מעבר דירה רגשי

מאמר מאת ד"ר אורה גולן

מעבר דירה זו הזדמנות לשינוי והתחדשות. מהבית הקודם ניקח חלק מהדברים, חלק נזרוק וחלק נביא חדשים.

גם מעבר דירה רגשי זו הזדמנות לשינוי והתחדשות משמעותיים בחיים ואינו דורש מעבר פיזי. אך בדומה למעבר הפיזי נבחר לקחת חלק מהדברים הרגשיים מהבית שגדלנו בו; חלק נשאיר וחלק נאמץ חדשים.

הבחירות שלנו נעשות מתוך ההזנה הרגשית שקיבלנו: התכונות ודפוסי ההתנהגות של בני הבית, הזיכרונות, היחס, הקשר והתקשורת.

את התהליך של "מעבר דירה רגשי" אנו יכולים לעשות כמה פעמים בחיים הבוגרים והוא מומלץ מאד במיוחד בתקופות של שינויים או צורך בשינוי בחיים מכיוון שהוא עוזר "לעשות סדר" ולהבין מה חשוב ומה מיותר.

יש אנשים שבאו מבתים שבהם היה להם שפע של הזנה רגשית בילדותם לכן יש להם הרבה דברים שהם רוצים לקחת ולאמץ ל״ביתם הרגשי החדש״.

לעומתם ישנם אנשים שבאו מבתים עם מעט מאד הזנה רגשית והם צריכים לשקם את ״ביתם הרגשי החדש״ להשאיר את המיותר ולהביא אליו הרבה דברים חדשים. חשוב שנזכור לקחת איתנו לפחות זיכרון אחד טוב, מהבית הרגשי שגדלנו בו: תמונה, זכרון ילדות, פיקניק משפחתי, אפילו אירוע רגעי שבו הרגשנו טוב.

אנשים שצריכים לשקם את ביתם הרגשי ואין להם הרבה דברים שהם רוצים לקחת מבית ילדותם יכולים לקבל השראה ורעיונות מ״בתים רגשיים״ של אחרים ולקחת אותם ל"ביתם הרגשי החדש"; חשוב לברר מאחרים אילו דברים טובים ואיזו הזנה רגשית קבלו בבית שגדלו כדי שניתן יהיה לאמץ רעיונות חדשים כגון: יחס הוגן, חם ומתחשב, תגובות והתנהגות שרוצים לאמץ, חיבוק ועוד. אומנם לא קל להשתחרר מדפוסי התנהגות לקויים ולאמץ חדשים, אבל זה אפשרי.

ישנן אינספור דוגמאות לאנשים שלקחו איתם דברים מיותרים מהבית הרגשי בו גדלו ורצו להיפטר מהם:

• מטופלת שמתארת שהיא מעירה על כל דבר לכולם בדיוק כמו שאימא שלה עושה, והיא ממש לא אוהבת את התכונה הזו.
• אדם שיצא חרדתי כמו הוריו, לא מממש את הפוטנציאל שלו ומתוסכל כמו אביו המוכשר שאף פעם לא מימש את עצמו.
• מטופלת שלא מסוגלת לשים גבולות ונותנת שינצלו אותה בדיוק כמו שאבא שלה נתן שיתנהגו אליו.  
• מטופלת שלא יכולה לחבק את הילדים שלה כי אותה אף פעם לא חיבקו.
• צעיר שלא מסוגל למצוא זוגיות כי חווה את הריבים של ההורים וכל ויכוח עם בת זוג חדשה בתחילת הקשר מסתיים ביוזמתו.
• אישה שמתנהגת לכלתה כמו שחמתה התנהגה אליה והיא ממש סבלה מכך ועד היום קשה לה איתה.

ישנה חשיבות גדולה לבוגרים שעומדים להיות הורים, או כבר הפכו להורים לעשות תהליך של מעבר דירה רגשי. זאת כדי לא להמשיך להעביר מדור לדור דפוסי התנהגות לא רצויים והזנה רגשית לקויה המבטאים מחסומים רגשיים שמנהלים אותם. הורים לא פעם מזינים בצורה לא מכוונת ולא מודעת קשיים ודפוסי התנהגות לא רצויים לילדים שלהם, בגלל המחסומים הרגשיים שמנהלים אותם. כאשר אנו מטפלים בכמה דורות של המשפחה סבים, הורים ונכדים, ניתן לראות דפוסים העוברים מדור לדור כמו copy paste. כאשר הדפוס הוא חיובי זה מצוין שהוא משתרש מדור לדור, אך כאשר הוא מיותר עדיף להשתחרר ממנו.

