‏הצגת רשומות עם תוויות גבולות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות גבולות. הצג את כל הרשומות

יום שני, 21 בנובמבר 2016

מפרידים כוחות

מאמר מאת ד"ר אורה גולן

כאשר אנו נמצאים בקשר ארוך טווח, אנחנו נקשרים לבן או בת הזוג ומפתחים ציפיות ותקוות מסוימות לגבי העתיד. ככל שהקשר נמשך זמן רב יותר, כך עולות הציפיות שלנו ובמידה והקשר מסתיים – הפרידה עלולה לטלטל את בני הזוג. פעמים רבות, בין אם הפרידה נעשתה בהסכמת שני הצדדים ובין אם ביוזמה של אחד מבני הזוג, פרידה כזו גורמת לכאב רגשי גדול ועמוק מאוד. אנשים מסוימים מתקשים להתמודד ולהתגבר על הכאב, והדבר עלול להשפיע על תפקודם ואפילו על בריאותם. במקרים בהם מדובר בבגידה או בהתנהגות לא נאותה של אחד מבני הזוג, או אפילו הידיעה כי הצד השני כבר המשיך הלאה – מעצימים את הקושי להתמודד ולהתגבר נוכח תחושות הפגיעה והעלבון.
יש מצבים בהם צריכים להמשיך להיות בקשר עם האקס (ילדים משותפים או קשרי עבודה), וסיטואציה זו מעוררת את הכאב כל פעם מחדש. יחד עם זאת, לאנשים אחרים קשה יותר דווקא כאשר הקשר עם האקס נותק באופן פתאומי ובצורה חדה, וכעת הם צריכים למחוק ברגע את כל הזיכרונות והחוויות מהזמן המשותף שלהם ביחד.
בחלק ממערכות היחסים, כשכבר מבינים שיש בעיות שלא ניתן לגשר עליהן אבל צד אחד לא מעוניין להיפרד, לעיתים מנסים להשתנות ולהתאים את עצמם כך שימשיכו לאהוב ולקבל אותם. ביקורת מתונה על התנהגות בן או בת הזוג במערכת היחסים היא סבירה, אך לא ניתן לשנות את אופיו של האדם בשביל ליצור שלום בית ולא ניתן לגרום למישהו לאהוב אותנו יותר. קל ליפול לטעות זאת וכשזה קורה, אנחנו בעצם שוחקים ומאבדים את העצמי שלנו.
הטיפול במרכז אורה גולן – לשים איקס על האקס – נועד בדיוק בשביל לשחרר כאב רגשי שנובע ממערכת יחסים שנגמרה. הטיפול עצמתי מכיוון והוא מאפשר למטופל להמשיך הלאה ולעשות את הבחירות הנכונות עבורו.

מספר דוגמאות למטופלים שעברו בהצלחה את הטיפול:
לפני 3 שנים גבע ודנה (כל השמות שמורים אצלנו), זוג בשנות ה-40 לחייו, הגיעו יחד לטיפול. הם התחתנו בגיל צעיר, הביאו ילדים ופתחו עסק משותף ביחד. ללא סיבה ניכרת לעין, דנה התחילה להתרחק מגבע וברגע שהוא שם לב לכך, הוא ניסה לעשות כל מה שביכולתו כדי לשמור על מערכת היחסים שלמה. גבע העיד כי הם תמיד היו חברים טובים וכי באמת לא הייתה סיבה ספציפית לסיום הקשר. יום אחד, דנה הודיעה כי היא לא מעוניינת בקשר אינטימי מכל סוג שהו ושהיא רוצה להיפרד. גבע לא יכל להתמודד עם המחשבה שאחרי שהם יפרדו, היא בכל זאת תתחיל זוגיות חדשה ומחשבה זו העיקה עליו כל כך, עד שהוא כמעט ולא תפקד. לאחר הטיפול, גבע מעיד על עצמו כי הצליח לנתב את המחשבות שלו לכיוונים אחרים ולמלא את החיים שלו בתוכן חדש. הוא נפתח לאפשרויות חדשות וכיום לאחר 3 שנים, גבע מצא זוגיות חדשה ואילו דנה שעדיין לא מעוניינת בקשר חדש, מתארת שחיה יותר בשלום עם עצמה.

