מה לעשות עם החופש? חופשה משפחתית

מאמר מאת ד"ר אורה גולן החופש הוא כמובן הזדמנות נהדרת למשפחה להיות ביחד, לטייל ולבלות. אבל לעיתים בני המשפחה חוששים מהחופש המשפחתי ורואים אותו כאתגר לא פשוט שיש לצלוח. היום אולי יותר מבעבר היציאה לחופשה משפחתית מהווה אתגר מכמה סיבות: קושי לבלות יחד - התרגלנו להיות שקועים בתוך המכשירים ובעצמנו עקב הכניסה המאסיבית של הטלפונים החכמים והטאבלטים לחיינו. לכל אחד מבני המשפחה יש את סדר היום שלו, העיסוקים שלו והרצונות שלו כלומר גרים יחד אבל לא מבלים יחד ביום יום. כך גם איבדנו את הכישורים לבלות יחד בחופשה וכבר לא יודעים מה לעשות ביחד. במהירות חשים חוסר סבלנות ונכונות להתחשב בצרכים של האחר. סטנדרטים גבוהים מידי - התרבות המיידית של הכאן ועכשיו, אנחנו התרגלנו לצרוך גירויים רבים כל הזמן בקצב מהיר ולעיתים החופשה לא עומדת בסטנדרטים האלו ולא אטרקטיבית מספיק. חופשה אטרקטיבית הנותנת מענה לצורך של כל אחד יכולה להיות עם עלויות לא סבירות עבור המשפחה. פחדים וקשיים - לעיתים אחד או יותר מבני המשפחה מתמודדים עם קושי אובייקטיבי במהלך החופשה עצמה וכך יוצרים מגבלה על שאר בני המשפחה למשל:  מרגישים לא טוב בזמן נסיעה, פוחדים לטוס, פוחדים מחרקים או דבורים (וזאת העונה שלהם באביב...), פוחדים ממים ושחיה או מהחול בחוף הים, מפחדים להתרחק מהבית/ לנהוג וכו'... הילד המציק שהופך את הנסיעה לסיוט  - מציק לכולם, מפריע, מחפש להרגיז, מתנגד לכל דבר, מושך המון תשומת לב ומתיש את כולם ומכתיב לכל המשפחה את ההתנהלות בחופשה. קושי להתפשר - אחד מבני המשפחה מארגן חופשה אבל יש הרבה התנגדויות משאר בני המשפחה וכל רעיון נפסל עם המשפט: ״לא בא לי״. כאשר שואלים אותם מה היו מעדיפים התשובה הקבועה היא: ״לא יודעים״. כך מהר נגמר החשק לארגן חופש ולמרות ההתייעצות עמם בכל זאת לא מפסיקים לקטר במהלך החופש. מטרת החופשה היא לנוח, לבלות ביחד, גיבוש משפחתי, לאסוף חוויות חדשות וזכרונות טובים. אם מסיימים את החופש בתחושה של עוד, למרות הריבים והקשיים, החופשה היתה מוצלחת ומגבשת. אם זו חופשה שגם שנים אחרי מדברים עליה בחיוב במשפחה והילדים גדלים להיות בוגרים עם זכרונות חיוביים מהילדות ומהחופשות המשפחתיות זה אומר שהחופשות היו מוצלחות. לעומת זאת אם מסיימים את החופשה בתחושה שזו הייתה האחרונה, שאפילו אם ישלמו לכם לא תצאו שוב לחופשה עם בני המשפחה ועדיף לשבת בבית מלבלות איתם - יש בעיה. פעמים רבות זו תוצאה של מחסומים רגשיים שמנהלים את בני המשפחה ורעשי רקע שמונעים מהחופשה להיות מוצלחת ומהנה. כאשר קשה לבני המשפחה לבלות ולהנות ביחד זה מונע התפתחות של תחושת קרבה, גיבוש ואינטימיות. כשהילדים לא חווים את זה במשפחה וכל אחד מרוכז בעצמו זה ישפיע על היכולת שלהם לפתח קשרים בריאים בעתיד. מומלץ לזהות שיש בעיה, לא להתעלם ממנה ולטפל בה. הטיפול לנטרול מחסומים רגשיים מאפשר למצוא פתרונות יצירתיים, לדעת איך להתפשר ועדיין להרגיש שמרוויחים ללמוד לבנות ביחד ולהעשיר אחד את השני.