לפעמים מעבר הדירה הרגשי נראה תהליך בלתי אפשרי כי דפוסים ישנים הם כל כך מקובעים. הטיפול לנטרול מחסומים הרגשיים עוזר לתהליך מעבר הדירה הרגשי מאפשר להשתחרר מדברים מיותרים ולאמץ דפוסים רגשיים חדשים ומזינים המשפרים משמעותית את איכות החיים.

שמחים לשתף אתכם בשני מכתבים שקיבלנו ממטופלים שלנו:

מכתב משרון:

"היי, אני שרון, בת 32 מהנדסת חשמל ונשואה לעומר בן 34, עצמאי בתחום המזגנים. את עומר פגשתי אצל חברים משותפים ומיד נוצר בינינו קליק; קודם כל הוא נראה טוב..גבוה, רחב כתפיים עיניים כחולות חיוך ממיס….והוא

תמיד מחבק..לוחש לי באוזן עד כמה הוא אוהב אותי...אוהב חום ומגע שכל-כך נעימים לי ומחזקים אותי.

אבל..לא תמיד זה היה ככה..מבחינתי...כשעומר לקח אותי בפעם הראשונה להכיר את הוריו הרגשתי מבוכה רבה כשרק הגענו והם עטו עלינו בחיבוקים ונשיקות, דיברו בקול רם, מייד הגישו טונות של כיבוד ..כאילו לא אכלנו שבוע.. הוריו הם אנשים פשוטים וחמים שהאוכל וה"ביחד המשפחתי" מאד חשוב להם ומהווה ציר מרכזי במשפחתם. אני באה מבית של הורים אקדמאים שכל חייהם עבדו שעות ארוכות ונעדרו מהבית והתקשורת בינינו הייתה מאד ממוקדת בלי יותר מידי דיבורים: "הכנת שיעורים..הלכת לחוג?... לא לשכוח להוציא את הכלב ולתת לו אוכל.." ארוחות הייתי מחממת לי ולאחותי הצעירה, במיקרו… משפחה היינו רואים בחגים או באירועים מיוחדים ו...נשיקות.. הייתי מקבלת במנה מדודה רק ביום ההולדת. מכיוון שלא הכרתי משהו אחר הייתי בטוחה שככה זה אצל כולם.

בכל ביקור אצל ההורים של עומר ומשפחתו, נדהמתי מחדש מ"ההתעלקות המשפחתית"..חיבוקים, נשיקות..קולניות שלא הכרתי..וגם מאד הובכתי כשגם אותי חיבקו ונישקו ואני לא בדיוק ידעתי איך להגיב.בכל פעם שהערתי לעומר על ההתנהגות המוזרה של משפחתו היה פורץ בינינו ויכוח קשה ואף פעם לא הגענו לפשרה. ככל שעבר הזמן הרגשתי יותר ויותר שאני לא יכולה להמשיך לחיות בצורה כזו, שכל מפגש עם משפחתו של עומר הופך להיות עונש עבורי..ומה יהיה כשיהיו לנו ילדים…???

רגע לפני שוויתרתי על עומר וכל השאר הגעתי לטיפול במרכז אורה גולן. לאחר הטיפול בנטרול המחסומים הרגשיים, הבנתי פתאום שכל ההתנהגות החמה והמחבקת של משפחתו של עומר בעצם חסרה לי בילדותי וגם..הייתה לי נעימה ורצויה. לאט..לאט..התחלתי להירתע פחות ופחות מהחום והחיבוקים..התרגלתי לקולניות ולשולחנות עמוסי האוכל שנפתחים במפגשים המשפחתיים אצל הוריו של עומר והיום אני לא מבינה כיצד יכולתי לחיות ולהתנהג אחרת...בכל פעם שאני נפגשת עם אחותי אנחנו מתחבקות ומתנשקות (עם ההורים זה לא הולך )-:…) והכי חשוב הצלתי את נישואי ולא איבדתי את הגבר שאני כל-כך אוהבת."

