע הם סובלים ולא יודעים להסביר זאת.
  6. קושי להתמודד עם מצבי לחץ - אצל חלק מבני הדור השני אנו רואים את הקושי בצורה שונה: הכל בסדר יש שמחת חיים ומתפקדים. אך כאשר במהלך החיים מתרחש משהו מפתיע שקשה להתמודד איתו כמו מחלה קשה של בן משפחה, אובדן כלכלי או אובדן של מישהו לא בהכרח קרוב, הרבה פעמים זה טריגר שמעורר פתאום כל מיני בעיות וקשיים.

אנחנו במרכז אורה גולן נתקלים לא פעם בבני הדור השני והשלישי שמגיעים עם בעיה או קושי שרוצים לפתור, הם לא תמיד יודעים בהכרח מה המקור שלו ולא עושים את ההקשר לחוויות הילדות שחוו בבית. ניתן לטפל בקשיים אלו בעזרת נטרול מחסומים רגשיים.


יום חמישי, 18 בפברואר 2016

יוצאים לדרך חדשה

מאמר מאת ד"ר אורה גולן

רובנו לא ידענו מה רצינו לעשות או איזה תחום ללמוד (אם בכלל), אחרי השחרור מהצבא. האפשרויות שפתאום עמדו לנגד עיננו היו כל-כך מגוונות – ללכת לאוניברסיטה, לצאת לטיול ארוך או למצוא עבודה ולהתמקצע בה. סיום הצבא עבור רובנו גם מהווה נקודת מפנה בה אנו יוצאים ממסגרת מוכתבת, שעד אותו שלב היינו רגילים להיות רק במסגרות שהוכתבו לנו בידי הורינו בעיקר, לדרך עצמאית ולא נודעת.

בנוסף להתרגשות מהלא-נודע וממגוון אפשרויות הבחירה, רבים מאיתנו חוו גם חרדה ולחץ רב מאוד, בעיקר בגלל החשיבות שאנו נותנים לבחירות שלנו. אותן בחירות יכתיבו לנו את עתידנו ואנו רוצים לבחור את הכיוון הטוב ביותר עבורנו. יחד עם החרדות העצמיות, מופעל עלינו לחץ חברתי והציפיות (בעיקר של הורינו), לעיתים ישפיעו מאוד על ההחלטות שנקבל. קשה לנו לזכור כי לא מתאים לכל אחד ללכת ללמוד באוניברסיטה או במכללה, אבל כולנו בסופו של דבר נשאף לפרנס את עצמנו בכבוד.
מהסיבות הללו למשל, אנשים מסוימים יתחילו ללמוד נושא שהם לא בטוחים לגביו, בעיקר בשביל לרצות את הסביבה. לעיתים, ההבנה כי הכיוון שנבחר אינו הכיוון הנכון עבורם, תהיה רק אחרי שיתחילו לעבוד באותו תחום ולא יהיו מרוצים ממקומם. גם מקרה כזה יכול להוביל לחרדה רבה מאחר והאדם פתאום חושב לעצמו – "הרי סיימתי את הלימודים, יש לי תואר ביד וכבר מצאתי עבודה אבל אני לא מרוצה ממה שאני עושה. עכשיו אני אעשה שינוי?"

טיפול לנטרול מחסומים רגשיים יכול לעזור למקד את האדם לעשות את הבחירות המתאימות עבורו. כך לדוגמא נראה בסיפור של אלעד:
אלעד הגיע למרכז כשהיה בן 21, רגע אחרי שהשתחרר מהצבא. אביו עבד כמהנדס, היה מרוצה ממקום עבודתו ומהשכר הנאה שהוא קיבל, לכן אלעד חשב כי גם לו תתאים עבודה בתחום זה. בעקבות כך, אלעד נרשם למכינה במתמטיקה ובפיזיקה, כדי להמשיך לאחר מכן ללימודי הנדסה.
בעקבות תחושות פתאומיות של לחץ וחרדה, שלא ידע להסביר את הסיבה להופעתן, אלעד הגיע לטיפול במרכז. בסיום הטיפול, אלעד הבין כי הבחירה שלו לגשת ללימודי הנדסה אינה הכיוון הנכון עבורו וכיוון של עיצוב מוצר מתאים לו הרבה יותר. זהו התחום שאם יעסוק בו – הוא יהיה מאושר.
כשחזר הביתה, עמד מול אביו והסביר לו את הכיוון החדש בו בחר לעסוק, דבר שלא היה מסוגל לעשות לפני כן. לפני הטיפול, לא הייתה לו היכולת להגדיר בפני עצמו במה היה רוצה לעסוק ולא היה לו האומץ לעמוד מול אביו ולהגיד בביטחון מהו הכיוון בו בחר בסוף ללכת.