רבקה, הגיעה לטיפול לאחר 16 שנות נישואין ושני ילדים משותפים. היא העידה כי תמיד חשבה שהזוגיות שלה הייתה טובה ובריאה. במהלך השנים דאגה לחברה קרובה שהייתה מגיעה לעיתים קרובות לבקר אותה בביתה. החברה הייתה גרושה ולאחר זמן מה, בעלה הודיע לה בפתאומיות כי הוא עוזב את הבית ועובר לחיות עם חברתה. הכאב ותחושות הפגיעה שרבקה חוותה משני הצדדים היו כה עוצמתיים שהיא חשבה שלעולם לא תוכל להמשיך הלאה. לאחר הטיפול, רבקה מעידה על עצמה כי היא מצליחה להתמקד בעצמה ובדברים שחשובים לה, עובדת על הצבת גבולות ובניית אימון מחודש באנשים.

חנן, עבר את הטיפול אחרי שאשתו עזבה את הבית, לאחר 15 שנות נישואין. ללא הודעה מוקדמת, אשתו הודיעה לו על כך שהיא התאהבה באשה ושהיא עוזבת את הבית בשביל לחיות איתה את חייה. ההודעה על השינוי המפתיע והדרסטי, השפיע קשות גם על חנן וגם על בנותיהם המתבגרות. בעזרת הטיפול, המאתר את החסמים הרגשיים בצורה מאוד ממוקדת, חנן מעיד על עצמו כי הוא השתחרר מתחושת הבגידה וממשיך הלאה.




יום שני, 2 במאי 2016

ככה זה וזהו זה



מאמר מאת ד"ר אורה גולן

כיצד נתקעים לנו דברים שהופכים למסורת ולחוק ברזל?
נפתח את המושא עם סיפור רקע-
בארוחת החג יש מסורת לאכול דג שלם. אצל משפחה אחת הכנת המאכל המיוחד עברה כמסורת מדור לדור ונשמרה בקפידה יתרה.
יום אחד בזמן שאם מדריכה את ביתה כיצד להכין את הדג המסורתי היא מסבירה לה לחתוך את הדג לחצי - ראש וזנב. הבת שאלה מדוע צריך לחתוך כך את הדג. ״לא יודעת״ ענתה האם ״כך למדתי מאימי״. הוחלט לברר את הנושא וכך שאלו את הסבתא והסבא וכן הלאה והתשובה אותה תשובה ״לא יודעים כך למדנו״. סבתא רבה פתאום נזכרה שלסבתא שלה פשוט לא הייתה תבנית מספיק גדולה ומאז אילוץ הפך למסורת ולחוק ברזל.
כך קורה לעיתים שנתקעים אצלנו דברים שהופכים לחשובים אבל לא עצרנו לשאול את עצמנו מה הסיבה  האם יש הגיון להתנהל כך? האם יש הצדקה להתעקש על זה?
אנשים יכולים להיכנס לוויכוחים קולניים וקרבות על דברים לא חשובים שאינם מוכנים לבחון אפשרות לעשות אותם אחרת או לשנות משהו. לדוגמה: סידור השולחן, לבוש, נסיעה במסלול מסוים, קניית מצרכים רק במקום מסוים, צורת ניקיון וסדר, הכנת דברים רק בצורה מסוימת ועוד.
אנשים שמאפיין אותם דפוס היתקעות על דברים לא חשובים יכולים לסבול מקיבעון מחשבתי, יצירתיות חסומה, חוסר גמישות, קושי למצוא פתרונות לבעיות, חשים לחץ, מתח ובזבוז זמן ואנרגיה.