טיפול לנטרול מחסומים רגשיים לילדים ובוגרים שנמצאים על הקשת האוטיסטית

מאמר מאת ד"ר אורה גולן

עקב הקושי הרב להבין מה קורה לילדים ובוגרים על הקשת האוטיסטית אנשים רבים חושבים כי הם אינם מודעים לסביבתם החברתית ואטומים לחלוטין בתוך עצמם. גישה זאת אינה מועילה. ילדים ובוגרים אלו חווים קושי רב להתמודד עם החיים. החיים מלאי דרישות וציפיות. כללים, חוקים, הרגלים, כללי התנהגות ועוד.  הם אינם מצליחים לתרגם את מה שקורה סביבם ולהתנהג בהתאם לצפיות. לעיתים הם אינם מודעים לקושי, ולעיתים מודעים לכך שקשה להם להתנהל בעולם ולהתנהג לפי חוקי החיים. הם מרגישים את השוני שלהם והם אינם יודעים להגדיר אותו. המאחר וקשה לדעת מה הם מבינים וחווים כדאי להזהר מלדבר אודותיהם לידם, להמנע מהערות פוגעניות ומלצאת תוך נקודת הנחה שאין האוטיסטים מבינים. מהניסיון שלנו בטיפול בהם הם חשים קשיים ומתמודדים עם מחסומים רגשיים שמנהלים אותם. במרכז אורה גולן הטיפול לנטרול מחסומים רגשיים יכול לעזור ולהועיל להם להתמודד טוב יותר, לחוש רגועים ונינוחים יותר. חשוב לציין שאין כאן נס רפואי. הטיפול אינו יכול לפתור את התסמינים האוטיסטיים. עקב הקשיים שלהם הם חווים לחץ חרדות פחדים תגובות חסרות פרופורציה קושי להתמודד עם שינויים ועוד. הטיפול יכול לעזור להם לחוש יותר רגועים ונינוחים לשתף פעולה במצבים שבהם התקשו ולהתמודד טוב יותר עם קשיים ושינויים. מטופל בן 13 שאובחן על הקשת האוטיסטית סבל מפחדים רבים, למרות אינטליגנציה גבוהה ולימוד במסגרת רגילה עם ליווי של סייעת. הוא פחד לצאת מהבית כשיש חרקים בחוץ וקשה היה לקחת אותו לאירועים או מקומות חדשים בגלל חוסר הוודאות. כל לחץ שהוא חווה גרם להתפרצויות בכי וצעקות וקושי להרגע. גם לאחר שהיה נרגע הפחד היה מתעורר בקלות שמע הסיטואציה תחזור על עצמה. לאחר הטיפול ההורים תיארו ילד חדש יותר רגוע, פחות התפרצויות, מצא בעצמו פתרונות כיצד להתמודד עם קשיים והצליח מהר יותר להרגע ממצבים מלחיצים. למשל הוא שם אוזניות עם מוזיקה במצב מלחיץ וזה הרגיע אותו. הוא לבד מצא את הפתרון וידע בעצמו מתי הוא צריך את זה.