יום רביעי, 17 בפברואר 2016

הצלחת הטיפול לנטרול מחסומים רגשיים - סיפורים מהקליניקה של ד"ר אורה גולן

הסיפור של רפאל רפאל, בחור בן 33, גרוש, הגיע לקליניקה מאחר והרגיש כי הוא סובל מלחץ ומחרדות באופן יומיומי. הוא העיד על עצמו כי הוא נלחץ בקלות, בעיקר מביקורת ומבחינות ומהסיבות הללו, עובד בעבודה שאינה תואמת את כישוריו ולא מעז לגשת לראיונות בשביל למצוא עבודה שמתאימה לו יותר.
נוסף לכך, הוא סיפר כי לעיתים קרובות הוא מנתק קשרים עם חברים מכיוון שיש לו נטייה לפרש אמרה או אירוע מסוים כפגיעה אישית מצד חבריו, למרות שלא זאת הייתה כוונתם. לאחר שניתק את הקשר, האירוע עדיין מטריד את מנוחתו והוא מסתובב עם הרגשה שלילית שאינה עוברת.

לאחר שסיים סידרה בת 6 מפגשים, רפאל ציין כי הבעיות שהפריעו לו קודם על בסיס יומיומי, מציקות לו כעת הרבה פחות. רמות הלחץ והחרדה ירדו וכך גם הסימפטומים שהכבידו עליו עד כה. לאור המצב החדש, הוא ניגש לשני ראיונות עבודה בחברות מוערכות עם תנאי העסקה טובים מאוד. הוא עבר את החלק הראשון באחד המקומות וממתין לראיון שני, בזמן שהחברה השנייה כבר הציעה לו עבודה, והוא ביקש מהם להמתין לתשובה.
גם מבחינה חברתית הוא חש משוחרר הרבה יותר, לא ממהר לקפוץ למסקנות או למחשבות שליליות ורואה סיטואציות בצורה הרבה יותר פרופורציונאלית. ההתקדמות הגדולה ביותר שלו בתחום זה הייתה כשנפגש עם חבר שפגע בו בעבר, אבל הסכים לקבל את התנצלותו ולפתוח דף חדש.
לאחר הטיפול רפאל ציין כי הוא מרגיש כעת מאושר ומלא ביטחון עצמי לקדם עצמו בהמשך החיים.


הסיפור של יוליה יוליה, אשה בת 47, מנהלת מתנ"ס גדול באזור מגוריה, הגיעה לקליניקה מאחר והיא חרדה להישאר לבד. מדובר במנהלת בכירה, עם אחריות על מספר רב של ילדים, ארגון עובדים ותכנון חוגים והפעלות. למרות זאת, יש לה חרדה גדולה מאוד להישאר לבד בבית או להתרחק ממנו, חרדה אשר מנהלת את חייה באופן יומיומי. כך למשל, לפגישות עסקים מחוץ לעיר, היא לא תיסע לבד אלא תדאג שמישהו יצטרף אליה. היא מרגישה כי היא צריכה להקיף עצמה באנשים באופן תמידי ומשקיעה בכל ההתעסקות הזאת אנרגיה רבה. היא גם חוותה בעבר התקף חרדה אחד וכעת היא פוחדת שמא הוא יקרה שוב.
בגיל 21, עלתה יוליה לארץ מרוסיה עם בעלה ותינוקם, ללא הוריה. כמה ימים אחרי שהגיעו לארץ פרצה מלחמת המפרץ ובגלל קשיי השפה, חוסר היכולת לתקשר מול גורמי הביטחון ולהבין מה קורה, ללא כל קשר חברי או משפחתי שיתמוך בהם בארץ החדשה – כל אלו ככל הנראה היוו את הטריגר להיווצרותה של החרדה.
לאחר שסיימה סידרה בת 6 מפגשים, יוליה מעידה על עצמה כי יש שיפור מבחינת הרגשתה להישאר לבד בסביבה המוכרת לה והיא אפילו נשארה מספר פעמים לבד בבית. המחשבה להתרחק מביתה ולנסוע מחוץ לעיר לבדה, מחשבה שבעבר הפחידה אותה מאוד לא מרתיעה אותה יותר ובנוסף לכך, היא כבר לא עסוקה בדאגה מהתקף חרדה נוסף.

יום שני, 15 בפברואר 2016

קניית דירה ראשונה

מאמר מאת ד"ר אורה גולן

בפני כמעט כל זוג צעיר ממעמד הביניים שהתחתן לא מזמן, ניצבת השאלה – האם לקנות דירה או להמשיך לחיות בשכירות.
זוג צעיר המתמודד עם קניית דירה מתמודד לא רק עם כל אנשי המקצוע והמסמכים הרשמיים שיש לדאוג להם במסגרת התהליך, אלא מתמודד גם עם חרדה גדולה מאוד. החרדה נובעת ממספר סיבות עיקריות:

1. ברוב המקרים, מדובר בזוג צעיר שרק מתחיל לבנות את התא המשפחתי המשותף, לאחר שנים של עצמאות כלכלית בהן כל אחד מבני הזוג היה אחראי על הוצאותיו. בני הזוג מגיעים לרוב בלי ידע מוקדם לגבי ניהול משק בית כלכלי משותף ואינם עומדים מראש על המשמעויות של תשלומי משכנתא וחשבונות קבועים.
2. ההחלטה לקנות את הבית מרגישה כהחלטה גורלית ומחייבת מאחר ולוקחים בחשבון מגוון גורמים כמו הסביבה בה רוצים לגור, מחיר הדירה, קירבה לשירותים ציבוריים והמרחק למקום העבודה.
3. קניית הדירה מהווה התחייבות כספית גדולה מאוד. יתכן וההתחייבות תהיה גדולה מידי עבור הזוג וסכום הקנייה יהיה גבוה ממה שיוכלו להתחייב אליו.
4. מלבד ההתחייבות עצמה, מאחר ומדובר בסכום כסף לא מבוטל, הזוג חרד פתאום מפיטורין ואיבוד מקום העבודה (או במילים אחרות- הפסקת מקור הכנסה קבועה) ומשינויים אפשריים בשטח, כמו בנייה באזור המגורים החדש וכו'.
5. החדשות בתקשורת אודות קבלנים שפשטו את הרגל או על אנשים שנשארו בלי דירה ובלי חסכונות, כתוצאה מרמאיות כאלה או אחרות של קבלנים ועורכי דין, לא תורמים להורדת סף החרדה.
6. מרוב עצות לא יודעים לבחור את הדרך הנכונה. הורים, שכנים וחברים יתנו מגוון עצות, לעיתים מנוגדות ולרוב מבלבלות מאוד. מתוך אוקיינוס המידע, צריך לדעת לעשות את ההחלטות הנכונות לזוג ולהיות שלמים עם ההחלטה. חרטה לאחר מכן יכולה רק להעיב על הקשר ולהגביר את רמת החרדה.

כל הלחץ והחרדה שעוברים על הזוג יכולים להתבטא במתח בתוך מערכת היחסים הזוגית. אחת הסיבות לכך היא באמת חוסר הניסיון של הזוג בהתמודדות עם ניהול משק כלכלי משותף. שני בני הזוג צריכים להגיע להחלטה משותפת מאחר ומדובר בכסף של שניהם. אלו החלטות אשר ישפיעו על המשך חייהם המשותפים בטווח הקצר וגם בטווח הארוך.

מרגע קבלת ההחלטה של קניית הדירה, מומלץ להגיע לטיפול בנטרול מחסומים רגשיים. הטיפול יעניק לכל אחד מבני הזוג את הכלים והיכולת להפנות הצידה את רעשי הרקע וההפרעות השונות, ולהתמקד בקבלת החלטות וביצוע בחירות הנכונות לזוג.
השקעה בחיזוק הרגשי, האישי והזוגי, תוכל להתבטא בביטחון בקבלת החלטות מושכלות ומבוססות.


יום ראשון, 31 בינואר 2016

ילדים של החיים - התמודדות עם ילד עם מגבלה

מאמר מאת ד"ר אורה גולן

אספרגר, שיתוק מוחין ואוטיזם, הן רק שלוש דוגמאות לשלל הבעיות היוצרות מגבלות ומשפיעות על התפקוד ועל התפתחותו של הילד לאדם בוגר ועצמאי. ילד עם בעיה התפתחותית או מגבלה כלשהי הוא תעלומה מכמה סיבות:

1. קשה להורים להכיר בכך שיש להם ילד עם בעיה.
2. לאחר שמבינים שיש בעיה, קשה לאבחן ולהגדיר אותה.
3. לאחר האבחנה צריך לבחור כיוון טיפולי אינדיווידואלי ומותאם לילד.
4. מעל בעיות אלו, תמיד תרחף עננה עם סימן שאלה גדול מכיוון שלא ניתן לדעת בוודאות עם מה הילד יכול להתמודד ועם מה לא. היכן לדחוף ולעודד אותו להתאמץ ומתי לגונן עליו.

הורים לילד עם מגבלה מתמודדים עם הרבה קשיים ודילמות מאחר וגידולו דורש יותר דאגה, טיפול ותשומת לב ובו-זמנית, מעורר גם חרדה ולחץ. ככל שילדים אלו גדלים ומתפתחים כך גדלות הדאגות. בשונה מילד בריא, שככל שגדל כך גדלה עצמאותו עד כדי שחרור מוחלט מההורים, ככל שגדל ילד עם מגבלה, כך גדלה גם תחושת חוסר הוודאות לגביו ולגבי יכולותיו.
בנוסף לקושי הקיים בהתמודדות עם גידולו, ההורים מתמודדים עם קשיים, דאגות וחרדות נוספות: החשש להביא ילדים נוספים לעולם, החשש המתמיד מפני גילויי מגבלות דומות אצל הילדים הנוספים, הקושי למצוא את האיזון בין כמות תשומת הלב וההשקעה שנותנים לילד עם מגבלה לעומת זו הניתנת לילדים האחרים.