כמה דוגמאות מהקליניקה:
  • מטופלת בת 32 בהריון נקעה את רגליה כבר 3 פעמים בגלל שחשוב לה ללכת רק בנעלי עקב. למרות שמבינה שזה מסוכן עבורה ועבור העובר היא לא מסוגלת לוותר.
  • גבר בן 47 מתעקש לשחק כדורסל פעם בשבוע. אין לו זמן לעשות ספורט מעבר למשחק פעם בשבוע ואין לו סבלנות לעשות חימום לפני המשחק לכן הוא נפצע הרבה. הוא מבין שעדיף לו לעבור לספורט אחר והוא אפילו נהנה מרכיבת אופנים אבל תמיד מוצא את עצמו בכדורסל.
  • מטופלת שסיפרה שיש לה ריב עם בעלה על כך שצריך לשתוף כלים ולסדר אותם בסדר מסוים.
  • מטופל שמתעקש על הכנת סלט רק בדרך מסוימת.


תקיעות על דברים מסוימים יוצרת מגבלות ויכולה להוביל להתפתחות חרדות משינויים, לצאת מהבית, לשנות מקום עבודה, לסיים קשר זוגי לא מתאים ועוד.

אנשים שמזהים שהם נשאבים לוויכוחים רבים או חשים צורך רב להתנהל בצורה מסוימת ומדויקת מומלץ להם לטפל בנושא ולנטרל מחסומים רגשיים שמנהלים אותם. הטיפול עוזר לשחרר צורך בשליטה אבל אינו מכתיב למטופל כיצד לנהוג על מה להתעקש ומה לשחרר. זה קורה לבד וחשים פחות לחץ ויותר נינוחות.


יום חמישי, 31 במרץ 2016

קושי בדחיית סיפוקים

מאמר מאת ד"ר אורה גולן

אחד הדברים הראשונים שאנו לומדים בתור הורים חדשים הוא שאנו חייבים לתת מענה מיידי ככל האפשר לצרכיו של התינוק כשהוא בוכה. הוא לא מבין את המשמעות של דחיית סיפוקים וגם לא ניתן לחנך אותו לכך בשלב כה מוקדם של החיים. לעומת זאת, ככל שאנו מתבגרים, עלינו ללמוד לשלוט בדחפים שלנו ולדעת לדחות סיפוקים. הדבר מתחיל בצרכים הבסיסיים של התאפקות לשירותים, להתחיל לאכול רק כאשר כולם מתיישבים סביב שולחן האוכל, להמתין בסבלנות לתור שלנו על מתקן השעשועים ולהתמודד עם סירוב לבקשה או משאלה. כשאנו מתבגרים, מצופה מאיתנו לדחות סיפוקים ולגלות אחריות רבה יותר, כך למשל - אם אנו רוצים לקנות משהו יקר כמו תכשיט או אופניים מסוימים, ואין לנו מספיק כסף כרגע, יש לנו שתי אופציות – או לוותר עליהם או להתאפק ולא לקנות אותו במיידי ולעבוד מספיק קשה כדי שנוכל להרשות אותם לעצמנו.

היכולת לדחות סיפוקים באה לידי ביטוי גם מבחינה חברתית, שכן אדם המסוגל לעשות זאת, מסוגל גם להתחשב בצרכים של האחר אפילו לשים אותם לפני הצרכים שלו. זה מתבטא ביכולת להבליג, להתעלם, לסלוח, לוותר, להכיל, להפנים להיות סבלני ועוד. מחקרים רבים מראים גם כי הסיכוי של ילדים שלמדו לדחות סיפוקים להצליח בחיים, גדול הרבה יותר מהסיכוי של ילדים שלא למדו לעשות זאת. הדבר לא בהכרח יתבטא בהישגים הלימודיים ובציונים גבוהים אלא ביכולת שלהם להתמודד עם סיטואציות שונות במהלך החיים. ילדים ומבוגרים שאינם יודעים לדחות סיפוקים, עלולים למצוא את עצמם במצב בו לא נוח להימצא בסביבתם שכן, הם ממוקדים בעצמם והמטרה שלהם היא להשיג את צרכיהם באופן מידי. כל האמצעים כשרים לכך והם יעבירו את כולם מסכת שכנועים, שקרים, התשה וטרור. אנשים שמתקשים לדחות סיפוקים נמצאים בסיכון גבוה יותר ליפול להתמכרויות ולקחת סיכונים מיותרים בחיים. הם מתקשים לראות את ההשלכות של מעשיהם בהמשך ומשקיעים בעיקר במטרות קצרות טווח. אין להם סבלנות לתהליכים ארוכים שישפיעו בטווח הארוך. הם מתקשים להתמודד עם קשיים ומשברים ונוטים להגיב בצורה חסרת פרופורציה לקשיים ולהצלחות.

