‏הצגת רשומות עם תוויות אלימות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אלימות. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 25 באוגוסט 2016

איך הורה מתמודד כאשר נודע לו שהילד שלו עבר פגיעה מינית?

מאמר מאת ד"ר אורה גולן
סיפורי מקרה מהקליניקה:
מטופלת ותיקה יצרה איתי קשר ותיארה שבתה בת הארבע עברה פגיעה מינית. בזמן שהותה בבית חברתה בן הזוג של האם התעסק איתן בצורה לא ראויה. הילדה ניחנה ביכולת וורבלית גבוהה ולכן סיפרה את הסיפור להוריה. הסיפור גרר אחריו סערת רגשות גדולה מאוד משני הצדדים, ההורים התקשו לעכל שהילדה שלהם חוותה פגיעה ובצד השני (של הפוגע) המשפחה חוותה הכחשה מוחלטת ואף האשימו את משפחת הילדה בהוצאת דיבה.


מטופל בן 29  דיווח על קשיים רבים עם עצמו, ביכולת שלו לבנות זוגיות, להגדיר את הזהות המינית שלו ועוד. הוא תיאר שכנער חווה הטרדות מאדם בשכונה בה הוא גדל. אותו אדם איים אליו שאם יספר למישהו הוא יפגע בו. הפחד שיתק אותו ולא היה לו עם מי לדבר על הפגיעה שחווה. כשאזר אומץ וניסה לשתף את הוריו הוא לא זכה להקשבה ותמיכה מצדם.
לצערי סיפורים אלו אינם נדירים.
הפגיעה המינית מתבצעת בכל הרבדים בחברה ובכל סוגי החברות. בחברות מערביות בהן לגיטימי להתלונן, ההערכה האופטימית טוענת ש 25% מהנשים והילדות חוו פגיעה או הטרדה מינית והפסימית טוענת לאחוזים גבוהים יותר מכיוון שהרבה פשוט לא מתלוננות. אחוזים לגבי פגיעה מינית בבנים או גברים אינם ברורים מספיק מכיוון שהם פחות מתלוננים כי חשים שאין לגיטימציה חברתית לכך. בחברות בהן יש כאוס הנתונים מדברים על מספרים גבוהים בהרבה, למשל בהאיטי לאחר רעידת האדמה הערכה במרכזי העזרה הייתה ש- 80% חוו פגיעה מינית.
הרוב המכריע של הפוגעים הם גברים. הפוטנציאל לפגיעה מינית קיים כאשר הפוגע מזהה מצב של חולשה והזדמנות שלא תסכן אותו. הפוגע יכול להיות אדם זר, קרוב משפחה או מכר. הפגיעה יכולה להיות אירוע חד פעמי או מתמשך, יכולה להתבצע בכל מקום - בחוץ, בבית של מקרים או קרובי משפחה או בביתך.
פעמים רבות פגיעה מינית בקטין מתבצעת על ידי קרוב משפחה או מכר. כשהורה מקבל את הבשורה הדבר מאוד מסעיר וקשה לעיכול וסביר שלא יודעים כיצב להגיב. למרות שזו פגיעה מאוד קשה בנפש האדם המשאירה צלקות המשליכות על המשך החיים, עם טיפול נכון ניתן להתאושש ולהחלים. חשוב להבין כי לתגובת ההורה והמשפחה יש מרכיב קריטי ביכולת של הנפגע להתאושש ולהתמודד.


הקושי גדול יותר כאשר הפגיעה נעשית בתוך המשפחה. מצד אחד יש רצון לשמור על שלמות המשפחה וקושי להאמין שאדם קרוב שסמכנו עליו יכול היה לעשות דבר כזה ומצד שני הצורך לגונן על הילד שנפגע. בנוסף להתמודדות עם הפגיעה יש להתמודד עם קרע בתוך המעגל הקרוב, ועם שאלות קשות כמו איך לא ידענו ולא ראינו, לאן לפנות, האם להגיש תלונה שתוביל לחקירה והחשש מפגיעה רגשית נוספת. מטופלים מתארים שכאשר שיתפו את ההורים חוו קשת של תגובות החל מרגשנות יתר כמו בכי, דכדוך עמוק ועד כעס על הילד והתעלמות. לפעמים כלל לא שיתפו כי לא חשו שיש את מי לשתף. לפעמים ההורה עצמו מרגיש חלש וחסר אונים אל מול הסיטואציה והפוגע. למשל כאשר הפוגע הוא מכר או בן משפחה, אולי עקב תלות כלכלית של ההורה בפוגע.


