כיצד להתמודד עם הכנסת אדם מבוגר למסגרת טיפולית?

"גיל הוא סוגיה של מחשבה, לא שינוי. אם אתה לא חושב על זה, זה לא משנה" מארק טוויין

לא מעט אנשים נתקלים בקושי לא מבוטל בהגיעם לגיל מבוגר בהתמודדות עם מכשולי הגיל. לרוב לא רק הם מתמודדים עם סוגיה זו אלא גם ילדיהם שנרתמים לעזרה ורוצים להיטיב עם הוריהם. לא אחת יש מגבלות פיזיות איתן האדם מתמודד ביניהן - קושי פיזי ללכת, לעמוד, לראות, לשמוע, לזכור, להכין אוכל ולעשות מטלות בסיסיות במשק הבית ללא עזרה. גם הבדידות היא תופעה שלא פעם אנו פוגשים בגילאים המבוגרים כאשר אחד מבני הזוג נפטר, החברים והמכרים כבר לא ניידים כבעבר והתחושה הלא נעימה של הלבד נהיית אורח קבוע בבית.

לכן, היום יותר ויותר אנשים בוחרים באפיקים שונים להפיג את הבדידות ולקבל עזרה החל מעזרה בבית ועד יציאה מהבית ומעבר לדיור מוגן בו יש גם מערכת של עזרה פיזית וגם מערך חברתי עשיר.

מי שתמודד עם השלב הזה בחיים נתקל בהחלטה לא קלה שטומנת בחובה הכרה במצב החדש, בכך שהאדם נזקק ואינו עצמאי. לא פעם אנשים דוחים את החשיבה וההתמודדות עם השינויים ועם קבלת ההחלטה של לצאת מהבית או להכניס עובד פנימה. הדחיה בקבלת ההחלטה עלולה להיות כל כך משמעותית עד כי האדם מגיע למצב בו הוא אינו צלול ויש צורך שקרובי המשפחה יקבלו את ההחלטה בשבילו או שיש צורך בקבלת החלטות תחת לחץ. מצב כזה מכביד מאוד גם על האדם הזקן וגם על הקרובים אליו כי יש לעיתים קושי ממשי למצוא פתרונות דיור הולמים ומותאמים גיאוגרפית, נפשית ושניתן יהיה להתחייב אליהם גם כלכלית.

יש לא מעט מטופלים שבאים לטיפול לנטרול מחסומים רגשיים כדי להצליח לעשות את הצעד לקראת המצב החדש ולבחור נכון מבלי לדחות את ההחלטה בלי סוף. כדאי לעשות טיפול לנטרול מחסומים רגשיים בכדי לפעול מתוך שיקול דעת ולא מתוך חרדה שמנהלת אנשים בסיטואציה הלא פשוטה הזו. אם הם מסתגלים להחלטה ומרגישים טוב איתה אז קבלת ההחלטה והיישום שלה הופכים למשהו הרבה פחות קשה שהם יכולים להרגיש איתו הרבה יותר טוב.

למידע נוסף לחצו כאן

איך הורה מתמודד כאשר נודע לו שהילד שלו עבר פגיעה מינית?

מאמר מאת ד"ר אורה גולן

סיפורי מקרה מהקליניקה:

מטופלת ותיקה יצרה איתי קשר ותיארה שבתה בת הארבע עברה פגיעה מינית. בזמן שהותה בבית חברתה בן הזוג של האם התעסק איתן בצורה לא ראויה. הילדה ניחנה ביכולת וורבלית גבוהה ולכן סיפרה את הסיפור להוריה. הסיפור גרר אחריו סערת רגשות גדולה מאוד משני הצדדים, ההורים התקשו לעכל שהילדה שלהם חוותה פגיעה ובצד השני (של הפוגע) המשפחה חוותה הכחשה מוחלטת ואף האשימו את משפחת הילדה בהוצאת דיבה.

מטופל בן 29  דיווח על קשיים רבים עם עצמו, ביכולת שלו לבנות זוגיות, להגדיר את הזהות המינית שלו ועוד. הוא תיאר שכנער חווה הטרדות מאדם בשכונה בה הוא גדל. אותו אדם איים אליו שאם יספר למישהו הוא יפגע בו. הפחד שיתק אותו ולא היה לו עם מי לדבר על הפגיעה שחווה. כשאזר אומץ וניסה לשתף את הוריו הוא לא זכה להקשבה ותמיכה מצדם.

לצערי סיפורים אלו אינם נדירים.