ד"ר אורה גולן משתפת בחוויותיה מהמרכז: "דחיית סיפוקים היא דבר חינוכי ועדיף שיבוא מהבית. הרצוי הוא שברגע שהילד גדל ומתחיל להבין וללמוד את סביבתו, על ההורים לדעת להציב לילד גבולות ולתת לו חיזוקים חיוביים כאשר הצליח. זה לא דבר פשוט כל-כך ממספר סיבות: הורים לא יודעים תמיד לעשות את השינוי התפיסתי שהילד שלהם גדל וניתן כעת להציב לו גבולות, יתכן וההורים חוו מחסור בצעירותם וכעת הם רוצים לכפר על המצב (למרות שהילד שלהם לא גדל במחסור), אולי ההורים מרגישים שהם צריכים לפצות את ילדם על העובדה שהם לא נמצאים מספיק בבית ולפעמים, זה פשוט נובע מחוסר סבלנות להתמודד עם המניפולציות שהילד מפעיל עליהם.
ילדים ובוגרים שיודעים לדחות סיפוקים בדרך כלל שמחים יותר, נהנים ממה שיש להם, חשים סיפוק גדול כאשר עבדו קשה או חיכו בסבלנות להשיג משהו. הם נהנים ממערכות יחסים זוגיות בריאות יותר במיוחד אם שני הצדדים מסוגלים לדחות סיפוקים, וגם נהנים ממערכת יחסים טובה יותר עם הילדים, חברים ובמקומות עבודה. בטווח הארוך הם ידעו גם להשיג יותר דברים כי הם יודעים לזהות טוב יותר הזדמנויות.
הטיפול לנטרול מחסומים רגשיים יכול לעזור לדחות סיפוקים, ולעשות בחירות נכונות להגיב בפרופורציה ולממש פוטנציאל."


יום שבת, 16 בינואר 2016

בעיות התנהגות אצל ילדים וקושי בהצבת גבולות

מאמר מאת ד"ר אורה גולן

ישנם ילדים שהם אתגר גדול וקשה מאד עבור הוריהם לגדל אותם. מגיל צעיר יש להם בעיות התנהגות קשות, דבר שיוצר בבית התנהלות של טרור. הילדים מושכים תשומת לב שלילית במשך כל היום, בודקים גבולות, נוטלים סיכונים, מסכנים אחרים, צועקים, צורחים ומשתמשים בכוח, אימפולסיביים, עם קושי בדחיית סיפוקים (קושי לשמוע לא! חייבים לקבל מיד ועכשיו את מה שרוצים).
ההורים ובני הבית לפעמים כל כך חסרי אונים ומפחדים מהילדים, עד שהם נכנעים לתכתיבי הילד כדי לייצר שקט רגעי בבית. לפעמים רק ילד אחד מבין האחים מתנהג כך וההורים אינם מבינים מדוע ילד אחד כל כך שונה מהאחרים.