מה כן ניתן לעשות במצב של פגיעה?
חשוב לטפל בפגיעה מתוך ידיעה שניתן להחלים ובעיקר אסור להתעלם.
הדבר הראשון אותו יש לבצע הוא הרחקת הפוגע והפסקת הפגיעה.
ניתן להגיע למרכזים המטפלים בפגיעה מינית בכדי לקבל את העזרה הראשונית ויעוץ כיצד לפעול. בהמשך חשוב שהנפגע וגם בני המשפחה יקבלו טיפול כדי לתת ולקבל את התמיכה המתאימה החיונית לשיקום.


להכרות עם שיטת הטיפול לחצו כאן



יום שישי, 15 באפריל 2016

הצורך לשלוט



מאמר מאת ד"ר אורה גולן

לא כל האנשים נולדו שווים או דומים אחד לשני מבחינת האופי. יש אנשים (גברים ונשים), שיש להם את הצורך להיות הדומיננטיים בכל סיטואציה ולשלוט באנשים שסביבם. הדבר יכול להתבטא במגוון דרכים כאשר הקיצונית שבהן היא שליטה באמצעות מניפולציה של משחקי כוח והפחדה.
בסיטואציות חברתיות, הדבר יכול להתבטא בסכסוכים, ריכולים או בחלוקה לקבוצות, במידה מסוימת ניתן לראות התנהלות כזו בתוכניות הריאליטי כמו "הישרדות" או "האח הגדול". אנשים מתחלקים לקבוצות, לטובים ולרעים, וצריכים להתנהג לפי מערכת הציפיות של אותם אנשים דומיננטיים.

יתכן ואנשים אשר גדלו בסביבה רגשית לא בריאה, אינם יודעים להתרחק מגורמים שמשפיעים עליהם לרעה ולא יודעים כיצד להוביל את הקשר למקום חיובי. יתרה מזאת, הם עלולים להישאב לתוך הקשר הלא בריא הזה, המשעבד אותם רגשית. למשל הורה שעושה מניפולציה על הילד שלו, שתלוי בו מבחינה כלכלית. אותו ילד אינו מודע לעובדה שהקשר לא בריא שכן מדובר בהורה שלו, האדם שעליו הוא סומך יותר מכל. כאשר יגדל, אותו ילד ככל הנראה גם לא ידע לדרוש לקבל את היחס המכובד שמגיע לו, שכן אינו מכיר אחד כזה.
מערכת יחסים לא בריאה מסוג זה יכולה להיות גם במקום העבודה, כאשר המנהל מקשה בכוונה על העובד שלו מלהתקדם כתוצאה ממאבקי כוח כאלה או אחרים.

אורה גולן מספרת על זוג צעיר שלא מזמן נולד להם ילד ראשון - "הזוג בחר לגדל את ילדם בצורה מסוימת אך ההורים משני הצדדים לא היו מוכנים לקבל ולכבד את דרכם. למשל לשמור על תזונה בריאה ולא לחשוף את הילד לממתקים, לתת לו לבחור מה ללבוש במקום להכתיב לו, להסביר לו בכל פעם לאן הולכים ולתת לו להסתגל בקצב שלו למצבים חדשים. לא עזרו ההסברים של הזוג על כך שזאת הדרך הנכונה להם ובה הם בוחרים לחנך את ילדם, הוריהם המשיכו להעיר להם כל הזמן על דרך התנהלותם, במקום לתת להם להרגיש בנוח בגידול הילד. זהו מעגל שאינו נגמר וכמות האנרגיה המבוזבזת משני הצדדים רק מעיבה על הקשרים המשפחתיים. זה יוצר מתח לחץ ורעשי רקע רבים".

אותם אנשים שצריכים לשלוט באחרים, ככל הנראה לעולם לא יפסיקו. יתכן וגם הם גדלו בסביבה רגשית שתלטנית מניפולטיבית וכוחנית ולא ידעו זאת. לא תמיד קל להיות ערניים ולזהות סיטואציות בהן ההתנהגות מניפולטיבית באופן כזה או אחר.
הורים שמזהים התנהגות כזאת אצל ילדם צריכה להידלק להם נורה אדומה במידה והתנהגות זו אינה עוברת בגיל צעיר. זאת מאחר שזוהי התבגרות שאינה בריאה להם וזהו דפוס שאם לא מטפלים בו בזמן, הוא ימשיך וילווה אותם בכל מערכת חברתית ומקצועית בהמשך חייהם, הם יתנהלו בצורה לא מכובדת או מכבדת אחרים.