קשר לא תקין עם הילדים

מאמר מאת ד"ר אורה גולן

קשר טוב בין בני המשפחה חיוני לחוסן הרגשי של כל אחד מאיתנו. כאשר נולדים הילדים ונוצרת משפחה חדשה, זה רק טבעי שתהיה להורים כמיהה לכך שגם אחרי שנים של השקעה בגידול הילדים וכשהילדים יהפכו בעצמם לבוגרים, הקשר המשפחתי ישאר טוב ומלוכד. למרות הרצון הטוב, ישנן משפחות שלא מצליחות לשמור על קשר טוב ועל תקשורת תקינה. במקרה כזה, צד אחד עלול להרגיש שיש עליו ביקורת ושיפוטיות אין סופית, כאילו כל דבר שיעשה לא יהיה טוב מספיק. במקביל, הצד השני ירגיש כי הוא צריך להיזהר בכל דבר שיעשה או יגיד ובמילים אחרות – ״ילך על ביצים״, מאחר ואפילו אמירה של "שלום" או "מה שלומך?" יכולה להתפרש כביקורת. למרות שיש רצון לקשר תקין בין שני הצדדים, הקשר גורם לתסכול וכאב רגשי ושני הצדדים לא יודעים כיצד לצאת מהמצב אליו נקלעו. קשיי התקשורת שעלולים להימשך זמן רב יכולים להידרדר לפיצוץ וניתוק הקשר ומצב כזה רק מעצים את הכאב הרגשי. אפשר לנהל חיים רגילים ולא להיות בקשר עם בני המשפחה אך הכאב הרגשי יישאר, גם אם מתכחשים לקיומו והוא עלול להשפיע על החוסן הרגשי ועל הבריאות. לעיתים הקשר כל כך מורכב ונפיץ שאין ברירה ולא ניתן לשמר את הקשר אך לפעמים, צריך רק ליצור ניתוק זמני כדי לתת לכל אחד מבני המשפחה זמן להתבשל, לחוש את הכאב עד שיתפתח געגוע לצד השני ותווצר ההזדמנות לחידוש הקשר. כאשר עולה הרצון ליזום ולחדש את הקשר, לא תמיד יודעים כיצד לעשות זאת וככל שעובר הזמן חוסר הנוחות גובר. חשוב לשים את חוסר הנוחות בצד ולעשות את המאמץ כדי למצוא את הדרך לחידוש או שיפור התקשורת. אפשר להתחיל עם תקשורת בסיסית מאוד ותפעולית – חלוקת וקבלת משימות, יחד עם השארת נושאים מסוימים מחוץ לתחום. קשיים בתקשורת בין בני המשפחה יכולים להימשך שנים רבות ולהטריד גם בגילאים מבוגרים. ד"ר אורה גולן משתפת בסיפור מהמרכז: "דליה, מטופלת בת 57, תיארה בפני לא מזמן את יחסיה המורכבים עם אימה בת ה-80. היא סיפרה שהאם אף פעם לא חיבקה אותה בילדותה ושתמיד הייתה לה ביקורת כלשהי כלפיה. היום, כשאם בודדה וזקוקה לטיפול ולחברה, דליה מטפלת בה ודואגת לצרכיה אך היא מעידה כי הדבר כרוך בסבל. קשה לה להיות במחיצת האם לאורך זמן (מאחר ולאחר זמן קצר במחיצתה, היא חשה כעס שמציף אותה) וקשה לה לסלוח לה. היא לא מסוגלת לשבת קרוב אליה וגם לאחר הביקור לוקח לה זמן להירגע. יחד עם זאת ובמקביל, דליה חרדה לגורל האם ומרגישה שתהיה אבודה כאשר האם תלך לעולמה. לטיפול דליה הגיעה בשביל לעשות לעצמה סדר ולסלוח לאם כל עוד יש את האפשרות וקיימת בינהן תקשורת במידה מסוימת. למרות הקושי שהיא חשה, דליה הבינה שזה דבר חשוב לעשותו ועכשיו זה הזמן המתאים. בסיום התהליך היא תיארה שחווה שינויים רבים - היא הייתה מסוגלת לתת לאימה את הטיפול ולהיות לידה לאורך זמן. במקום הכעס חשה כעת חמלה לאימה והיא הצליחה לראות אותה כאדם עם חולשות ומגבלות. גם בסיום הביקור בבית אימה, כבר הייתה יוצאת עם הרגשה טובה ללא רגשות שליליים או כאב רגשי שהיה חלק יומיומי בחייה. דליה ציינה שהיא נמנעה מלהגיע לטיפול ולגעת בנושא עד כה כי היא חששה שהדבר יצריך ממנה לצלול לתוך הכאב, לדבר ולנתח את המצב ולא היה לה כוח להתמודד עם זה. היא טענה שאילו ידעה ששניתן לעבור תהליך כזה בקלות כזו בלי לעורר עוד כעס, סבל וכאב, הייתה עושה זאת מזמן".