הטיפול לנטרול מחסומים רגשיים עוזר להורה לעשות בחירות נכונות, להשקיט רעשי רקע, לשחרר לחצים, להתמודד עם הקשיים ולמצוא את האיזון האינדיבידואלי שמתאים לו ולמשפחה. הטיפול מתאים גם לילד עם מגבלה. הטיפול אינו פותר את המגבלה אך הילדים שנולדים איתה, מתמודדים עם מחסומים רגשיים שמנהלים אותם ומשפיעים על התפקוד שלהם. יש לנו דוגמאות רבות של ילדים שתפקודם השתפר והפתיע לטובה לאחר הטיפול.


יום שבת, 16 בינואר 2016

בעיות התנהגות אצל ילדים וקושי בהצבת גבולות

מאמר מאת ד"ר אורה גולן

ישנם ילדים שהם אתגר גדול וקשה מאד עבור הוריהם לגדל אותם. מגיל צעיר יש להם בעיות התנהגות קשות, דבר שיוצר בבית התנהלות של טרור. הילדים מושכים תשומת לב שלילית במשך כל היום, בודקים גבולות, נוטלים סיכונים, מסכנים אחרים, צועקים, צורחים ומשתמשים בכוח, אימפולסיביים, עם קושי בדחיית סיפוקים (קושי לשמוע לא! חייבים לקבל מיד ועכשיו את מה שרוצים).
ההורים ובני הבית לפעמים כל כך חסרי אונים ומפחדים מהילדים, עד שהם נכנעים לתכתיבי הילד כדי לייצר שקט רגעי בבית. לפעמים רק ילד אחד מבין האחים מתנהג כך וההורים אינם מבינים מדוע ילד אחד כל כך שונה מהאחרים.

לבעיות התנהגות אצל הילד יכולות להיות סיבות רבות. (היכן שרשום ילד הכוונה גם לילדה).
כמה סיבות אופייניות:
  1. בעיות התפתחות - ילד שכישורי התקשורת שלו אינם מפותחים מספיק לכן הוא מתקשה להסביר את עצמו מתוסכל בקלות ומגיב באימפולסיביות ואלימות.
  2. בעיית קשב וריכוז והיפראקטיביות - משתעממים מהר, קושי לשבת בשקט ולהקשיב, תזזיתיות, צורך להיות עסוקים במשהו שמרעיש או מפריע לאחרים.
  3. מחסור בשעות שינה - עקב ריבוי הגירויים הזמינים באמצעות הטלוויזיה והמחשב הרבה ילדים אינם מקבלים מספיק שעות שינה. כאשר הילד עייף וקשה לו לקום בבוקר ולהתחיל את היום זה משפיע על ההתנהגות.
  4. תזונה לקויה - ילד שאינו מקבל מספיק מזון מזין יהיה חלש ועייף דבר שמשפיע על ההתנהגות. ישנם מזונות שהילד רגיש אליהם שפועלים עליו כמו סמים הגורמים להתמכרות ומשפיעים על ההתנהגות.
  5. פעילות ספורטיבית חסרה - ילד שאינו פעיל ספורטיבית יכול לחוש חוסר שקט שמתבטא בבעיות התנהגות.
  6. אלרגיות - אקזמה, אטופיק דרמטיטיס ועוד גורמים חוסר שקט וחוסר נוחות בגוף ומשפיעים על איכות השינה ומשפיע על ההתנהגות.
  7. דלקות אוזניים חוזרות - יוצרות נוזלים באוזנים שפוגעים בשמיעה ומקשים על הילד לפתח שפה, לתקשר ולקרוא קודים חברתיים.
  8. מצוקה וחרדה - ילד שנמצא במצוקה או חרדה יכול להביע זאת על ידי בעיות התנהגות. לעיתים המצוקה והחרדה מובנים ונובעים עקב שינויים, מעברים, משברים, הטרדות, מחלות, תאונות, מוות ועוד.
  9. הורים מתקשים להציב גבולות - חוששים לכעוס להעליב ולפגוע בילד. ההורים לא היו רוצים שיתנהגו אליהם באופן שהם צריכים לנהוג בילדיהם. ויתכן שהם כילדים שמרו על גבולות מבלי שהיה צריך להציב להם אותם, ויתכן שהם גדלו תחת גבולות מופרזים לכן מעדיפים לתת הרבה יותר חופש שעבור הילד זה יותר מידי כי הילד שלהם צריך גבולות יותר ברורים ויותר נוקשים.
  10. הורים עמוסים - ההורים עמוסים עייפים מתמודדים עם הרבה קשיים ואינם מסוגלים לתת לילד מספיק תשומת לב ולבלות זמן איכות איתו.
  11. גישות חינוך שונות בין ההורים - ההורים אינם מצליחים לבחור קו חינוכי ולדבר בקול אחיד מול הילד. לעיתים חוסר ההסכמה בין ההורים כל כך גדול כך שההורים מבטלים את הגישה החינוכית אחד של השני.
  12. הורים מזינים התנהגות לא תקינה - לעיתים ההורים בצורה לא מודעת וכמובן לא מכוונת מזינים התנהגות לא תקינה של הילד. לפעמים ניתן לראות שהתנהגות הילד אינה תקינה במיוחד בנוכחות אחד ההורים.