מכתב מהגר:

"אני הגר, בת 38 נשואה ואימא לשלושה ילדים מקסימים שלמרות שהבטחתי לעצמי עשרות , אולי מאות פעמים ש"לא אהיה כמו אימא שלי.." הייתי בדיוק, אבל בדיוק כמוה!!!

אני מאד אוהבת את אימא שלי אבל שנאתי...ממש שנאתי את חקירות הק.ג.ב. שלה; כשהייתי נערה ויצאתי עם חברים וחברות היא לא הייתה מפסיקה לתחקר אותי:" מי היה שם? מה עשיתם? מה אכלת? המקום היה נקי? איך חזרתם..?" אני זוכרת את גיל ההתבגרות שלי כרצף של מריבות וויכוחים ביני לבין אימא..שנאתי את התקופה הזו...במקום להנות הייתי נתונה כל הזמן לתחקירים. נשבעתי שאני אהיה אימא אחרת..לא מנדנדת..לא חוקרת..לא מתשאלת...אימא כייפית לא כמו אימא שלי!!!

כשנועה, ביתי הבכורה בת ה-13 החלה לצאת ל"ערבי כיתה" וסתם מפגשים עם חברות הייתי מחכה דרוכה שתחזור ומייד עטה עליה:"..מי היה במפגש? איפה אכלתם? מה אכלתם? מה היא לבשה..?" ואז הייתי תופסת את עצמי…"אני מתנהגת בדיוק כמו אימא שלי…" וכועסת על עצמי ומייד מתנצלת בפני נועה ומבטיחה שלא אעשה זאת שוב עד...לפעם הבאה.. ההרגל המגונה הזה שכל-כך שנאתי היה חזק ממני וניהל אותי וכמו איזה שד קטן צץ בכל פעם מחדש וגרם למתיחות נוראית ביני לבין נועה...מתיחות שזכרתי מימי נערותי עם אימא שלי...וכל-כך לא רציתי להיות כזו..הרי נשבעיתי והבטחתי לעצמי שלא אהיה כמו אימא שלי...

לאחר הטיפול בנטרול המחסומים הרגשיים ב"מרכז אורה גולן" הרגשתי שאני הרבה יותר נינוחה ורגועה בהתנהלות שלי מול נועה; היה לי מאד חשוב לדעת איפה היא בילתה, עם מי ואיך היה אבל,לא תחקרתי אותה כשחזרה מבילוי, איפשרתי לה להחליט מתי ובמה היא רוצה לשתף אותי, העברתי מסר לנועה שאיכפת לי ממנה, מאד, אבל אני מכבדת את פרטיותה, סומכת עליה וכמו שאמרתי לה ערב אחד כשחזרה מבילוי "את תמיד מוזמנת לספר לי כשתרצי…."

ערב אחד נועה חזרה מבילוי וראתה אותי במטבח "אימא.." אמרה "רוצה לשמוע איך היה לי המפגש עם החברות??"

"בכיף חמודה" עניתי כשאני מנסה להסתיר את הפתעתי המהולה בשמחה, מזגתי לנו מיץ ונועה החלה לספר, כשאני כל הזמן חושבת לעצמי "היא באה ומספרת לי מרצונה...לא כי אני שואלת, כי היא רוצה…" תודה לאל שהגעתי ל"מרכז אורה גולן". 

בני כמה אנחנו? לכל אחד יש שלושה גילאים

מאמר מאת ד"ר אורה גולן

לכל אחד מאיתנו יש למעשה שלושה גילאים:

• גיל כרונולוגי
• גיל  ביולוגי
• גיל רגשי.

הגיל הכרונולוגי - זהו גיל יום ההולדת שלנו - כל שנה גדלים בשנה.

הגיל הביולוגי - ".. בת כמה אני נראית? האם אני נראית בת גילי, מבוגרת או צעירה מגילי…?" לגיל הביולוגי יש קשר לגיל הכרונולוגי והוא מתקדם בהתאם אליו אך הוא גם יכול להיות בפער של עד עשור ממנו. כלומר אנשים נראים מבוגרים או צעירים מגילם עד כ- 10 שנים. יש לנו יכולת להשפיע על הגיל הביולוגי על ידי תזונה, פעילות ספורטיבית, אורח חיים בריא, והפחתת לחצים כמו גם איפור, לבוש וניתוחים פלסטיים היכולים לגרום לנו להראות צעירים יותר. לעומת זאת מחלות, אסונות, עישון, תזונה לקויה, חשיפה מופרזת לשמש יגרמו לנו להראות מבוגרים מגילנו הכרונולוגי..