ציפיות ממערכת היחסים

מאמר מאת ד"ר אורה גולן

פעמים רבות, אנשים מגיעים למערכת היחסים עם ציפיות מסוימות לגבי הדברים שהיו רוצים לקבל מבן או מבת הזוג בקשר. בין אם מדובר בתחילתה של מערכת היחסים או אפילו לפני כן, כאשר מחפשים את בן או בת הזוג המיועדים. לעיתים, הציפיות אינן תואמות את המציאות והסיבות לכך יכולות להיות מפנטזיות שציירנו לעצמנו אודות בן זוג מושלם, מחוסר תקשורת והעברת המסר לבן הזוג של מה אנו זקוקים לו או מחוסר הצלחה פשוט להגדיר לעצמנו מלכתחילה - מה אנחנו מחפשים בדיוק. מה חשוב לנו ועל מה אנחנו יכולים להתגמש. חוסר שביעות הרצון יכול ליצור דפוס שלילי בתוך הזוגיות ולהעיב עליה או להשאיר את האדם במסע חיפוש תמידי אחר בן זוג מושלם שלעולם לא יגיע או יצליח לענות על כל הציפיות. ישנם מספר גורמים אפשריים לתחושות אלו, אחד מהם הוא פגיעה ממערכת היחסים הקודמת, אשר השאירה את האדם מצולק וחושש מפגיעה חוזרת. מקרה כזה יוסיף לחוסר שביעות הרצון גם את הצורך של אותו אדם לבדוק ולבחון את בן זוגו כל הזמן, לא לסמוך עליו ולא לאפשר לקשר שלהם להתפתח. ד"ר אורה גולן ממליצה לכל מי שיש לו קושי בהגדרת הציפיות מבן זוגו, להכין רשימה ספציפית, כך שגם אם יקרא אותה אדם אחר, הוא יבין בדיוק מהן ציפיותיו. כתיבת הרשימה תעזור בתרגום הרגשות למילים וגם למיקוד ותיאום הציפיות העצמיות והציפיות מבן הזוג במערכת היחסים. בסופו של יום, צריכה להיות התאמה בין התמונה שבנינו לנו לגבי הזוגיות יחד עם המציאות שנוצרה בשטח. כמובן שלא צריך להתפשר על כל דבר אך חשוב גם לדעת להתגמש על הנושאים הפחות מהותיים בעיננו. כך לדוגמא שאם יוצאים לדייט, חשוב שנדע להגיד לעצמנו בסופו – מה כן מצא חן בעיננו ומה לא. כך יהיה לנו קל יותר לבחון האם מה שלא מצא חן בעיננו הוא סיבה מספיק חשובה עבורנו להפסיק את הקשר. כאשר האדם מודע לכך שהציפיות שלו אינן ריאליות, טיפול במחסומים רגשיים יקל עליו במהרה ויאפשר לו לראות את מערכת היחסים בצורה הרבה יותר פרופורציונאלית. ד"ר אורה גולן מספרת - "לא מזמן הגיעה מישהי לקליניקה בדיוק מהסיבה הזאת. היא נמצאת בזוגיות חדשה לאחר זמן רב שלא הייתה לה אחת כזאת וכעת הם נקלעו למשבר. הסיבה למשבר הייתה ההתנהלות הכלכלית חסרת האחריות של בן זוגה. ענבל (שם בדוי), שקלה האם לקדם את הזוגיות לשלב הבא או לא מאחר וחששה מה יהיה בעתיד – הוא לא מוכן לשתף פעולה ולדבר על הנושא, מתנהל בצורה בזבזנית ולא מתחשבת. עבור ענבל, זהו נושא מהותי ולא ניתן להמשיך לקיים את הזוגיות במצב כזה. דוגמא אחרת יכולה להיות כאשר אחד מבני הזוג בעל תחביב מסוים ומקדיש לו את כל הזמן הפנוי שלו, כך שלא נשאר לו זמן להשקיע בזוגיות.שני בני הזוג צריכים לדעת לתקשר, להביע את הציפיות שלהם ממערכת היחסים ולהיפגש באמצע הדרך במטרה לקיים זוגיות משותפת, בריאה המפרה את שני הצדדים." זוגיות בריאה היא כזו ששני בני הזוג מרגישים שהם יוצאים ומרווחים ממנה יותר מאשר אם היו לבד ובנוסף אינם חשים שהם מתפשרים או מקריבים למען הזוגיות. הפשרות באות מרצון ולא מתוך חוסר ברירה.

