אכילה רגשית בחגים - 10 מכות הפסח

מאמר מאת ד"ר אורה גולן אכילה רגשית היא מצב בו האוכל שולט בנו ומכתיב לנו כיצד לאכול, הוא למעשה זה שמנהל את הבחירות שלנו בכל הקשור לאוכל. מצב זה גורם למערכת יחסים לא תקינה עם האוכל, הוא בא כנחמה, כפיצוי, כתגובה ללחץ, רגיעה, שעמום ועוד. בחג הפסח ניתן לראות את ביטויי האכילה הרגשית לפי 10 מכות:: קושי להתמודד עם התכתיב לאכול רק מצות ומאכלים כשרים לפסח. ההתעסקות בנושא הזה של האוכל בחג לפעמים חסרת פורפורציות והתחושה היא כאילו נגזלו כל המאכלים הטעימים. לפעמים אין קושי לאכול מצות לפני או אחרי החג אבל האיסור עצמו במהלך החג יוצר קושי עצום. קניות אוכל מופרזות לחג והכנת כמות גדולה של אוכל שבסוף נזרקת לפח כי אין מי שיאכל כמויות כאלו. מחג לחג אין למידה וחוזרים על אותה התנהלות. צורך להראות שפע של אוכל. מוציאים המון כסף על אוכל אפילו עד רמה של לקיחת הלוואות כדי לעמוד בסטנדרטים. גם העבודה והטירחה להכנת האוכל היא לפעמים חסרת פורפורציה. שפע של אוכל בארוחת החג הכולל הרבה מטעמים יוצר קושי לאכול כמות משביעה ולהפסיק לאכול בזמן. במקום תחושת שובע נעימה מרגישים כאב, לחץ בבטן כבדות והרגשה כללית לא טובה כתוצאה מאכילת היתר. שפע המאכלים בארוחה בשילוב עם הרבה אנשים סביב השולחן. יש כאלו שחשים שלא ישאר להם והם חייבים להספיק להגיע מהר לכל המאכלים ולאכול מהר. כשנוסעים לטייל לוקחים ומכינים המון אוכל לדרך, בגלל החשש שאולי יהיו רעבים. זאת למרות שבכל מקום יש מסעדות וקיוסקים. יוצא שגם לוקחים הרבה אוכל וגם עוצרים במסעדות בדרך. תחושת ה"שמא לא יהיה" מנהלת אותנו בעוצמה רבה. רדיפה אחרי הילדים עם אוכל במקום לסמוך עליהם שידעו מתי הם רעבים ומתי לא. צפייה שאחרים יאכלו את האוכל גם אם לא רעבים כדי לא להעליב או לפגוע וכדי לא לזרוק אוכל. אוכלים כשמרוכזים בדברים אחרים למשל מול טלויזיה, לא קשובים לגוף, לא מרגישים את תחושת השובע ונוטים לאכול כמות גדולה. אחרי ארוחה יש רגשות אשם וחרטה על הנזק שגרמנו לגף. החג למעשה הופך במקום חג החירות לחג השיעבוד כשאנחנו אלו שמשועבדים לאוכל. הטיפול לנטרול מחסומים רגשיים מאפשר לעשות בחירות נכונות ולבנות מערכת יחסים תקינה עם האוכל. הטיפול מתבצע בעזרת תמונות של אוכל. ניתן לעשות אותו עם תמונות של אוכל שמנהל אותנו. למשל עם מאכלים ספציפיים שלא ניתן לעמוד מולם. המטרה היא לא להפסיק לאכול, לא ליצור רגשות אשם, לא לתת דיאטות או הנחיות מה מותר ומה אסור, אלא לאפשר למטופל ליצור מערכת יחסים תקינה ובריאה עם האוכל כדי שיוכל לאזן את הכמות והמזון הנכון והמזין עבורו. מקרה מהקליניקה: שרה היא אישה בת 75 נמרצת ופעילה, הסבתא של המשפחה. היא סובלת מעודף משקל ונאבקת שנים עם משקלה. בד"כ כל המשפחה מתכנסת אצלה בחג. תמיד חשוב לה שלכולם יהיה מה לאכול גם לצמחונים וגם לאלו שלא אוהבים מאכלים מסויימים. היא מאוד אוהבת דברי מתיקה ושפע של אוכל ותמיד נוצרים בעקבות הארוחות אצלה קצת חיכוכים כשכולם מנסים לעשות מאמץ לא להיות חשופים לכמויות כאלה של אוכל. היא לא מצליחה לשחרר ולא מרגישה שהיא עושה את העבודה שלה אם אין שפע של דברי מתיקה ושפע של אוכל על השולחן. אחרי שעברה את הטיפול לנטרול מחסומים רגשיים  היא באה עם רעיון חדש שהציעה למשפחתה -  האם אפשר לוותר על מיצים מתוקים, לעשות יותר סלטים ולהוריד בקינוחים. שיהיה שפע אבל עם אוכל יותר בריא ומזין. אחרי שהציעה למשפחה היא נדהמה כמה כולם התלהבו מהרעיון של אוכל בריא וחששו להגיד לה להפחית בדברים מסויימים מתוך כבוד אליה.