גיל רגשי - זהו הגיל המשקף בני כמה אנחנו מתנהגים. זה הגיל המעניין ביותר בעל יכולת לנוע קדימה בדומה לגיל הכרונולוגי אך גם לסגת אחורה. יש צפייה חברתית מאנשים להתנהג בהתאם לגילם. למרות שאין לגיל הרגשי הגדרה מדויקת יש לנו הבנה אינטואיטיבית מה מצופה מאדם בהתאם לגילו. למשל נצפה דברים שונים מאדם כאשר הוא בן 3, 6, 12, 24, או -48.

קל לנו להתמודד עם אדם שמתנהג בהתאם לגילו כי ההתנהגות שלו תואמת את מערכת הציפיות שלנו.

אנשים שמתנהגים באופן בוגר מגילם בדרך כלל מרשימים אותנו.

קשה לנו מאד להתמודד עם אנשים שמתנהגים בצורה ילדותית כצעירים משמעותית מגילם. הם בדרך כלל מעצבנים אותנו, קשה לנו לדעת כיצד לפנות אליהם ולנהל עימם שיחה.

לדוגמא: הורה שמתנהג בצורה ילדותית יותר מילדיו הבוגרים; אנשים שנתקעו בגיל ההתבגרות למרות שעברו כבר את גילאי ה-30 וה- 40. נעלבים, כועסים, קשה או בלתי אפשרי לפייס אותם, עושים דווקא,  נוטרים טינה, מתקשים לסלוח ולעבור הלאה, מתקשים לדחות סיפוקים, משקרים, קשה לסמוך עליהם, אי אפשר לשתף אותם ולספר להם דברים אישיים, מרוכזים בעצמם, תובעניים ועוד.
מקרה של מטופלת שהגיעה אלינו לקליניקה – המטופלת היא רופאה מאוד נחשבת ומוצלחת, בגיל ה-40. מול המטופלים שלה היא מאוד מסודרת, מקצועית, בוגרת ואחראית אבל בחייה הפרטיים היא ממש אדם אחר- לא מצליחה להחזיק זוגיות, לאחר גרושין חזרה לחיות בבית הוריה, נכנסה להריון, מרבה להיעלב ולריב עם אמא ובאופן כללי ניתן לתאר את התנהגותה כילדותית. התנהגות זו הערימה קשיים רבים על ההתנהלות בבית ועל התקשורת בין האמא לבת שהייתה תקועה.

אז כיצד ניתן להתמודד עם חוסר התאמה גילאי?

התרגיל הבא תמיד עוזר לאנשים לקדם תקשורת ולהגיב בפרופורציה הנכונה לאותו אדם.

עדיף להתייחס לאותם אנשים לפי גילם הרגשי ולא לפי גילם הכרונולוגי. בהתחלה אומנם קשה לעכל ולהתרגל לרעיון אך כך ניתן בדרך כלל לקדם תקשורת.

למשל אם קשה לך לנהל שיחה עם אדם בן 35 עקב התנהגות לא בוגרת. עדיף לנסות להעריך בן  כמה הוא לפי הגיל הרגשי שלו בן 12 או 17 או 20 ולתקשר איתו לפי גילו הרגשי בלבד.

דבר מעניין מאד לגבי הגיל הרגשי הוא שניתן לקדם אותו משמעותית קדימה לגיל בוגר יותר אך הוא גם יכול לסגת אחורה. על כך בכתבה אחרת.

יכול להיות שגם הילד שלכם סובל מבעיית קשב וריכוז?