הילד לא בא עם דף הוראות

מאמר מאת ד"ר אורה גולן

כהורים טבעי, שיש לנו שאיפות גדולות עבור ילדינו. השאיפות והרצונות שלנו לא נפסקים לעולם וממשיכים גם כשהילדים גדלו וכבר בוגרים בעצמם. כל אחד מאתנו רוצה שהילד שלו יהיה הכי מוצלח, חכם, עצמאי ומאושר. אנחנו שואפים שהילדים שלנו ימצאו את הכיוון הנכון להם בחיים, יתפרנסו בכבוד ושיהיו להם קשרים משפחתיים וחברתיים בריאים וטובים. יש חשיבות גדולה מאוד לאופן בו אנחנו כהורים בוחרים לגדל את הילדים ולהעביר להם את המסרים החשובים, השאיפות והציפיות שלנו מהם. למרות הכוונות הטובות, לפעמים משהו משתבש והילד חווה מהוריו ציפיות גבוהות או נמוכות מידי.

יש ילדים שחווים ציפיות כל כך גבוהות שעבורם ההורים יוצרים מעין צל גדול ומאיים מעליהם שגורם להם לחיות בפחד וחשש תמידי לאכזב. בכל דבר שהם עושים הם מרגישים שהם לא מספיק טובים, לא משנה לכמה השגים הגיעו. מטופלים בוגרים העוסקים ברפואה, עריכת דין ומנהלים בכירים שלמרות הישגיהם הם חשים שזה לא מספיק טוב עבור ההורים. אולי הם פשוט אף פעם לא שמעו את ההורים אומרים להם עד כמה הם גאים בהם. הסיבות לכך יכולות להיות שההורים הקפידו לשים דגש תמיד על השלילי, על מה עדיין לא הושג מתוך מחשבה שזה ידרבן את הילדים להתאמץ ולהצליח יותר.

להורים מאד לא נעים שהילד מתקשה לעמוד בסטנדרטים מסוימים ומקווים שהוא לא יבייש אותם במצבים שונים. למשל כשההורים לוקחים את הילד לתחרות, מצד אחד הם מביעים בכך את תמיכתם בילד ומצד שני כשהם כל כך מתרגשים ורוצים מאד שהילד יצליח הם מעבירים מסר שהציפייה ממנו מאד גבוהה במיוחד כשכולם מסתכלים עליו. גם ההורים חווים לחצים וציפיות כשמצופה מהם לשתף אחרים בהצלחות של ילדיהם.

יש הורים שאומרים לילד שהציונים שהביא מבית הספר לא חשובים והעיקר שיעשה את המיטב, אבל הילד קולט מההורים מסרים אחרים שהם משדרים בלי שהם מודעים לכך. הורים שנמצאים בעמדות בכירות ודורשים מעצמם המון, שופטים לחומרה טעויות שלהם או של אחרים, הילד יכול להרגיש שהוא מאכזב אותם כי אינו מסוגל לעמוד באותם הסטנדרטים של ההורים.

בקצה השני יש הורים נטולי ציפיות שלא דורשים מהילדים דבר. גם גישה זו עלולה להיות בעייתית מכיוון שהילדים זקוקים לרמה מסויימת של תמיכה, הכוונה ודרישות, אחרת הם חשים שאינם חשובים ולאף אחד לא אכפת מהם.