קושי בדחיית סיפוקים

מאמר מאת ד"ר אורה גולן

אחד הדברים הראשונים שאנו לומדים בתור הורים חדשים הוא שאנו חייבים לתת מענה מיידי ככל האפשר לצרכיו של התינוק כשהוא בוכה. הוא לא מבין את המשמעות של דחיית סיפוקים וגם לא ניתן לחנך אותו לכך בשלב כה מוקדם של החיים. לעומת זאת, ככל שאנו מתבגרים, עלינו ללמוד לשלוט בדחפים שלנו ולדעת לדחות סיפוקים. הדבר מתחיל בצרכים הבסיסיים של התאפקות לשירותים, להתחיל לאכול רק כאשר כולם מתיישבים סביב שולחן האוכל, להמתין בסבלנות לתור שלנו על מתקן השעשועים ולהתמודד עם סירוב לבקשה או משאלה. כשאנו מתבגרים, מצופה מאיתנו לדחות סיפוקים ולגלות אחריות רבה יותר, כך למשל - אם אנו רוצים לקנות משהו יקר כמו תכשיט או אופניים מסוימים, ואין לנו מספיק כסף כרגע, יש לנו שתי אופציות – או לוותר עליהם או להתאפק ולא לקנות אותו במיידי ולעבוד מספיק קשה כדי שנוכל להרשות אותם לעצמנו.