כשבני המשפחה מזהים בעיות התנהגות חיוני מאוד שיקבלו עזרה (גם ההורים וגם הילד) ובשום פנים ואופן לא לחשוב שזה דבר חולף. אסור להמעיט בחומרת הבעיה ולהתייחס אליה במילים כמו "הילד שובב", "זה הגיל" ו"זה יעבור". הילדים האלו נמצאים במצוקה גדולה ובסיכון גבוה מאוד להתדרדרות למקומות לא טובים, כמו התנהגות בריונית פשע וסמים. ככל שבעיות ההתנהגות נמשכות זמן רב הן מתקבעות והם לומדים שהדרך היחידה שלהם להשיג דברים היא על ידי תשומת לב שלילית והתקשורת שלהם עם הסביבה היא על ידי בדיקת גבולות והפעלת כוח ושליטה.

חשוב לוודא שלילד אין מחסור בשעות שינה, שהתזונה תקינה, שאין בעיית התפתחות, בעיית קשב וריכוז ועוד.  לפעמים שינוי קטן יכול להביא שיפור גדול. במידה ובעיות ההתנהגות ממשיכות מומלץ לנטרל מחסומים רגשיים הן להורים והן לילד. הטיפול קצר ממוקד ללא שיחות או הנחיות ומאפשר להתנהל אחרת לפתור בעיות ולראות תוצאות. 

יום ראשון, 10 בינואר 2016

הפריצה והחרדה - התמודדות עם פריצות

מאמר מאת ד"ר אורה גולן

פריצה לבית היא חוויה קשה וטראומטית ואנשים רבים לא מצליחים להתאושש ממנה גם אם לא נגנב דבר
מהבית. הסיבה לכך היא שהבית מסמל עבורנו מקום מוגן ובטוח והפריצה מערערת את תחושת הבטחון. התמודדות עם פריצה הביתה קשה יותר מאשר התמודדות עם גניבת רכב למשל, גם אם כלכלית, גניבת רכב היא עולה יותר.
אנשים שפרצו לביתם, או שפרצו לבית שנמצא בקרבה סובלים פעמים רבות מחרדות, לחץ, מתח, קושי בריכוז, פחד להיות בבית, הפרעות שינה ובודקים פעמים רבות שכל הבית נעול וסגור לפני שעוזבים אותו או לפני שהולכים לישון. גם אם רק אחד מבני הבית חווה את הפחדים האלו בהתחלה, זה מערער את כל המשפחה. כשהילדים מפחדים ומביעים את זה בהתנהגותם, להורים קשה להרגיע מכיוון שאין תחושת ביטחון והגנה בבית.

אחד האמצעים המוכרים והנפוצים ביותר להתמודדות עם פריצות הוא התקנת מערכת אזעקה בבית, אך אם האזעקה הופעלה בטעות- החרדה מתעוררת לרמות קשות מאוד.
למרכז אורה גולן הגיעה משפחת לוי, משפחה בת 5 נפשות שהילד הגדול בן 9. משפחת לוי מתגוררת במושב בדרום הארץ ולאחר שהילדים הושכבו לישון הייתה פריצה לביתם. כשהאב שמע רעשים וקם לבדוק ראה דמות בבית ולפני שהספיק להגיב הפורץ ברח מבלי לקחת דבר. מאז המשפחה חוותה חרדה ופיתחה הפרעות שינה. בנוסף לכך, האם פחדה להישאר עם הילדים לבד בבית והילדים פחדו להיכנס לחדרים בלי ליווי.
בסיום הטיפול לנטרול מחסומים רגשיים המשפחה חזרה לישון בלי הפרעות ולא הייתה בעיה להישאר בבית גם בלי נוכחות האב. המשפחה הבינה שמה שיתרום לתחושת הביטחון שלהם הוא כלב ולכן אימצו ועשו הסדר עם השכנים שעוזרים ותומכים אחד בשני.
הטיפול לנטרול מחסומים רגשיים מאפשר לחזור לפרופורציה ולהירגע, גם שנים לאחר חווית הפריצה.