מכירים את הילדים האלו שתמיד מפריעים בכיתה, קמים באמצע השיעור, מציקים לאחרים, מתחכמים עם המורה, עושים הכול חוץ מללמוד??? אז..הילדים המעצבנים האלו לכאורה, אינם אשמים כלל וכלל, יתכן שהם סובלים מהפרעת קשב וריכוז ולמעשה כל הזמן שומעים ברקע רעשים שמפריעים להם להתרכז, מעצבנים אותם וגורמים להם לאי שקט. בנוסף יתכן שיש בעיות נוספות או אחרות הגורמות להתנהגות הזו. הילד לומד למשוך תשומת לב שלילית שמקבעת כך את תדמיתו בעני עצמו ובעני הסביבה שלו.

חשוב מאד לטפל בבעיות אלו בשלב מוקדם כדי למנוע התפתחות דפוס התנהגותי לקוי שיתקבע בעתיד. פעמים רבות טיפול רגשי לנטרול המחסומים הרגשיים פותר את הבעיה והילדים יכולים פתאום להתרכז, להתעניין במה שנעשה בכיתה, לחייך (לעומת הלחץ שהיו נתונים בו קודם) ולהשתתף בשיעורים.

הטיפול קצר וממוקד ללא שיחות והנחיות. טיפול זה ניתן להתחיל מגיל 6.

ישנם מצבים שיש צורך גם לנטרל אלרגיות שמשפיעות על המוח כדי לשפר את הקשב והריכוז. לפעמים הגוף לא מנצל  או משתמש לא נכון ביסודות חיוניים לתפקודו כמו ויטמינים, מינרלים, חלבונים, סוכרים ושומנים וזה משפיע לרעה על הריכוז ויוצר אי שקט. בדומה לעייפות וקושי להתרכז שחשים לפעמים לאחר ארוחת צהרים. זה מעיד שהמזון בארוחה גרם לעייפות הגוף והמוח, במקום לתת אנרגיה לריכוז.

הטיפול גורם לחדות מחשבה בדומה לפוקוס שעושים על תמונה מטושטשת; הילד רגוע יותר וקשוב יותר. ניתן להתחיל טיפול זה מגיל 4.

"מהי הפרעת קשב וריכוז אצל ילדים?"- שאלנו את ד"ר אורה גולן

הפרעת קשב וריכוז שמוכרת גם בשם ADHD או ADD פוגעת בכ-10% מהילדים. סימנים ראשונים מופיעים בד"כ בגילאי 3 עד 7. נתונים מחקריים מעידים שכ -  50% מהילדים עם הפרעת קשב וריכוז יסבלו ממנה גם בבגרותם. ככל שיש יותר הבנה של התופעה הנתונים הסטטיסטיים משתנים.

סימפטומים אופייניים.: כישלון בלימודים, אי יכולת להתרכז, אי יכולת להיות עקבי, בעיות התנהגות, (לעיתים התנהגות חריגה מאד), קושי חברתי, אימפולסיביות, זיכרון בעייתי לטווחים ארוכים, עומס מידע, רעש מידע ועוד.  לזה מתווספת התחושה הקשה של הילד "אני טיפש, אני לא מצליח בכלום...אף אחד לא מבין אותי…"

למעשה הסביבה הקרובה של ילד; הבית, המשפחה, בית-הספר, החברים מתקשים להבין ולהתמודד עם ההתנהגות השונה והחריגה של הילד ולכן יכולים בלי כוונה, לגרום להחמרת המצב. הילד חווה ילדות שונה ומתמודד מול אתגרים קשים לגילו; הרצון לרצות את ההורים, חוסר הערכה עצמית, דחייה חברתית, התמודדות חוזרת ונשנית עם כישלון ועוד.

קשה לתאר במילים מה עובר עלינו, ההורים כשאנחנו נתקלים בהפרעת קשב וריכוז אצל אחד מילדנו. חוסר האונים, חוסר הידע, ההתמודדות הקשה מול מערכת החינוך, המורה, מנהלת בית הספר.

הלחץ לקבל החלטה בדבר הטיפול שצריך להעניק לילד, איזה טיפול? מהן השלכות הטיפול? מהי ההשפעה על בריאותו, ומה עם איכות חייו של הילד שלנו?

הפרעת קשב וריכוז מצריכה הסתכלות וטיפול מערכתי מכמה זוויות: רגשית, נירולוגית ופיזיולוגית.