הפגיעה המינית מתבצעת בכל הרבדים בחברה ובכל סוגי החברות. בחברות מערביות בהן לגיטימי להתלונן, ההערכה האופטימית טוענת ש 25% מהנשים והילדות חוו פגיעה או הטרדה מינית והפסימית טוענת לאחוזים גבוהים יותר מכיוון שהרבה פשוט לא מתלוננות. אחוזים לגבי פגיעה מינית בבנים או גברים אינם ברורים מספיק מכיוון שהם פחות מתלוננים כי חשים שאין לגיטימציה חברתית לכך. בחברות בהן יש כאוס הנתונים מדברים על מספרים גבוהים בהרבה, למשל בהאיטי לאחר רעידת האדמה הערכה במרכזי העזרה הייתה ש- 80% חוו פגיעה מינית.

הרוב המכריע של הפוגעים הם גברים. הפוטנציאל לפגיעה מינית קיים כאשר הפוגע מזהה מצב של חולשה והזדמנות שלא תסכן אותו. הפוגע יכול להיות אדם זר, קרוב משפחה או מכר. הפגיעה יכולה להיות אירוע חד פעמי או מתמשך, יכולה להתבצע בכל מקום - בחוץ, בבית של מקרים או קרובי משפחה או בביתך.

פעמים רבות פגיעה מינית בקטין מתבצעת על ידי קרוב משפחה או מכר. כשהורה מקבל את הבשורה הדבר מאוד מסעיר וקשה לעיכול וסביר שלא יודעים כיצב להגיב. למרות שזו פגיעה מאוד קשה בנפש האדם המשאירה צלקות המשליכות על המשך החיים, עם טיפול נכון ניתן להתאושש ולהחלים. חשוב להבין כי לתגובת ההורה והמשפחה יש מרכיב קריטי ביכולת של הנפגע להתאושש ולהתמודד.

הקושי גדול יותר כאשר הפגיעה נעשית בתוך המשפחה. מצד אחד יש רצון לשמור על שלמות המשפחה וקושי להאמין שאדם קרוב שסמכנו עליו יכול היה לעשות דבר כזה ומצד שני הצורך לגונן על הילד שנפגע. בנוסף להתמודדות עם הפגיעה יש להתמודד עם קרע בתוך המעגל הקרוב, ועם שאלות קשות כמו איך לא ידענו ולא ראינו, לאן לפנות, האם להגיש תלונה שתוביל לחקירה והחשש מפגיעה רגשית נוספת. מטופלים מתארים שכאשר שיתפו את ההורים חוו קשת של תגובות החל מרגשנות יתר כמו בכי, דכדוך עמוק ועד כעס על הילד והתעלמות. לפעמים כלל לא שיתפו כי לא חשו שיש את מי לשתף. לפעמים ההורה עצמו מרגיש חלש וחסר אונים אל מול הסיטואציה והפוגע. למשל כאשר הפוגע הוא מכר או בן משפחה, אולי עקב תלות כלכלית של ההורה בפוגע.

מה כן ניתן לעשות במצב של פגיעה?

חשוב לטפל בפגיעה מתוך ידיעה שניתן להחלים ובעיקר אסור להתעלם.

הדבר הראשון אותו יש לבצע הוא הרחקת הפוגע והפסקת הפגיעה.

ניתן להגיע למרכזים המטפלים בפגיעה מינית בכדי לקבל את העזרה הראשונית ויעוץ כיצד לפעול. בהמשך חשוב שהנפגע וגם בני המשפחה יקבלו טיפול כדי לתת ולקבל את התמיכה המתאימה החיונית לשיקום.

להכרות עם שיטת הטיפול לחצו כאן

איך הכסף יכול להרוס זוגיות?