יום שני, 14 בדצמבר 2015

בך בחרנו - התמודדות עם אימוץ

מאמר מאת ד"ר אורה גולן

ילדים מאומצים מתחילים את החיים עם קושי שנכפה עליהם. הריון לא רצוי, לעיתים אצל נשים שאינן בריאות, מכורות, נשים צעירות שמסתירות את ההיריון ועוד. העובר גדל בבטנה של אם במצוקה וסופג את מצוקתה. בסופו של דבר נולד למקום שלא מוכן לבואו. מרגע הלידה ועד שהתינוק מגיע למשפחה המאמצת הוא נמצא בסביבה שיש שם כוונות ורצון טוב לטפל בו אבל בלי הפנאי לכך. הוא מקבל את הצרכים הפיזיים להם הוא זקוק אבל לא את כל הצרכים הרגשיים.
בגיל צעיר הוא חווה מעבר נוסף למשפחה המאמצת והוא צריך להסתגל לאנשים חדשים, שפה ותרבות חדשה. פעמים רבות הוא סוחב את הקשיים הראשוניים שלו לתוך הגדילה והילדות שלו וזה עלול ליצור אצלו מחסומים רגשיים שיכולים להשפיע על התפקוד שלו במהלך חייו וכאדם בוגר.   

כמו הילד, כך גם ההורים המאמצים מתמודדים עם קשיים רבים. ברוב במקרים מאמצים ילד לאחר שניסו להביא ילד ללא הצלחה ואז נכנסים לתוך תהליך אימוץ ארוך ומתיש.
כשהילד מגיע אליהם אי אפשר לדעת בדיוק אילו קשיים הוא חווה, איך הם משפיעים עליו בהווה ואיך ישפיעו בעתיד. אחת הבעיות עם ילדים מאומצים היא שההיסטוריה הראשונית שלהם לרוב אינה ידועה ולא ברור כיצד תשפיע עליהם בעתיד.
לעיתים הילד המאומץ שהגיע ממדינה אחרת נראה שונה מאד במראה מהוריו המאמצים כך שגם אנשים זרים שאינם מכירים את המשפחה יכולים מיד לזהות שהילד מאומץ. במגרשי משחקים הילדים יכולים לשמוע הערות מילדים או בוגרים אחרים על כך שהמראה שלהם שונה מההורים שלהם. לעיתים ההערות מגיעות עם רוע וחוסר טקט.
בעיה מורכבת יותר היא כאשר יש להורים המאמצים גם ילדים ביולוגים. למרות אהבה שיש להורים לכל הילדים הילד המאומץ בדרך כלל מרגיש פחות מוצלח, רצוי ואהוב. לעיתים גם להורה יש העדפה לילד הביולוגי וקשה לו להסתיר זאת. זה מצב מורכב שלא מדברים עליו לכן יכול לבוא לידי ביטוי בבעיות התנהגות, קשיי תקשורת בין בני המשפחה ומערכות יחסים מורכבות והרסניות שלא מצליחים למצוא להם פתרון.
יש ילדים שאומצו בנסיבות טרגיות עקב מוות של ההורים או אחד ההורים. בני משפחה אחרים מטפלים ומגדלים את הילד אבל עדיין הילד חווה את האובדן גם אם קרה בגיל מוקדם לפני שהוא זוכר ויכול לתאר מה קרה.
נסיבות טרגיות אחרות הן כאשר הילד הוצא מהמשפחה הביולוגית עקב חוסר תפקוד וחוסר יכולת לטפל בילד.
לעיתים ההורים המאמצים אינם יודעים כיצד להתמודד עם השאלות הקשות או לא יודעים כיצד ומתי נכון לתת לילד את המידע, או שהם עצמם חשים בושה עקב העובדה שלא יכלו להביא ילדים ונאלצו לאמץ, או לא שלמים לגמרי עם האימוץ. קשיים אלו לגיטימיים אבל אין לגיטימציה לדבר על כך ולשתף בקושי. ההתמודדות עם המצב החדש לעיתים מכבידה על הזוגיות ומתעוררים קשיים גם בתקשורת הזוגית.

אימוץ ילד זה תהליך ארוך, מתיש ומורכב שמצריך גם הכנה רגשית. מכיוון שלא ברור כיצד ההיסטוריה הראשונית של הילד תשפיע עליו כדאי גם להורים המאמצים וגם לילד לעשות טיפול לנטרול מחסומים רגשיים כדי למנוע או למזער את הבעיות שנובעות מהחוויה הראשונית. הטיפול לנטרול מחסומים רגשיים מתבצע על ידי כושר התנגדות השריר מלל מגע עדין והדמייה קצרה. על ידי סדרת שאלות שהמטפלת שואלת היא יכולה לקבל מידע מהמערכת הרגשית בגוף לגבי עומסים רגשיים שנקלטו בשלבים מוקדמים גם כאשר המטופל לא יכול לספק מידע על ההיסטוריה הראשונית. הטיפול אינו כולל שיחות או הנחיות לכן הוא קל מאד לשיתוף פעולה. הטיפול פותח אופציות רגשיות ומאפשר לעשות בחירות נכונות לממש פוטנציאל למצוא ערוצי תקשורת יעילים ולחיות בשלום עם עצמך ועם הסביבה.
הטיפול מייצר שקט רב ויכול לעזור לילד ולהורה לראות את הטוב שבסיפור במקום את הרע. הוא עוזר לילד להרגיש שהוא זכה במשפחה, הרי להבדיל מילד ביולוגי שלא בוחרים- בילד מאומץ בוחרים. חשוב לנקות את כל מה שהילד עבר ומשפיע לו על החיים וכמובן גם את המחסומים של ההורים המאמצים שמתמודדים עם חוסר ודאות, חרדה ומתח.