לבעיות התנהגות אצל הילד יכולות להיות סיבות רבות. (היכן שרשום ילד הכוונה גם לילדה).
כמה סיבות אופייניות:
  1. בעיות התפתחות - ילד שכישורי התקשורת שלו אינם מפותחים מספיק לכן הוא מתקשה להסביר את עצמו מתוסכל בקלות ומגיב באימפולסיביות ואלימות.
  2. בעיית קשב וריכוז והיפראקטיביות - משתעממים מהר, קושי לשבת בשקט ולהקשיב, תזזיתיות, צורך להיות עסוקים במשהו שמרעיש או מפריע לאחרים.
  3. מחסור בשעות שינה - עקב ריבוי הגירויים הזמינים באמצעות הטלוויזיה והמחשב הרבה ילדים אינם מקבלים מספיק שעות שינה. כאשר הילד עייף וקשה לו לקום בבוקר ולהתחיל את היום זה משפיע על ההתנהגות.
  4. תזונה לקויה - ילד שאינו מקבל מספיק מזון מזין יהיה חלש ועייף דבר שמשפיע על ההתנהגות. ישנם מזונות שהילד רגיש אליהם שפועלים עליו כמו סמים הגורמים להתמכרות ומשפיעים על ההתנהגות.
  5. פעילות ספורטיבית חסרה - ילד שאינו פעיל ספורטיבית יכול לחוש חוסר שקט שמתבטא בבעיות התנהגות.
  6. אלרגיות - אקזמה, אטופיק דרמטיטיס ועוד גורמים חוסר שקט וחוסר נוחות בגוף ומשפיעים על איכות השינה ומשפיע על ההתנהגות.
  7. דלקות אוזניים חוזרות - יוצרות נוזלים באוזנים שפוגעים בשמיעה ומקשים על הילד לפתח שפה, לתקשר ולקרוא קודים חברתיים.
  8. מצוקה וחרדה - ילד שנמצא במצוקה או חרדה יכול להביע זאת על ידי בעיות התנהגות. לעיתים המצוקה והחרדה מובנים ונובעים עקב שינויים, מעברים, משברים, הטרדות, מחלות, תאונות, מוות ועוד.
  9. הורים מתקשים להציב גבולות - חוששים לכעוס להעליב ולפגוע בילד. ההורים לא היו רוצים שיתנהגו אליהם באופן שהם צריכים לנהוג בילדיהם. ויתכן שהם כילדים שמרו על גבולות מבלי שהיה צריך להציב להם אותם, ויתכן שהם גדלו תחת גבולות מופרזים לכן מעדיפים לתת הרבה יותר חופש שעבור הילד זה יותר מידי כי הילד שלהם צריך גבולות יותר ברורים ויותר נוקשים.
  10. הורים עמוסים - ההורים עמוסים עייפים מתמודדים עם הרבה קשיים ואינם מסוגלים לתת לילד מספיק תשומת לב ולבלות זמן איכות איתו.
  11. גישות חינוך שונות בין ההורים - ההורים אינם מצליחים לבחור קו חינוכי ולדבר בקול אחיד מול הילד. לעיתים חוסר ההסכמה בין ההורים כל כך גדול כך שההורים מבטלים את הגישה החינוכית אחד של השני.
  12. הורים מזינים התנהגות לא תקינה - לעיתים ההורים בצורה לא מודעת וכמובן לא מכוונת מזינים התנהגות לא תקינה של הילד. לפעמים ניתן לראות שהתנהגות הילד אינה תקינה במיוחד בנוכחות אחד ההורים.

כשבני המשפחה מזהים בעיות התנהגות חיוני מאוד שיקבלו עזרה (גם ההורים וגם הילד) ובשום פנים ואופן לא לחשוב שזה דבר חולף. אסור להמעיט בחומרת הבעיה ולהתייחס אליה במילים כמו "הילד שובב", "זה הגיל" ו"זה יעבור". הילדים האלו נמצאים במצוקה גדולה ובסיכון גבוה מאוד להתדרדרות למקומות לא טובים, כמו התנהגות בריונית פשע וסמים. ככל שבעיות ההתנהגות נמשכות זמן רב הן מתקבעות והם לומדים שהדרך היחידה שלהם להשיג דברים היא על ידי תשומת לב שלילית והתקשורת שלהם עם הסביבה היא על ידי בדיקת גבולות והפעלת כוח ושליטה.

חשוב לוודא שלילד אין מחסור בשעות שינה, שהתזונה תקינה, שאין בעיית התפתחות, בעיית קשב וריכוז ועוד.  לפעמים שינוי קטן יכול להביא שיפור גדול. במידה ובעיות ההתנהגות ממשיכות מומלץ לנטרל מחסומים רגשיים הן להורים והן לילד. הטיפול קצר ממוקד ללא שיחות או הנחיות ומאפשר להתנהל אחרת לפתור בעיות ולראות תוצאות.