מאמר מאת ד"ר אורה גולן

קשה להודות בכך אך הרבה פעמים מערכת היחסים שלנו עם כסף היא מאוד רגשית ולא עניינית. הכסף מבטא למשל מעמד, שמחה, בטחון, חכמה, פיצוי, נחמה ועוד. ההגיון אומר שמערכת היחסים עם הכסף אמורה להיות ראציונלית ושקולה בהתאם לכמות שיש או שאין - והאדם אמור להתאים עצמו לתקציב הקיים כשהוא מבצע רכישות... אך בעולם המודרני והחומרי בו אנו חיים כאשר החשיפה לפרסומות רק הולכת וגדלה, מסביבנו מושקים ללא הפסקה המצאות וחידושים טכנולוגיים, חברות האפנה יוצאות בכל חודש עם ליין מוצרים חדש והפיתויים אין סופיים. הפיתויים הם אלו היוצרים מעורבות רגשית ומעוררים תחושות של רצון להיות שייך, שווה, להיות ולהראות כמו כולם, לא להשאר מאחור, מגיע לי, אני צריך את זה ועוד. כך לא מעט אנשים מגיעים למצב בו הם מרגישים צורך עז לקנות מוצרים שהם לא באמת צריכים גם כאשר הרכישה חורגת מהתקציב. בנוסף, פתרון ה"תשלומים" עובד חזק מאוד ובמקרים רבים אנו מאבדים שליטה על הכספים שעתידים לצאת וכך נכנסים למעין מערבולת של הוצאות. בין בני זוג עשויים להווצר חיכוכים וריבים בנוגע להתנהלות הכלכלית. זה מתחיל לרוב עם החינוך מהבית שיוצר גישה שונה לכסף כך שיוצא שאחד מבני הזוג נחשב כבזבזן וחסר אחריות והשני נתפס כקמצן ולא נדיב. הסטיגמה הנפוצה בחברה מתייחסת לנשים כאל אלו שעושות קניות ומוציאות כספים בעוד הגבר הוא זה שמכניס את הכספים אך במציאות בהרבה מאוד בתים לא כך הדבר. החלטות כלכליות אינן כוללות רק את השיקול האם להוציא כסף או לא אלא גם על מה להוציא. זה דורש מאיתנו לעשות סדר עדיפויות מה חשוב ומה פחות חשוב וניתן לוותר עליו. כאשר יש חוסר הסכמה מובהק בין בני הזוג לגבי סדר העדיפויות הכלכלי זה יוצר תחושות קשות שעולות בויכוחים בנושא. לפעמים הפער בין בני הזוג לגבי מה צריך לבין מה רצוי גדול מאד ולא מוסכם איפה עובר הגבול בין השניים. לכן כשזוג מחליט להתחתן ולהקים משפחה חשוב שיברר בינו לבין עצמו את העמדות האחד של השני בנוגע להתנהלות כלכלית. זאת כדי למנוע את הפערים הגדולים העשויים להתגלות בהמשך שמובילים לויכוחים, ריבים ואף לגירושים. סיפור מקרה מהקליניקה: ורדה היא אישה בת 46, עצמאית, נשואה עם 2 ילדים בוגרים. היא מרוויחה יותר מבעלה, הוא שכיר ומתנהג איתה כמו ילד קטן שמבקש כסף. הוא רוצה לעזור כלכלית לבני המשפחה שלו ודורש שהיא תשלם למרות שהוא עצמו אינו מוכן לחפש עוד עבודה לצורך השלמת הכנסה. הדבר מעורר אין סוף ריבים וויכוחים והיא לא רוצה לשלם יותר וגם לא רוצה להמשיך להתווכח על הנושא. הוא מנסה להפעיל מניפולציה רגשית בטענה שלא אכפת לה מהמשפחה שלו והיא מרוויחה כל כך הרבה ועוד תלונות רבות. אם היא קונה לעצמה משהו הוא ישר מאיר לה שעל דברים כאלה שטותיים לא אכפת לה להוציא כסף אבל לעזור למשפחה שלו זה מוגזם. ורדה הגיעה לטיפול על סף גירושין כי כבר לא הייתה מסוגלת לסבול את בעלה ולשמוע על המשפחה שלו כל עוד הוא עצמו לא מוכן לעבוד יותר קשה כדי להרוויח יותר. למרות ההחלטה שלה הוא הצליח להפעיל אצלה רגשות אשם ולתת לה תחושה שהיא לא בסדר. בסיום הטיפול היא הייתה מסוגלת להציב גבול ברור, לא נתנה מקום לוויכוח ודיון בנושא והצליחה להגדיר בדיוק מה היא מוכנה ומה לא מבלי שזה עורר אצלה רגשות אשם. כאשר הוא פגש את הנחישות שלה והבין שהיא תתגרש אם זה ימשיך הוא נרגע. בני זוג שמתקשים להתמודד עם הנושא הכלכלי, שהדבר מעורר אצלם מתחים בזוגיות ובחיי המשפחה בצורה של מחלוקות קשות ובלתי פוסקות, מומלץ שיגיעו לטיפול בנטרול מחסומים רגשיים בכדי שהקושי לא יהיה זה שמנהל אותם ועל מנת שיוכלו להתגבר על הקשיים ולהמשיך לחיות חיי זוגיות ומשפחה טובים ופוריים.

חתונה איך מתמודדים עם האירוע בפורפורציות?