היכולת לדחות סיפוקים באה לידי ביטוי גם מבחינה חברתית, שכן אדם המסוגל לעשות זאת, מסוגל גם להתחשב בצרכים של האחר אפילו לשים אותם לפני הצרכים שלו. זה מתבטא ביכולת להבליג, להתעלם, לסלוח, לוותר, להכיל, להפנים להיות סבלני ועוד. מחקרים רבים מראים גם כי הסיכוי של ילדים שלמדו לדחות סיפוקים להצליח בחיים, גדול הרבה יותר מהסיכוי של ילדים שלא למדו לעשות זאת. הדבר לא בהכרח יתבטא בהישגים הלימודיים ובציונים גבוהים אלא ביכולת שלהם להתמודד עם סיטואציות שונות במהלך החיים. ילדים ומבוגרים שאינם יודעים לדחות סיפוקים, עלולים למצוא את עצמם במצב בו לא נוח להימצא בסביבתם שכן, הם ממוקדים בעצמם והמטרה שלהם היא להשיג את צרכיהם באופן מידי. כל האמצעים כשרים לכך והם יעבירו את כולם מסכת שכנועים, שקרים, התשה וטרור. אנשים שמתקשים לדחות סיפוקים נמצאים בסיכון גבוה יותר ליפול להתמכרויות ולקחת סיכונים מיותרים בחיים. הם מתקשים לראות את ההשלכות של מעשיהם בהמשך ומשקיעים בעיקר במטרות קצרות טווח. אין להם סבלנות לתהליכים ארוכים שישפיעו בטווח הארוך. הם מתקשים להתמודד עם קשיים ומשברים ונוטים להגיב בצורה חסרת פרופורציה לקשיים ולהצלחות. ד"ר אורה גולן משתפת בחוויותיה מהמרכז: "דחיית סיפוקים היא דבר חינוכי ועדיף שיבוא מהבית. הרצוי הוא שברגע שהילד גדל ומתחיל להבין וללמוד את סביבתו, על ההורים לדעת להציב לילד גבולות ולתת לו חיזוקים חיוביים כאשר הצליח. זה לא דבר פשוט כל-כך ממספר סיבות: הורים לא יודעים תמיד לעשות את השינוי התפיסתי שהילד שלהם גדל וניתן כעת להציב לו גבולות, יתכן וההורים חוו מחסור בצעירותם וכעת הם רוצים לכפר על המצב (למרות שהילד שלהם לא גדל במחסור), אולי ההורים מרגישים שהם צריכים לפצות את ילדם על העובדה שהם לא נמצאים מספיק בבית ולפעמים, זה פשוט נובע מחוסר סבלנות להתמודד עם המניפולציות שהילד מפעיל עליהם. ילדים ובוגרים שיודעים לדחות סיפוקים בדרך כלל שמחים יותר, נהנים ממה שיש להם, חשים סיפוק גדול כאשר עבדו קשה או חיכו בסבלנות להשיג משהו. הם נהנים ממערכות יחסים זוגיות בריאות יותר במיוחד אם שני הצדדים מסוגלים לדחות סיפוקים, וגם נהנים ממערכת יחסים טובה יותר עם הילדים, חברים ובמקומות עבודה. בטווח הארוך הם ידעו גם להשיג יותר דברים כי הם יודעים לזהות טוב יותר הזדמנויות. הטיפול לנטרול מחסומים רגשיים יכול לעזור לדחות סיפוקים, ולעשות בחירות נכונות להגיב בפרופורציה ולממש פוטנציאל."

בעיות התנהגות אצל ילדים וקושי בהצבת גבולות

מאמר מאת ד"ר אורה גולן

ישנם ילדים שהם אתגר גדול וקשה מאד עבור הוריהם לגדל אותם. מגיל צעיר יש להם בעיות התנהגות קשות, דבר שיוצר בבית התנהלות של טרור. הילדים מושכים תשומת לב שלילית במשך כל היום, בודקים גבולות, נוטלים סיכונים, מסכנים אחרים, צועקים, צורחים ומשתמשים בכוח, אימפולסיביים, עם קושי בדחיית סיפוקים (קושי לשמוע לא! חייבים לקבל מיד ועכשיו את מה שרוצים).

ההורים ובני הבית לפעמים כל כך חסרי אונים ומפחדים מהילדים, עד שהם נכנעים לתכתיבי הילד כדי לייצר שקט רגעי בבית. לפעמים רק ילד אחד מבין האחים מתנהג כך וההורים אינם מבינים מדוע ילד אחד כל כך שונה מהאחרים.

לבעיות התנהגות אצל הילד יכולות להיות סיבות רבות. (היכן שרשום ילד הכוונה גם לילדה).

כמה סיבות אופייניות:

1. בעיות התפתחות - ילד שכישורי התקשורת שלו אינם מפותחים מספיק לכן הוא מתקשה להסביר את עצמו מתוסכל בקלות ומגיב באימפולסיביות ואלימות.
2. בעיית קשב וריכוז והיפראקטיביות - משתעממים מהר, קושי לשבת בשקט ולהקשיב, תזזיתיות, צורך להיות עסוקים במשהו שמרעיש או מפריע לאחרים.
3. מחסור בשעות שינה - עקב ריבוי הגירויים הזמינים באמצעות הטלוויזיה והמחשב הרבה ילדים אינם מקבלים מספיק שעות שינה. כאשר הילד עייף וקשה לו לקום בבוקר ולהתחיל את היום זה משפיע על ההתנהגות.
4. תזונה לקויה - ילד שאינו מקבל מספיק מזון מזין יהיה חלש ועייף דבר שמשפיע על ההתנהגות. ישנם מזונות שהילד רגיש אליהם שפועלים עליו כמו סמים הגורמים להתמכרות ומשפיעים על ההתנהגות.
5. פעילות ספורטיבית חסרה - ילד שאינו פעיל ספורטיבית יכול לחוש חוסר שקט שמתבטא בבעיות התנהגות.
6. אלרגיות - אקזמה, אטופיק דרמטיטיס ועוד גורמים חוסר שקט וחוסר נוחות בגוף ומשפיעים על איכות השינה ומשפיע על ההתנהגות.
7. דלקות אוזניים חוזרות - יוצרות נוזלים באוזנים שפוגעים בשמיעה ומקשים על הילד לפתח שפה, לתקשר ולקרוא קודים חברתיים.
8. מצוקה וחרדה - ילד שנמצא במצוקה או חרדה יכול להביע זאת על ידי בעיות התנהגות. לעיתים המצוקה והחרדה מובנים ונובעים עקב שינויים, מעברים, משברים, הטרדות, מחלות, תאונות, מוות ועוד.
9. הורים מתקשים להציב גבולות - חוששים לכעוס להעליב ולפגוע בילד. ההורים לא היו רוצים שיתנהגו אליהם באופן שהם צריכים לנהוג בילדיהם. ויתכן שהם כילדים שמרו על גבולות מבלי שהיה צריך להציב להם אותם, ויתכן שהם גדלו תחת גבולות מופרזים לכן מעדיפים לתת הרבה יותר חופש שעבור הילד זה יותר מידי כי הילד שלהם צריך גבולות יותר ברורים ויותר נוקשים.
10. הורים עמוסים - ההורים עמוסים עייפים מתמודדים עם הרבה קשיים ואינם מסוגלים לתת לילד מספיק תשומת לב ולבלות זמן איכות איתו.
11. גישות חינוך שונות בין ההורים - ההורים אינם מצליחים לבחור קו חינוכי ולדבר בקול אחיד מול הילד. לעיתים חוסר ההסכמה בין ההורים כל כך גדול כך שההורים מבטלים את הגישה החינוכית אחד של השני.
12. הורים מזינים התנהגות לא תקינה - לעיתים ההורים בצורה לא מודעת וכמובן לא מכוונת מזינים התנהגות לא תקינה של הילד. לפעמים ניתן לראות שהתנהגות הילד אינה תקינה במיוחד בנוכחות אחד ההורים.

כשבני המשפחה מזהים בעיות התנהגות חיוני מאוד שיקבלו עזרה (גם ההורים וגם הילד) ובשום פנים ואופן לא לחשוב שזה דבר חולף. אסור להמעיט בחומרת הבעיה ולהתייחס אליה במילים כמו "הילד שובב", "זה הגיל" ו"זה יעבור". הילדים האלו נמצאים במצוקה גדולה ובסיכון גבוה מאוד להתדרדרות למקומות לא טובים, כמו התנהגות בריונית פשע וסמים. ככל שבעיות ההתנהגות נמשכות זמן רב הן מתקבעות והם לומדים שהדרך היחידה שלהם להשיג דברים היא על ידי תשומת לב שלילית והתקשורת שלהם עם הסביבה היא על ידי בדיקת גבולות והפעלת כוח ושליטה.

חשוב לוודא שלילד אין מחסור בשעות שינה, שהתזונה תקינה, שאין בעיית התפתחות, בעיית קשב וריכוז ועוד.  לפעמים שינוי קטן יכול להביא שיפור גדול. במידה ובעיות ההתנהגות ממשיכות מומלץ לנטרל מחסומים רגשיים הן להורים והן לילד. הטיפול קצר ממוקד ללא שיחות או הנחיות ומאפשר להתנהל אחרת לפתור בעיות ולראות תוצאות.