הטיפול מורכב משלושה חלקים:

• רגשי - נטרול מחסומים רגשיים הקשורים להתמודדות עם כישלון תחרות והצלחה.
• נירולוגית - איתור קצרים בתהליכי חשיבה למידה וריכוז באמצעות טיפול כירופרקטי
• פיזיולוגי - נטרול אלרגיות שמשפיעות על המוח.

מטרת הטיפול להחזיר לילד את הזכות לחיים ללא מחסום רגשי שמנהל אותו ועם יכולת התמודדות חדשה מול תופעת הפרעת הקשב והריכוז כולל מימוש פוטנציאל וגילוי הפוטנציאל. 

חופשה משפחתית או לחץ משפחתי "כיצד מצליחים להנות בחופשה משפחתית" - שאלנו את ד"ר אורה גולן

"מה עשיתם בחופש?... איפה הייתם?.." זו שאלה נפוצה לאחר החופש הגדול או בחגים.

ישנן משפחות שנמנעות מלצאת לחופשה משפחתית מכיוון שעבורן זה ממש סיוט במקום חוויה חיובית ומקרבת. המתחים בין בני המשפחה, מריבות בלתי פוסקות, התנגדויות, והקושי להחליט מה לעשות יחד משאירים זיכרון עגום מתיש ושוחק.

כמה סיבות אופייניות שהורסות את החופשה המשפחתית:

• הילדים רבים זה עם זה ברמה של צעקות וצרחות שגורמות למתח בלתי נסבל.
• ההורים לא מסתדרים זה עם זו כל אחד "מושך" לכיוון אחר והם רבים כל הזמן.
• מתבגרים ש"שום דבר לא בא להם".
• ילדים עם חרדות שונות, חרדת טיסה או פחד לצאת מהבית ואז קיימת הדילמה של: האם להשאיר אותם בבית או לנסות לעשות משהו קרוב לבית כדי שיצטרפו.
• ילדים שחוששים לצאת מהשגרה והמוכר ולא מוכנים לשתף פעולה ולנסות, וגם אם מצליחים לשכנע אותם והם אפילו נהנים בפעילות, התופעה חוזרת על עצמה בפעם הבאה מכיוון שהיא מעוגנת בחרדה עמוקה שיש לילד.
• ילדים שחשים את הלחץ ופשוט עושים דברים שיש בהם מוטיב של הרס כדי לא לאפשר את הרוגע וההנאה של האחרים.
• חופשה שכוללת נהיגה של אחד ההורים עם צרחות ברקע הופכת את זה ל"משימה בלתי אפשרית"..

חופשה משפחתית חשובה למשפחה כולה ולכל אחד בנפרד. זו הזדמנות ללמוד להסתדר זה עם זה, להתפשר, להינות ולפתח אינטימיות אחד עם השני.

כמה טיפים שיכולים להפוך את החופשה למוצלחת:

• רצוי לתכנן את החופשה המשפחתית לפרטים ולידע את כולם מראש מה עושים.
• כל אחד מבני המשפחה יבקש מה הוא רוצה לעשות בחופשה וכך משתדלים לתת לכולם מענה.
• ניתן לצאת לחופשה קצרה לפני שמספיקים לעצבן אחד את השני כדי להגדיל את הסיכוי שישאר זכרון טוב וטעם של עוד.

מאד חשוב שבני המשפחה יעשו את המאמץ וימצאו את המתכון המתאים להם לצאת לחופשה המשפחתית.  חופשה משותפת שמשאירה זיכרון טוב בסיומה תורמת לבריאות ולחוסן הנפשי של כל אחד מבני המשפחה, לקשרי משפחה בריאים שימשיכו גם בעתיד ולחוזק של המשפחה עצמה כיחידה.

במידה והעצות לא עזרו או שבני המשפחה אינם מוכנים בכלל לתת צ'אנס לחופשה משותפת מומלץ לא לוותר ולטפל בנושא. בכדי שהחופשה המשפחתית תהיה נעימה עם טעם של עוד, ללא לחצים ומתחים ניתן לטפל במחסומים הרגשיים ע"י טיפול קצר, ממוקד, לא פולשני וללא שיחות, 4 מפגשים בני עד 20 דקות כל מפגש. מספיק שרק חלק מבני המשפחה יעברו את הטיפול; רק ההורים או הורה וילד אחד וזה ישפיע על שאר בני המשפחה. 