מאמר מאת ד"ר אורה גולן אנחנו נמצאים בעונת החתונות שבסופה נחגוג את חגי תשרי, המשמעות היא שלל אירועים משפחתיים וחברתיים, גדולים יותר או פחות, בתור מפיקים ומארחים או בתור מתארחים. הדילמה שלא מעט אנשים נתקלים בה היא איך להתמודד עם האירוע? והמחמירים ישאלו איך להפיק חתונה ולהשאר בחיים? כיום, שלא כמו בעבר, מערכת הלחצים בה נמצאים בני זוג בבואם לתכנן חתונה היא עצומה - החל מניהול התקציב הקיים אל מול החלומות, הציפיות החברתיות והאישיות מהאירוע, דרך הדרישות והרצונות של ההורים ועד סידור הישיבה וההתחשבות בחברים ובמשפחה. כאשר רואים שמערכת לחצים זו מנהלת את בני הזוג, כאשר בעקבותיה יש ריבים בלתי פוסקים, כאשר לא מצליחים לוותר ולהתפשר, כשלא מצליחים להגיב בפורפורציה ולהנות מהתהליך ואפילו חושבים על פרידה מומלץ מאוד להגיע לטיפול לנטרול מחסומים רגשיים. הטיפול עוזר לאנשים להגיב בפורפורציה לאירועים, להנות ממה שיש ולא לסבול ממה שאין וללמוד להיות קשובים אך גם להעמיד גבולות לכל השותפים (בני זוג, הורים, חברים). טיפול זה יכול לעזור לדברים להתאזן מהר מאוד בצורה מאוד יעילה והכי חשוב, להשאיר את הזוג יחד לבנות את חייו ממקום שלם ובריא ולא ממקום כואב ומפורק.    סיפור מקרה מהקליניקה: אוראל בת 26 סיפרה שהיא קיבלה הצעת נישואין. הבשורה המשמחת הפכה מהר מאד למרה עקב קושי רב להגיע להסכמה בין ההורים שלה להורים שלו בכל מה שקשור לחתונה. ויכוחים על תקציב, מקום, עלויות שכל משפחה אמורה לשלם, ועל הטקס עצמו והטקסים הנלויים. הויכוחים הפכו לקולניים ומכוערים ומסכת האשמות הדדיות שהביאו לביטול האירוע. אוראל הגיעה שבורה ומאוכזבת ולא הבינה כיצד הגיעו למצב הזה. בסיום הטיפול היא הייתה מסוגלת לחזור לתקשר עם הבחור מתוך רצון לבחון האם נכון להם להתעקש, להלחם על הקשר ולעשות אירוע קטן וצנוע מאד. מידע נוסף על מחסומים רגשיים וכיצד להתמודד איתם תוכלו למצוא בקישור הבא

http://www.oragolan.co.il/emotional-barriers/

חרדה מהחרדה

מאמר מאת ד"ר אורה גולן חרדה זו תגובה לאיום קיומי שאינו קיים. מאחר וזו תגובה פיזיולוגית ״לסכנה קיומית״ הגוף מגייס את כל המשאבים שלו כדי להתמודד עם המצב. הדבר מתבטא בתחושות של: רעד, הזעה, דופק מהיר, לחץ בחזה, קושי לנשום, יובש בפה, תחושת חולשה ואפילו עילפון. הרבה פעמים אנשים חושבים שיש להם התקף לב ומגיעים למיון. יש מטופלים שמדווחים שהגיעו כמה פעמים למיון ורק לאחר סדרת בדיקות שאישרה שהכול תקין הם הצליחו להרגע. אנשים שחוו חרדה מתארים שהתחושות מופיעות בפתאומיות ללא כל הכנה מוקדמת או הסבר מדוע הן הופיעו, לעיתים ההתקף הופיע בסיטואציה מסוימת ולכן אוטומטית מקשרים את החרדה לסיטואציה, אך ההקשר לרוב אינו נכון. לאחר התקף חרדה או כמה התקפים הרבה פעמים מפתחים חרדה מהתקף נוסף כלומר חרדה מהחרדה. התקפי חרדה חזקים הם אירוע או אירועים שחולפים אבל החרדה מהחרדה זו תחושה תמידית שמלווה את האדם. תחושה זו באה לידי ביטוי באופנים שונים: חוסר נוחות בגוף, עייפות, תשישות, קושי להתרכז, פגיעה במצב הרוח, פגיעה באיכות השינה ותחושה של דריכות תמידית ששוחקת ברמות שקשה להסביר. לא ניתן להרפות ולהרגיע כי החרדה ממתינה מעבר לפינה. החרדה מהחרדה מכניסה את אלו הסובלים ממנה ללופ כך שמתחיל תהליך של המנעות מעשיית דברים מסויימים מתוך הפחד שיעוררו שוב את החרדה. ככל שעובר הזמן חשים מותשים יותר, מאבדים שליטה ועצמאות, נמנעים מעשיית יותר ויותר דברים וחשים כלואים בגופם. לא תמיד יודעים בני המשפחה לתת את התמיכה והעזרה לה זקוק הסובל מהחרדה. לפעמים מגיבים באדישות, בחוסר אמונה, זורקים הערות מיותרות כגון: פשוט תפסיק לחשוב על כך, תתמודד, תתגבר, זה שום דבר. לפעמים ההערות פוגעניות יותר ומבטלות את הסבל. תגובות כאלה מחריפות את תחושת חוסר האונים של הסובל מחרדות והם פשוט לומדים לא לשתף כי ממילא לא מבינים אותם ולא מאמינים להם. הטיפול לבני משפחה שמלווים אדם הסובל מחרדות נותן להם יותר אופציות כיצד לתת תמיכה בצורה נכונה שלא מזינה את החרדה וגם לא פוגעת באדם שחווה את החרדה. התמיכה לה זקוק אדם הסובל מחרדות או חרדה מחרדה היא סבלנות, הקשבה והכלה. חשוב שיאמינו לו שהוא סובל באמת, שלא עושה את עצמו ולא עושה זאת כדי למשוך תשומת לב. ללא עזרה קשה להתגבר על החרדה כי היא משתלטת. מצד שני יש לעודד את הסובל ממנה לקבל עזרה, לא לפסול טיפול כדי לא לקבע את החרדה וכדי להמנע ממצב שהחרדה משתלטת על המשפחה ומכתיבה את התנהלותה. חשוב להגיע לטיפול לנטרול מחסומים רגשיים כי השחיקה שנוצרת גדולה מאוד ומתישה והסבל הנגרם לאדם ולסביבתו רב. מטרת הטיפול היא שההתקפים יעלמו וגם החרדה מהחרדה תיעלם כך שהמטופל יחוש רגוע, נינוח, יחזור לתפקוד ויוכל לממש את הפוטנציאל שלו. צריך קצת סבלנות וחשוב להשלים את התהליך. למידע נוסף בנוגע להתקף חרדה בסרטון הבא, צפיה נעימה