טיפים
  1. חשוב שלהורים ולילד יהיה ברור שהורה זה מי שמגדל את הילד ולא מי שילד אותו.
  2. חשוב שההורה ירגיש נוח עם האימוץ ולכן יוכל לספר לילד מיד שהוא מאומץ ונבחר על ידי ההורים מכל הילדים. הוא המתנה שלהם והם שלו.
  3. חשוב שלהורים ולילד יהיו כלים ותשובות מוכנות כאשר נתקלים בהערות קשות.
  4. חשוב לעדכן את הבוגרים והילדים במסגרות שבהן הילד נמצא על היותו מאומץ וכיצד נכון להתמודד עם שאלות או הערות לא נעימות.

יום שלישי, 1 בדצמבר 2015

איך גוש מתכת יכול לעוף?

מאמר מאת ד"ר אורה גולן

מטוס זה דבר לא הגיוני.
ההיגיון הבריא ונסיון החיים שלנו עם כוח המשיכה קובעים בוודאות שמטוס לא יכול להיות באוויר ועוד לאורך זמן. לא הגיוני שגוש מתכת בכזה גודל ובכזה משקל יכול לעוף באוויר. אבל... מיום לידתנו אנחנו יודעים שזה אפשרי וקורה כל יום, כל היום ובכל העולם - אנשים טסים. הנתונים מראים שמטוס הוא כלי התחבורה הבטוח ביותר. למרות שקרו תאונות ופיגועים עדיין הרבה פחות אנשים נהרגו בטיסה מאשר מתאונות דרכים וממחלות.
לא מעט אנשים, ילדים ובוגרים סובלים מפחד או חרדה מטיסות. כמו כל פחד וחרדה זה מופיע פתאום. לחלקם היא הופיעה למרות שטסו פעמים רבות בחייהם ולא קרה להם דבר ולחלקם התעוררה למרות שלא טסו מעולם או טסו פעמים ספורות. לא תמיד מטופלים יודעים לדווח מה עורר את החרדה. חלק מקשרים זאת לטיסה מפחידה עם הרבה טילטולים וכיסי אוויר. הרבה אנשים מדווחים על התעוררות החרדה לאחר אסון או כמעט אסון תעופה שדווח בחדשות.
הפחד לרוב נובע מהצורך בשליטה ובא לידי ביטוי החל מהקושי לחשוב בכלל או לתכנן טיסה, בהזמנת כרטיס טיסה, לילות לבנים בימים שלפני טיסה וכמובן בטיסה עצמה. בין החרדים שכן עולים לטיסה, יש את אלו שמחזיקים את הכיסא במשך כל הנסיעה ונמצאים במתח רב וכעס על האנשים הרגועים שישנים סביבם או קוראים ספר, יש את אלו שלוקחים כדורי הרגעה לפני ו/או בזמן הטיסה ויש כאלו שחווים סימפטומים של חרדה כגון: קושי בנשימה, הזעת יתר, רעד בלתי פוסק, דופק מהיר, כאבי בטן וראש, בחילות, הקאות ורצון אדיר לצעוק ולברוח. חרדת הטיסה פוגעת באיכות החיים של הסובלים ממנה אך גם בחברים ובני משפחה. הם נמנעים מלצאת לחופשה בחו"ל, לא מבקרים בני משפחה שחיים בחו"ל ואפילו מסרבים לקבל מתנה של חופשה בחו״ל ממקום העבודה. ההשפעה כמובן יכולה להיות רחבה הרבה יותר. לדוגמא- היא יכולה ליצור בעיות חברתיות כשכל החברים רוצים לטוס ביחד ויכולה לגרום לסרב לעבודה חדשה ומצויינת בגלל שקיימת בה דרישה לטוס.


חרדת הטיסה, כמו כל חרדה אחרת, אם היא לא מטופלת יכולה רק להחריף. במרכז אורה גולן יש טיפול יעיל, מדויק וקצר לנטרול מחסומים רגשיים המנטרל את חרדת הטיסה ומעלים אותה. מטרת הטיפול לאפשר לאדם להגיב בפרופורציה, לשחרר את הצורך בשליטה, להיות רגוע ונינוח ולטוס בנחת. יותר מזה, טיסה היא זמן מנוחה. עושים עבורנו את העבודה, אין לנו אפשרות לקבל טלפונים. זמן לראות סרט, לקרוא ספר, לאכול ולישון. זה כל כך כיף. אז למה שנמנע מעצמנו להנות שאנחנו רואים שאחרים עושים את זה ומצליחים?