בתוך סיטואציות כאלו אנשים חשים כלואים ולא יודעים כיצד להתמודד איתן לכן מומלץ מאד להגיע לטיפול. האופציות שלהם לצאת לחירות חסומות בפניהם. הטיפול לנטרול מחסומים רגשיים פותח אופציות רגשיות חדשות ומאפשר לצאת לחירות.

יום רביעי, 13 באפריל 2016

כיצד להתמודד עם חרם חברתי?



מאמר מאת ד"ר אורה גולן
חרם הוא צורת ניכור, השפלה, דחייה, בידוד ומידור חברתי שקיימת עידן ועידנים.
הגיעה אלינו למרכז אורה גולן סיוון תלמידת כיתה י' מצטיינת בלימודיה. נערה יפה מאוד עם עודף משקל. כשהיא מגיעה לבית הספר אין מי ששמח לקראתה ויאמר לה שלום, אין לה חברים כלל, אין אדם אחד שמדבר איתה. בית הספר מתקשה להכיר בבעיה ולטפל בה כי מבחינתו "אין בעיה", היא לא נושרת מהלימודים, להפך היא מצטיינת ויש לה ציונים טובים ואין הם יכולים להכריח אף אחד לדבר איתה. הם מתייחסים לכך כדבר פעוט וזמני שיחלוף מעצמו. זו טעות לחשוב שחרם הוא דבר זמני וחולף. מצב שעדיף לתת לילדים ללמוד להסתדר לבד, להתכשל ולהתגבר על הקשיים בעצמם. חרם חברתי גורם לפגיעה רגשית חמורה וצלקות רגשיות לכל החיים.
מגיעים אלינו למרכז אורה גולן אנשים בוגרים, בני 35-50 חכמים ומוכשרים שחוו חרם בילדותם וסוחבים את הפגיעה עד היום. הם חיים בפחד תמידי שיצחקו עליהם ושלא יקבלו אותם. זה מקשה עליהם מאוד לממש את הפוטנציאל שלהם.
החרם המודרני הוא הרבה יותר מתוחכם ופוגעני. הפגיעה היא כל כך קשה וחוסר האונים מול התופעה הוא כל כך גדול עד כדי שיתוק היכולת להגיב ולהתמודד מול החרם. העידן המודרני הביא איתו חידושים טכנולוגיים רבים ולכן "הזירות" החברתיות שילדים נמצאים בהן היום רבות יותר מבעבר. זירות אלו יכולות להיות למשל קבוצות "ווטסאפ" שמהוות במה לפגוע, להעליב ולהשפיל ילד מסויים, תמונות שמצלמים ומפיצים בתפוצה רחבה, הצקות, הדרה ממשחקים, דחיפות, גניבה של אוכל, זריקה של חפצים, צחוק, לעג. אלימות מילולית והתנהגותית השתכללה וקיבלה במה הרבה יותר גדולה בחרם המודרני כיוון שאלימות פיזית אסורה בחוק ופחתה למרות שלא נעלמה. אסור להתבלבל, חרם והשפלה זו אלימות והיא פוגעת מאד אבל קשה הרבה יותר להוכיח ולכן גם לטפל בה. הילדים הנתקפים מגיעים לבית הספר בהרגשת פחד ולחץ. ילדים אשר מפחדים להיות קורבנות החרם בעצמם נגררים ליצור את החרם או לשתף פעולה, גם התוקפים מתנהלים לעיתים מתוך פחד כדי למנוע את הפגיעה בהם.
למסגרות אין את הכלים, הזמן או המשאבים לטפל בדברים הללו. לעיתים אף חסרה הבנה עד כמה זו התנהגות פוגענית והרסנית. הילדים החווים את הפגיעה שומרים את התחושות בפנים ולא משתפים. הם מבלים זמן רב צמודים לטלפונים החכמים ולכן יש פחות אינטראקציה פנים מול פנים והמידע על הפגיעה גם לא מגיע לבוגרים- הורים ומורים שאמורים לטפל בנושא.
לא רק הילדים נפגעים מחרם בעידן המודרני. אנו פוגשים גם מורים שנפגעו מאמירות של ילדים ושל הורים כלפיהם, חלקם חסרי אונים וסובלים מאלימות מילולית קשה.
כיצד בכל זאת ניתן להתמודד עם הפגיעה?
בעזרת טיפול לנטרול מחסומים רגשיים ניתן ליצור חוסן רגשי הן אצל ההורה והן אצל הילד. מומלץ לטפל בפוגעים ובנפגעים. בעזרת חוסן זה ההורים והילדים יכולים להפעיל לחץ על משרד החינוך ובית הספר כדי שידאגו לכלים לזיהוי בעיות כאלו, לטפל ולמנוע אותן.