אובדן שלא ניתן להגדיר כאובדן

מאמר מאת ד"ר אורה גולן כשאנחנו משתמשים במונחים אובדן ושכול הכוונה והמשמעות מובנות לכולם. אך לעיתים יש מקרים בהם התחושה והחוויה האישית של האדם היא של אובדן ושכול אבל אסור לו להשתמש במילים קשות אלה כי אי אפשר להשוות תחושה זו לאובדן של בן משפחה או ילד. הכוונה היא למשל: לפיטורים ממקום העבודה, נפילה כלכלית קשה, פרידה מבן זוג, פספוס הזדמנות, אובדן של בעל חיים, מעבר מקום מגורים או מדינה ועוד. פעמים רבות במצבים כאלה התחושה היא ממש של אבלות והכאב הוא גדול, אבל אין לגיטימציה להשתמש במילים של אובדן מחד ואין מילים אחרות בשפה להגדיר את הכאב והתחושות הקשות מאידך. זה אולי נשמע מוזר, אבל כאשר חסרה לנו שפה להסביר רגשות ותחושות שלנו, קשה יותר להתמודד עם הבעיה ולהתגבר עליה. דוגמאות מהקליניקה: עקב קיצוצים במקום העבודה של שירה פיטרו אותה. שירה סיפרה שתהליך הפיטורים נעשה בצורה מקצועית ומקום העבודה התחשב כמה שיכל, עד רמה של מימון מספר טיפולים פסיכולוגיים למי שרצה עזרה כדי להתמודד עם המצב. שירה לא הצליחה להתאושש מהפיטורים ולגייס את עצמה לחפש מקום עבודה חדש, היא חוותה את זה כסוג של אובדן. מאוד כאב לה הלב, למרות שהפיטורים לא היו תלויים בתפקוד שלה כך שלא היה לה על מה להתחרט. חלק מהקושי שלה נבע מכך שלא יכלה להתלונן על כך יותר מידי. הכלב של רחל נפטר בגיל מבוגר. היא ידעה שזה מתקרב אך לא ידעה מתי זה יקרה. במצבים רבים כשכלבים יודעים שהם הולכים למות הם מתרחקים מהבית. הכלב של רחל הלך ולא חזר והיא לא הצליחה להתמודד עם זה שאולי הוא הלך וקרה לו משהו והוא זקוק לעזרתה. מבחינתה תחושת האובדן היא של משהו שלא פטור מבחינתה. הדירה של רותי נשרפה וכל הרכוש הלך כולל תמונות משפחה ודברים שיש להם ערך סנטימנטלי רב. כולם אמרו לה מזלך שזה רק הרכוש. היא יודעת שהם צודקים אבל עדיין חשה אובדן. היא הגיעה לטיפול כי הרגישה דכדוך והיה לה קשה להתאושש. במרכז אורה גולן הטיפול לנטרול מחסומים רגשיים מתנהל ללא שיחות או הנחיות. מטופל אומנם מתאר את הקשיים ואף מדרג את חומרתם לפני תחילת הטיפול, אבל מרגע שמתחיל הטיפול אין יותר שיחות והתיאור הבעיה אינו מכתיב את אופן הטיפול. הוא מתנהל לפי פרוטוקול קבוע וכך ניתן לעבוד בצורה עקבית ויסודית, לזהות ולנטרל את המחסומים הרגשיים. הטיפול מאפשר למטופל להתגבר על הקשיים גם אם אין לו שפה מדויקת להגדיר אותם.