ילדים שחשים שהם אף פעם לא מספיק טובים ולא עומדים בציפיות ההורים או חשים שלא משנה מה עשו ממילא לאף אחד לא אכפת מהם, יכולים לגדול עם קושי למצא כיוון בחיים, עם תחושה שהם אבודים, שהם כל הזמן תחת לחץ וביקורת לא משנה מה אומרים להם ומה הם עושים או משיגים. זה יוצר קשיים בתקשורת, ריחוק, תסכול ופוגם בשמחת החיים ואיכות החיים.

אין מתכון קסם והילד לא בא עם דף הוראות. בתוך משפחה אחת, יכולים להיות אחים כשלכל אחד מהם צריך גישה שונה: ילד שצריך שידחפו ויעודדו אותו כל הזמן להישגים, ילד שצריך חופש פעולה כי יש לו מצפן פנימי להתכוונן למקומות שנכונים לו וילד שצריך משהו באמצע.

בין מגוון הטיפולים שקיימים בקליניקה יש גם טיפול שמותאם להורים. טיפול לנטרול מחסומים רגשיים שמצד אחד עוזר לשחרר דאגות כלפי הילדים ומצד שני מאפשר להורה למצוא בעצמו את המינון הנכון באמצעותו יעודד את ילדיו להוציא את המיטב שבהם ולשמור על תקשורת טובה איתם. 

בך בחרנו - התמודדות עם אימוץ

מאמר מאת ד"ר אורה גולן

ילדים מאומצים מתחילים את החיים עם קושי שנכפה עליהם. הריון לא רצוי, לעיתים אצל נשים שאינן בריאות, מכורות, נשים צעירות שמסתירות את ההיריון ועוד. העובר גדל בבטנה של אם במצוקה וסופג את מצוקתה. בסופו של דבר נולד למקום שלא מוכן לבואו. מרגע הלידה ועד שהתינוק מגיע למשפחה המאמצת הוא נמצא בסביבה שיש שם כוונות ורצון טוב לטפל בו אבל בלי הפנאי לכך. הוא מקבל את הצרכים הפיזיים להם הוא זקוק אבל לא את כל הצרכים הרגשיים.

בגיל צעיר הוא חווה מעבר נוסף למשפחה המאמצת והוא צריך להסתגל לאנשים חדשים, שפה ותרבות חדשה. פעמים רבות הוא סוחב את הקשיים הראשוניים שלו לתוך הגדילה והילדות שלו וזה עלול ליצור אצלו מחסומים רגשיים שיכולים להשפיע על התפקוד שלו במהלך חייו וכאדם בוגר.   

כמו הילד, כך גם ההורים המאמצים מתמודדים עם קשיים רבים. ברוב במקרים מאמצים ילד לאחר שניסו להביא ילד ללא הצלחה ואז נכנסים לתוך תהליך אימוץ ארוך ומתיש.

כשהילד מגיע אליהם אי אפשר לדעת בדיוק אילו קשיים הוא חווה, איך הם משפיעים עליו בהווה ואיך ישפיעו בעתיד. אחת הבעיות עם ילדים מאומצים היא שההיסטוריה הראשונית שלהם לרוב אינה ידועה ולא ברור כיצד תשפיע עליהם בעתיד.

לעיתים הילד המאומץ שהגיע ממדינה אחרת נראה שונה מאד במראה מהוריו המאמצים כך שגם אנשים זרים שאינם מכירים את המשפחה יכולים מיד לזהות שהילד מאומץ. במגרשי משחקים הילדים יכולים לשמוע הערות מילדים או בוגרים אחרים על כך שהמראה שלהם שונה מההורים שלהם. לעיתים ההערות מגיעות עם רוע וחוסר טקט.