יום שני, 26 באוקטובר 2015

לגיטימיות לרמוס

מאמר מאת ד"ר אורה גולן

רמיסה היא פגיעה רגשית ו/או פיזית קשה באדם אחר כגון: אלימות, גזענות, אפליה, אונס התעללות לרוב אלו הן פעולות לא חוקיות אבל קיימת בחברה רמיסה חוקית לכאורה, "עדינה" עם השפעה הרסנית מיידית ולתווך הארוך. היא פוגעת רגשית בלבד וכוללת: שימוש במילים בכתב, בעל פה ובמחשבה באופן שפוגע בכבודו של אדם אחר. למשל בצורה שיפוטית, מבטלת, חוסר הקשבה, יחס מעליב מזלזל, הערות פוגעניות לא ענייניות טון דיבור ועוד.  הלגיטימיות לרמוס מחלחלת ברבדים שונים של החברה. כאשר אנו שומעים אותה באמצעי התקשורת זה נותן לגיטימציה לשיח חברתי רומס ופוגעני. ריבוי אמצעי התקשורת נותנת במה לכתבים ועיתונאים להשתלח באנשים ולחרוץ גורלות. האינטרנט והרשתות החברתיות מאפשרים לכל אחד בצורה אנונימית להכפיש ולרדוף אנשים או מתחרים. מספיק לבחון כמה אחוזים מהטוקבקים כוללים שיח ענייני וכמה כוללים הכפשות ורמיסה. התנהלות כזו הפכה לנורמה שאנשים התרגלו אליה ולא תמיד ערניים לכך. עובר מסר ששיח רומס תקין ומשדר חוזק ושיח מכובד ומכבד זו חולשה. אנשים ששמם הטוב נפגע כתוצאה מכך לא תמיד מצליחים להתאושש.   
חסרה הבנה עד כמה משמעותית הפגיעה כתוצאה מרמיסה מילולית של אדם ולכן גם חסר חינוך וחוקים ברורים המגנים מפני התנהלות כזו.
ילדים יכולים לשמוע הערות פוגעניות מצד הורים, גננות, מורים, וחברים אלו שחוו חרם חברתי לא שוכחים זאת גם בבגרותם. בוגרים מקבלים הערות פוגעות מבני הזוג, הבוס, המפקד, קולגות, חברים ולעיתים גם מאנשי המקצוע שאמורים לטפל בהם.
דוגמאות נוספות אליהן אנו חשופים בחיי היומיום הן למשל על הכביש - כולנו מכירים את הנהיגה הרומסת שבא נהגים נדחפים לא נותנים לאחרים להשתלב בתנועה צופרים ומקללים. או לחילופין הקושי לעמוד בתור בצורה מסודרת והניסיון לקצר את התהליך ולהידחף מהצדדים. במגרשי הכדורגל כמות הקללות שנשמעות שם אינה מזיזה לאף אחד אבל פוגעת בכל אחד מאלו ששומעים אותן וגם באלו שמשמיעים אותן.
אני פוגשת מטופלים רבים המתארים לכמה ביקורת רומסת הם חשופים באופן קבוע על ידי הוריהם למרות שהם עצמם כבר בוגרים והורים בעצמם. הערות מיותרות על כל דבר קטן: לבוש, עבודה, בני הזוג שלהם, אופן חינוך הילדים, עד כמה הם מקפידים על סדר וניקיון, ההתנהלות הכספית שלהם ועוד ועוד.
עובדים המתארים שאף פעם לא שמעו מילה טובה מהבוס רק תלונות, קיטורים, צעקות והשפלות. בני זוג שזורקים הערות פוגעות אחד כלפי השני, עד כמה השני לא מוצלח, לא משקיע, מבזבז, לא מרוויח. הם כבר שכחו שבחרו אותם כבני זוג.