איזה מזל שפיספסתי את האוטובוס הזה

מאמר מאת ד"ר אורה גולן אנחנו נתקלים לא פעם בסיפורים של אנשים שכמעט נפגעו בתאונות, בפיגועים, בקרב.. יש מטופלים שמתארים שהיו נוכחים בקרב או בפיגוע. הם עצמם לא נפגעו פיזית אך ראו מראות קשים והשוק מהחוויה משפיע על התפקוד שלהם. יש מטופלים שמתארים שכלל לא נכחו פיזית באירוע אבל היו אמורים להיות בו. הם עדיין מושפעים רגשית מכך למרות שלא נפגעו פיזית ולא ראו מה קרה. אירועים מסוג זה יכולים לעורר מחסומים רגשיים ולהשפיע על התפקוד, ההתנהגות, התגובות וההחלטות. זה יכול לעורר פחדים חרדות למנוע מימוש פוטנציאל, ליצור רעשי רקע, סרטים בראש ובזבוז זמן ואנרגיה. התופעות יכולות להתעורר מיד לאחר האירוע וכך קל לקשר זאת לאירוע אך הרבה פעמים מתעוררים גם תקופה ארוכה אפילו שנים לאחר האירוע וקשה לקשר זאת לאירוע. דוגמאות מהקליניקה: הגיעו לטיפול אמא ובנה בן 20. הם הגיעו בעקבות פיגוע שהתרחש ברחוב שלהם בירושלים בתחנת אוטובוס שהם היו אמורים להגיע אליה. בזכות ויכוח שהתנהל ביניהם על כך שהבן תמיד מתעכב הם לא יצאו מהבית בזמן ורק שמעו את הפיצוץ וראו את המראות מהחלון. המקרה הזה הוציא אותם לחלוטין מאיפוס. מטופלת אחרת הגיעה לטיפול בגלל מקרה דומה: היא הייתה צריכה לחזור מאוחר בערב והתקשרה לאביה שיבוא לקחת אותה, הוא סרב ואמר לה שתיקח אוטובוס. בגלל שיחת הטלפון הזו וההתעכבות היא פיספסה את האוטובוס שהיה בו פיגוע. אנו מטפלים גם באנשים שנפגעו בפיגועים ונשארו נכים פיזית ורגשית והאירוע שיבש לחלוטין את חייהם וחיי משפחתם. חלקם נפגעו דווקא בגלל שהתעכבו או דווקא בגלל שהיו בזמן. הטיפול אינו עוסק במה שקרה או כמעט קרה. מטרת הטיפול לנטרל מחסומים רגשיים כדי שמטופל יחזור לתפקוד האופטימלי שלו בהתאם לפוטנציאל שלו. תמונה מתוך אתר החדשות nrg

כיצד להתמודד עם חרם חברתי?