בעיה מורכבת יותר היא כאשר יש להורים המאמצים גם ילדים ביולוגים. למרות אהבה שיש להורים לכל הילדים הילד המאומץ בדרך כלל מרגיש פחות מוצלח, רצוי ואהוב. לעיתים גם להורה יש העדפה לילד הביולוגי וקשה לו להסתיר זאת. זה מצב מורכב שלא מדברים עליו לכן יכול לבוא לידי ביטוי בבעיות התנהגות, קשיי תקשורת בין בני המשפחה ומערכות יחסים מורכבות והרסניות שלא מצליחים למצוא להם פתרון.

יש ילדים שאומצו בנסיבות טרגיות עקב מוות של ההורים או אחד ההורים. בני משפחה אחרים מטפלים ומגדלים את הילד אבל עדיין הילד חווה את האובדן גם אם קרה בגיל מוקדם לפני שהוא זוכר ויכול לתאר מה קרה.

נסיבות טרגיות אחרות הן כאשר הילד הוצא מהמשפחה הביולוגית עקב חוסר תפקוד וחוסר יכולת לטפל בילד.

לעיתים ההורים המאמצים אינם יודעים כיצד להתמודד עם השאלות הקשות או לא יודעים כיצד ומתי נכון לתת לילד את המידע, או שהם עצמם חשים בושה עקב העובדה שלא יכלו להביא ילדים ונאלצו לאמץ, או לא שלמים לגמרי עם האימוץ. קשיים אלו לגיטימיים אבל אין לגיטימציה לדבר על כך ולשתף בקושי. ההתמודדות עם המצב החדש לעיתים מכבידה על הזוגיות ומתעוררים קשיים גם בתקשורת הזוגית.

אימוץ ילד זה תהליך ארוך, מתיש ומורכב שמצריך גם הכנה רגשית. מכיוון שלא ברור כיצד ההיסטוריה הראשונית של הילד תשפיע עליו כדאי גם להורים המאמצים וגם לילד לעשות טיפול לנטרול מחסומים רגשיים כדי למנוע או למזער את הבעיות שנובעות מהחוויה הראשונית. הטיפול לנטרול מחסומים רגשיים מתבצע על ידי כושר התנגדות השריר מלל מגע עדין והדמייה קצרה. על ידי סדרת שאלות שהמטפלת שואלת היא יכולה לקבל מידע מהמערכת הרגשית בגוף לגבי עומסים רגשיים שנקלטו בשלבים מוקדמים גם כאשר המטופל לא יכול לספק מידע על ההיסטוריה הראשונית. הטיפול אינו כולל שיחות או הנחיות לכן הוא קל מאד לשיתוף פעולה. הטיפול פותח אופציות רגשיות ומאפשר לעשות בחירות נכונות לממש פוטנציאל למצוא ערוצי תקשורת יעילים ולחיות בשלום עם עצמך ועם הסביבה.

הטיפול מייצר שקט רב ויכול לעזור לילד ולהורה לראות את הטוב שבסיפור במקום את הרע. הוא עוזר לילד להרגיש שהוא זכה במשפחה, הרי להבדיל מילד ביולוגי שלא בוחרים- בילד מאומץ בוחרים. חשוב לנקות את כל מה שהילד עבר ומשפיע לו על החיים וכמובן גם את המחסומים של ההורים המאמצים שמתמודדים עם חוסר ודאות, חרדה ומתח.

טיפים

1. חשוב שלהורים ולילד יהיה ברור שהורה זה מי שמגדל את הילד ולא מי שילד אותו.
2. חשוב שההורה ירגיש נוח עם האימוץ ולכן יוכל לספר לילד מיד שהוא מאומץ ונבחר על ידי ההורים מכל הילדים. הוא המתנה שלהם והם שלו.
3. חשוב שלהורים ולילד יהיו כלים ותשובות מוכנות כאשר נתקלים בהערות קשות.
4. חשוב לעדכן את הבוגרים והילדים במסגרות שבהן הילד נמצא על היותו מאומץ וכיצד נכון להתמודד עם שאלות או הערות לא נעימות.

האם גם אתה סובל מחרדה חברתית?