יש אנשים בוגרים שמסננים אוטומטית את המסרים ולא תמיד מודעים לכמות האינפורמציה הרומסת אליה הם חשופים או שאותה הם משמיעים. דבר זה גורם לאטימות, פשוט מפסיקים להקשיב או להתייחס אחד לשני שגם זה סוג של רמיסה. אחרים שהם עדינים יותר וקשובים לאחרים נפגעים בתהליך ומסתגרים. ילדים לומדים נורמה תקשורתית וחשיבתית זו כמו שהם לומדים כל שפה שהם חשופים לה בלי יכולת לסנן או לבקר אותה. 
מחקרים התנהגותיים רבים כגון אלו של פרופ' דן אריאלי ופרופ' דניאל כהנמן מראים את הקשר הישיר בין המילים שאנו שומעים ומשמיעים והמחשבות שלנו לבין התפקוד שלנו. חשיפה לרמיסה בצורה ישירה או עקיפה פוגעת במערכת הרגשית והחיסונית שלנו. נגרמים פצעים ונשארות צלקות שאינן נראות כלפי חוץ. החיוניות והתפוקה יורדים, הנטייה לחלות ולתאונות עולה, מימוש הפוטנציאל נפגע ויש שמתקשים לתפקד ולמצוא כיוון. הרבה פעמים הפגיעה נעשית דווקא בקרובים וביקרים ביותר על ידי ביקורת רומסת. ברור לנו שלכל אחד מאיתנו אחריות על מה שאנחנו אומרים ועושים אבל באותה מידה יש לנו אחריות גם על מה שאנו חושבים ומרגישים. חשוב שנבין את הקשר בין המחשבות והרגשות שלנו על בריאותינו, בריאות הסובבים אותנו ורמת התפקוד שלנו.
אנו יודעים לדוגמה שספורטאי שמאמין ביכולות שלו ויוצא לתחרות עם תחושה שהוא ינצח סיכויו לנצח גדולים מספורטאי שחושש להפסיד. אדם שגדל בסביבה רגשית תומכת, מכבדת, המעודדת אותו לנסות, נותנת גיבוי להצלחות ומתייחסת לכישלונות כניסיונות בדרך להצלחה, סיכויו להצליח לממש את הפוטנציאל שלו גדולים. זאת לעומת אדם שגדל בסביבה רגשית שכל הזמן משדרת לו שיש סכנה שלא יצליח כי יכשל ואין טעם לנסות כי אין סיכוי.   
הלגיטימיות לרמוס אינה נותנת מקום להתחשבות, לפרגון ולמחוות לאחר. אלו דברים חיוניים המזינים את המערכת הרגשית. עם מעט השקעה ניתן לעשות שינוי גדול המאפשר למידה, התפתחות, אמון, יכולת לסמוך, לעבוד בצוות, לשתף פעולה, להתמודד עם קשיים ולפתור חילוקי דעות וסכסוכים.
הטיפול לנטרול מחסומים רגשיים מאפשר להחלים ולהשתקם מפגיעת הרמיסה. הוא מומלץ לילדים ובוגרים שחשופים כיום או בעבר לרמיסה, הטיפול מומלץ גם לאנשים שלא מבינים מדוע אחרים נפגעים ונעלבים מהם. הטיפול מתאים לאנשים שחווים פגיעות, תקיעות, חרדה חברתית, קושי עם ביקורת (לתת ולקבל), קושי מול סמכות, קושי להתקדם בחיים, אנשים החשים פגועים, המתמודדים עם חוסר צדק, כאלו שאיבדו אמון באחרים, כאלו שאנשים מפחדים מהם, מתרחקים מהם, נמנעים לתקשר איתם, אנשים שיש להם יצר נקם, קנאה, צרות עין, מאחלים שלאחרים יהיה רע, מקללים, אימפולסיביים, צריכים להתנצל הרבה, מתקשים להתנצל, יהירים, עצבניים, סובלים מחרדות קושי לפרגן, חושבים דברים שליליים על אחרים, לוקחים כל דבר ללב נעלבים, קורבנות.

לפרטים והרשמה על הטיפול הירשמו בטופס הנחיתה.