מי מפחד ממחלות?

מאמר מאת ד"ר אורה גולן

חרדה ממחלות או חרדה בריאותית היא תגובה חסרת פרופורציה להתמודדות עם מחלות. כל אחד חושש לחלות וחושש לקבל את הבשורה, אך כאשר מתמודדים עם מציאות זו בפרופורציה אנשים אינם עסוקים בחשש שלהם ממחלות. הם מנהלים את חייהם כרגיל, עושים את הבדיקות הרפואיות הנדרשות, מקבלים תוצאות ובמידת הצורך מקבלים את הטיפול שהומלץ להם. יש להם את היכולת לסנן מידע על מחלות, להתייחס רק למה שרלוונטי עבורם ולא מעבר לכך.
שפע המידע הזמין כיום על מחלות ובריאות מחנך ומלמד אנשים להיות מודעים לשמירה על בריאותם אך גם תורם להתרחבות תופעת החרדה בנושא. החרדה הבריאותית או החרדה ממחלות הפכה לחרדה נפוצה מאד אצל ילדים, נוער ובוגרים. בקלות ניתן למצוא מידע לגבי כל סוגי המחלות, התסמינים ודרכי הטיפול. הבעיה היא שכאשר נחפש באינטרנט תסמין מסוים, סיכויים גבוהים מאוד שנקבל תוצאות שיראו לנו שמדובר בוודאות במחלה  ס ו פ נ י ת !!!

כמובן שלחרדה הבריאותית, כמו לכל חרדה אחרת, יש רמות שונות וצורות ביטוי שונות. אירוני שדווקא החרדה הבריאותית יכולה לגרום להזנחה או פגיעה בבריאות:
  1. תחושת שיתוק כך שלא מסוגלים לעשות כל דבר שקשור לבריאות, אפילו לא ללכת לרופא או לעשות בדיקת דם פשוטה.
  2. מבצעים את הבדיקות הנדרשות אבל לא מסוגלים להתמודד עם ההמתנה לקבלת התוצאות.
  3. קושי להתמודד עם תסמינים של מחלה אפילו קלה כגון התקררות שלך או של אדם קרוב.
  4. קושי לשמוע על מחלה שלך או של אדם קרוב או אפילו זר.
  5. לא מסוגלים לשמוע את המילה סרטן או חלילה להגיד אותה, במקומה אומרים ״המחלה״.
  6. קושי להתמודד ולתת תמיכה לאדם קרוב שחלה.
  7. קושי להתמודד עם בדיקות מעקב הנדרשות לאחר ההחלמה מהמחלה. נרגעים לאחר תוצאות שליליות כלומר חיוביות עבורם אבל החרדה נבנית בהדרגה על למועד הבדיקות הבא.
  8. קושי להתמודד עם הצורך במעקב רפואי בגלל סיכון גנטי, חשים שגזר דינם נחרץ כבר.
  9. כל תסמין קטן שלך או קרוביך מצריך בדיקות רפואיות.
  10. צורך לקבל חוות דעת מרופאים שונים וקושי לסמוך שהכל תקין. דבר שמגדיל את הסיכוי לפספס  בעיות כי גם לרופאים קשה להתייחס לתלונות ברצינות.
  11. צורך בתרופה לכל תסמין ושימוש בתרופות באופן עצמאי ללא יעוץ רפואי.
  12. קושי להתמודד עם כל כאב או מיחוש ושימוש מופרז במשכחי כאבים.

כמובן שאין כל תועלת בלהגיד לאדם לחוץ להירגע, אלא יש צורך בטיפול שיסיר את החרדה. הורים עם חרדה בריאותית מעבירים את החרדה לילדים גם אם הם לא משתפים אותם בחרדות שלהם. הילדים קולטים את תחושת החרדה שיש להורים ונוטים לפתח חרדה גם הם. הטיפול לנטרול מחסומים רגשיים עוזר לאנשים לחזור לפרופורציה, לתפקד, לעשות את הבדיקות הנדרשות, להיות רגועים ונינוחים בלי שהחרדה תנהל אותם ותעסיק יותר.

ההמלצות שלנו לאנשים שסובלים מחרדה בריאותית:

  • להימנע מחיפוש מידע על תסמינים ברשת.
  • ללכת לבדיקות רפואיות נדרשות לא להימנע מהם, לקחת בן משפחה או חבר קרוב שילווה.
  • להימנע משיחות על מחלות, במידה והן לא עושות לך טוב.
  • משתלם להשקיע בבריאות על ידי פעילויות פשוטות כמו אכילה נכונה, פעילות ספורטיבית ומספיק שעות שינה.
  • צחוק תורם לבריאות.
  • הבכי משחרר, לא מומלץ לעצור אותו.