מאמר מאת ד"ר אורה גולן

שאלת את עצמך פעם מהי חרדה חברתית? האם יכול להיות שגם אני סובל ממנה? לחדרה חברתית יש כמה תסמינים אופייניים אותם ניתן לזהות. בכדי לענות על השאלות החשובות הללו אני מזמינה אותך לענות על השאלות הבאות:

1. קושי להיות במקומות הומי אדם
2. קושי להיות באירועים חברתיים כגון חתונה חגים ועוד
3. קושי להיות עם יותר מ 2-3 אנשים
4. קושי להיות בנוכחות אנשים מוכרים
5. קושי להיות בנוכחות אנשים זרים
6. חשש לשאול או להעיר משהו
7. פחד מול סמכות
8. קושי ליצור קשר עין
9. קושי להסתכל על אנשים
10. קושי שמסתכלים עלי
11. קושי ליזום שיחה עם אנשים זרים
12. קושי לנהל שיחה עם אנשים מוכרים
13. קושי לשמור על קשרים חברתיים
14. חשש לקבל ביקורת
15. חשש לתת ביקורת
16. ביישנות סגירות
17. בלאק אאוט שכחתי מה רציתי לומר בנוכחות אחרים
18. אילמות סלקטיבית

אם ענית אפילו על אחד בחיוב אפשר לקבל עזרה.

אם ענית על 3 בחיוב קרוב לוודאי שחרדה חברתית מונעת ממך מימוש פוטנציאל.

אם ענית על 5 או יותר בחיוב קרוב לוודאי שחרדה חברתית יוצרת תקיעות משמעותית.

חרדה חברתית מקשה מאד על הסובלים ממנה ונפוצה יותר ממה שחושבים. הרבה מהסובלים ממנה אלו אנשים חכמים ויצירתיים מאד עם רמת אינטליגנציה גבוהה ורמת מודעות גבוהה. הם מודעים לאופן שבו אנשים סביבם והתקשורת נותנים ביקורת ולכן מעדיפים להיות שקטים מתחת לרדאר הביקורת. ככל שיש כיום יותר לגיטימציה לביקורת פוגענית ושיימינג, הערות חסרות טקט וגבולות במדיה ובתקשורת הבין אישית כך אנשים עם חרדה חברתית מסתגרים יותר והחרדה החברתית מתעצמת.

חרדה חברתית יכולה להתחיל מהילדות המוקדמת בצורת ביישנות קיצונית ואף אילמות סלקטיבית. לעתים היא עוברת עם הגיל או ממשיכה לבגרות. יש אנשים שהחרדה החברתית הופיעה פתאום בבגרותם, חלקם אנשים בתפקידים בכירים שמתקשים לתפקד עקב החרדה. מטופלים מתארים שהם נמנעים לדבר בישיבות עבודה ולכן לא מזהים את הכישורים שלהם. יש כאלו שלא קיבלו קידום או לא התמודדו על קידום עקב החרדה.

כאשר היא מופיעה בגיל צעיר או בילדות היא פוגמת ביכולת לפתח כישורים חברתיים. חרדה חברתית שוחקת מאד וגורמת לאנשים להסתגר להתרחק ממפגשים חברתיים לפעמים היא ממש משתלטת ומפריעה לתפקוד.

כישורים חברתיים חשובים מאד לעתים אפילו יותר מהישגים אקדמיים ומקצועיים. בכל מקום עבודה יש את האנשים עם כישורים חברתיים יוצאי דופן שיודעים לקדם את עצמם רק בגלל יכולות התקשורת הבין אישית, למרות שמקצוענית הם משמעותית פחות מוצלחים מאחרים.

ילדים נוער או בוגרים שסובלים מחרדה חברתית מומלץ שיבואו לטיפול. הטיפול קצר וממוקד ללא שיחות, הנחיות או תרגולים. מטרת הטיפול לאפשר למטופל להרגיש יותר נוח בחברה, לשפר את הביטחון העצמי, לבנות חוסן רגשי ולחיות שבשלום עם עצמו ועם אנשים סביבו מוכרים וזרים ולקדם את עצמו.