מאמר מאת ד"ר אורה גולן חרם הוא צורת ניכור, השפלה, דחייה, בידוד ומידור חברתי שקיימת עידן ועידנים. הגיעה אלינו למרכז אורה גולן סיוון תלמידת כיתה י' מצטיינת בלימודיה. נערה יפה מאוד עם עודף משקל. כשהיא מגיעה לבית הספר אין מי ששמח לקראתה ויאמר לה שלום, אין לה חברים כלל, אין אדם אחד שמדבר איתה. בית הספר מתקשה להכיר בבעיה ולטפל בה כי מבחינתו "אין בעיה", היא לא נושרת מהלימודים, להפך היא מצטיינת ויש לה ציונים טובים ואין הם יכולים להכריח אף אחד לדבר איתה. הם מתייחסים לכך כדבר פעוט וזמני שיחלוף מעצמו. זו טעות לחשוב שחרם הוא דבר זמני וחולף. מצב שעדיף לתת לילדים ללמוד להסתדר לבד, להתכשל ולהתגבר על הקשיים בעצמם. חרם חברתי גורם לפגיעה רגשית חמורה וצלקות רגשיות לכל החיים. מגיעים אלינו למרכז אורה גולן אנשים בוגרים, בני 35-50 חכמים ומוכשרים שחוו חרם בילדותם וסוחבים את הפגיעה עד היום. הם חיים בפחד תמידי שיצחקו עליהם ושלא יקבלו אותם. זה מקשה עליהם מאוד לממש את הפוטנציאל שלהם. החרם המודרני הוא הרבה יותר מתוחכם ופוגעני. הפגיעה היא כל כך קשה וחוסר האונים מול התופעה הוא כל כך גדול עד כדי שיתוק היכולת להגיב ולהתמודד מול החרם. העידן המודרני הביא איתו חידושים טכנולוגיים רבים ולכן "הזירות" החברתיות שילדים נמצאים בהן היום רבות יותר מבעבר. זירות אלו יכולות להיות למשל קבוצות "ווטסאפ" שמהוות במה לפגוע, להעליב ולהשפיל ילד מסויים, תמונות שמצלמים ומפיצים בתפוצה רחבה, הצקות, הדרה ממשחקים, דחיפות, גניבה של אוכל, זריקה של חפצים, צחוק, לעג. אלימות מילולית והתנהגותית השתכללה וקיבלה במה הרבה יותר גדולה בחרם המודרני כיוון שאלימות פיזית אסורה בחוק ופחתה למרות שלא נעלמה. אסור להתבלבל, חרם והשפלה זו אלימות והיא פוגעת מאד אבל קשה הרבה יותר להוכיח ולכן גם לטפל בה. הילדים הנתקפים מגיעים לבית הספר בהרגשת פחד ולחץ. ילדים אשר מפחדים להיות קורבנות החרם בעצמם נגררים ליצור את החרם או לשתף פעולה, גם התוקפים מתנהלים לעיתים מתוך פחד כדי למנוע את הפגיעה בהם. למסגרות אין את הכלים, הזמן או המשאבים לטפל בדברים הללו. לעיתים אף חסרה הבנה עד כמה זו התנהגות פוגענית והרסנית. הילדים החווים את הפגיעה שומרים את התחושות בפנים ולא משתפים. הם מבלים זמן רב צמודים לטלפונים החכמים ולכן יש פחות אינטראקציה פנים מול פנים והמידע על הפגיעה גם לא מגיע לבוגרים- הורים ומורים שאמורים לטפל בנושא. לא רק הילדים נפגעים מחרם בעידן המודרני. אנו פוגשים גם מורים שנפגעו מאמירות של ילדים ושל הורים כלפיהם, חלקם חסרי אונים וסובלים מאלימות מילולית קשה. כיצד בכל זאת ניתן להתמודד עם הפגיעה? בעזרת טיפול לנטרול מחסומים רגשיים ניתן ליצור חוסן רגשי הן אצל ההורה והן אצל הילד. מומלץ לטפל בפוגעים ובנפגעים. בעזרת חוסן זה ההורים והילדים יכולים להפעיל לחץ על משרד החינוך ובית הספר כדי שידאגו לכלים לזיהוי בעיות כאלו, לטפל ולמנוע אותן.

בך בחרנו - התמודדות עם אימוץ

מאמר מאת ד"ר אורה גולן

ילדים מאומצים מתחילים את החיים עם קושי שנכפה עליהם. הריון לא רצוי, לעיתים אצל נשים שאינן בריאות, מכורות, נשים צעירות שמסתירות את ההיריון ועוד. העובר גדל בבטנה של אם במצוקה וסופג את מצוקתה. בסופו של דבר נולד למקום שלא מוכן לבואו. מרגע הלידה ועד שהתינוק מגיע למשפחה המאמצת הוא נמצא בסביבה שיש שם כוונות ורצון טוב לטפל בו אבל בלי הפנאי לכך. הוא מקבל את הצרכים הפיזיים להם הוא זקוק אבל לא את כל הצרכים הרגשיים.

בגיל צעיר הוא חווה מעבר נוסף למשפחה המאמצת והוא צריך להסתגל לאנשים חדשים, שפה ותרבות חדשה. פעמים רבות הוא סוחב את הקשיים הראשוניים שלו לתוך הגדילה והילדות שלו וזה עלול ליצור אצלו מחסומים רגשיים שיכולים להשפיע על התפקוד שלו במהלך חייו וכאדם בוגר.   

כמו הילד, כך גם ההורים המאמצים מתמודדים עם קשיים רבים. ברוב במקרים מאמצים ילד לאחר שניסו להביא ילד ללא הצלחה ואז נכנסים לתוך תהליך אימוץ ארוך ומתיש.

כשהילד מגיע אליהם אי אפשר לדעת בדיוק אילו קשיים הוא חווה, איך הם משפיעים עליו בהווה ואיך ישפיעו בעתיד. אחת הבעיות עם ילדים מאומצים היא שההיסטוריה הראשונית שלהם לרוב אינה ידועה ולא ברור כיצד תשפיע עליהם בעתיד.

לעיתים הילד המאומץ שהגיע ממדינה אחרת נראה שונה מאד במראה מהוריו המאמצים כך שגם אנשים זרים שאינם מכירים את המשפחה יכולים מיד לזהות שהילד מאומץ. במגרשי משחקים הילדים יכולים לשמוע הערות מילדים או בוגרים אחרים על כך שהמראה שלהם שונה מההורים שלהם. לעיתים ההערות מגיעות עם רוע וחוסר טקט.

בעיה מורכבת יותר היא כאשר יש להורים המאמצים גם ילדים ביולוגים. למרות אהבה שיש להורים לכל הילדים הילד המאומץ בדרך כלל מרגיש פחות מוצלח, רצוי ואהוב. לעיתים גם להורה יש העדפה לילד הביולוגי וקשה לו להסתיר זאת. זה מצב מורכב שלא מדברים עליו לכן יכול לבוא לידי ביטוי בבעיות התנהגות, קשיי תקשורת בין בני המשפחה ומערכות יחסים מורכבות והרסניות שלא מצליחים למצוא להם פתרון.

יש ילדים שאומצו בנסיבות טרגיות עקב מוות של ההורים או אחד ההורים. בני משפחה אחרים מטפלים ומגדלים את הילד אבל עדיין הילד חווה את האובדן גם אם קרה בגיל מוקדם לפני שהוא זוכר ויכול לתאר מה קרה.

נסיבות טרגיות אחרות הן כאשר הילד הוצא מהמשפחה הביולוגית עקב חוסר תפקוד וחוסר יכולת לטפל בילד.

לעיתים ההורים המאמצים אינם יודעים כיצד להתמודד עם השאלות הקשות או לא יודעים כיצד ומתי נכון לתת לילד את המידע, או שהם עצמם חשים בושה עקב העובדה שלא יכלו להביא ילדים ונאלצו לאמץ, או לא שלמים לגמרי עם האימוץ. קשיים אלו לגיטימיים אבל אין לגיטימציה לדבר על כך ולשתף בקושי. ההתמודדות עם המצב החדש לעיתים מכבידה על הזוגיות ומתעוררים קשיים גם בתקשורת הזוגית.

אימוץ ילד זה תהליך ארוך, מתיש ומורכב שמצריך גם הכנה רגשית. מכיוון שלא ברור כיצד ההיסטוריה הראשונית של הילד תשפיע עליו כדאי גם להורים המאמצים וגם לילד לעשות טיפול לנטרול מחסומים רגשיים כדי למנוע או למזער את הבעיות שנובעות מהחוויה הראשונית. הטיפול לנטרול מחסומים רגשיים מתבצע על ידי כושר התנגדות השריר מלל מגע עדין והדמייה קצרה. על ידי סדרת שאלות שהמטפלת שואלת היא יכולה לקבל מידע מהמערכת הרגשית בגוף לגבי עומסים רגשיים שנקלטו בשלבים מוקדמים גם כאשר המטופל לא יכול לספק מידע על ההיסטוריה הראשונית. הטיפול אינו כולל שיחות או הנחיות לכן הוא קל מאד לשיתוף פעולה. הטיפול פותח אופציות רגשיות ומאפשר לעשות בחירות נכונות לממש פוטנציאל למצוא ערוצי תקשורת יעילים ולחיות בשלום עם עצמך ועם הסביבה.

הטיפול מייצר שקט רב ויכול לעזור לילד ולהורה לראות את הטוב שבסיפור במקום את הרע. הוא עוזר לילד להרגיש שהוא זכה במשפחה, הרי להבדיל מילד ביולוגי שלא בוחרים- בילד מאומץ בוחרים. חשוב לנקות את כל מה שהילד עבר ומשפיע לו על החיים וכמובן גם את המחסומים של ההורים המאמצים שמתמודדים עם חוסר ודאות, חרדה ומתח.

טיפים

1. חשוב שלהורים ולילד יהיה ברור שהורה זה מי שמגדל את הילד ולא מי שילד אותו.
2. חשוב שההורה ירגיש נוח עם האימוץ ולכן יוכל לספר לילד מיד שהוא מאומץ ונבחר על ידי ההורים מכל הילדים. הוא המתנה שלהם והם שלו.
3. חשוב שלהורים ולילד יהיו כלים ותשובות מוכנות כאשר נתקלים בהערות קשות.
4. חשוב לעדכן את הבוגרים והילדים במסגרות שבהן הילד נמצא על היותו מאומץ וכיצד נכון להתמודד עם שאלות או הערות לא נעימות.