הצצה - כיצד מרגיש אדם עם בעיית קשב

קשה להבין אנשים עם בעיית קשב הם נראים נורמליים. לפעמים ממש מרוכזים במשהו שמעניין אותם ולפעמים מנותקים לגמרי. איך זה יתכן? אם הם יכולים להתרכז במשהו אחד אז יש להם את היכולת הזו. 

יש עדיין הרבה מאד שאלות לגבי בעיית קשב וריכוז שאין להן תשובות, אבל הקושי לקרוא את הטקסט הזה נותן הצצה קטנה עם מה הם מתמודדים...

הסובלים מבעיית קשב וריכוז לפעמים ממש מרוכזים במשהו שמעניין אותם ולפעמים מנותקים לגמרי. איך זה יתכן? הדבר יוצר בלבול גם אצלם וגם אצל הסביבה כי התחושה שנוצרת היא שהם עושים זאת בכוונת תחילה. אם הם יכולים להתרכז במשהו אחד כנראה שיש להם את היכולת הזו. הסיבה לכך היא שחלוקת המשאבים של אנשים הסובלים מבעיית קשב וריכוז שונה. יש דברים שבהם הם מאד מוכשרים הרבה מעבר לנורמה ודברים שהם הרבה פחות מהנורמה. 

חשוב לילדים הסובלים מבעיית קשב וריכוז לתת להם להתנסות בכמה שיותר תחומים גם אם הם לא מתמידים כדי להגדיל את הסיכוי שיפגשו את הכישרון שלהם ולא רק את הכישלון.

הטיפול בבעית קשב וריכוז הוא מקיף ורחב ומתייחס ל-3 הבטים:

• חלק רגשי- נטרול מחסומים רגשיים. מטופלים שהשלימו חלק זה בטיפול מדווחים על שיפור בריכוז והתמודדות טובה יותר עם הקשיים. טיפול זה פותח אופציות רגשיות ולכן עוזר לסובלים מקשב וריכוז להיות יצירתיים, למצוא פתרונות, להתגבר על הקשיים ולממש את הפוטנציאל. טיפול זה ניתן להתחיל מגיל 6.
• חלק מבני כירופרקטי- איתור קצרים בתהליכי חשיבה, למידה וריכוז. מטופלים שסיימו שלב זה בטיפול מדווחים על שיפור הקשב והריכוז, הנושאים הנלמדים מעניינים יותר, בתקשורת עם אנשים הם מובנים ומבינים יותר.
• חלק פזיולוגי- נטרול אלרגיות ורגישויות המשפיעות על המוח, לאחר שלב זה מטופלים מדווחים על חידוד הריכוז, כמו איזון פוקוס על תמונה מטושטשת. הנטרול מאפשר לגוף להשתמש טוב יותר בחומרים שהוא זקוק להם, לנקות ולהיפטר מחומרים שאינו זקוק להם.

בסיום כל חלק טיפולי נבדקים שינויים בקשב וריכוז, אנו ממליצים לעשות טיפול מקיף בבעיה. אנו בודקים ביסודיות את כל החלקים ומטפלים רק בנקודות הנחוצות. 

אהבה זה כל הסיפור? שאלנו את ד"ר אורה גולן כיצד נגיע לזוגיות בריאה

בני אדם זקוקים לחברה בשביל להתקיים וזוגיות היא מרכיב חברתי חשוב וחיוני מאד. מרבית האנשים מאמינים ורוצים להיות בזוגיות -  "לא טוב היות האדם לבדו".

הרצון להיות בזוגיות כבר מעיד על רצון להתפשר מתוך הבנה ואהבה. כשאנחנו בוחרים את בן/בת הזוג שלנו, אנחנו רוצים להאמין שזו הזוגיות המתאימה והטובה ביותר עבורנו. אנשים שחיים שנים בתוך זוגיות טובה, מזינה, מפרה, חברית, תומכת וקשובה - מאושרים יותר, בריאים יותר וחיים שנים ארוכות יותר עם איכות חיים טובה יותר. הם מצליחים לשמר ולהזין את הזוגיות במהלך השנים, מתהווים ומתבגרים יחד. יש להם פניות להורות בשלה ובוגרת. לכן, לילדים שלהם שגדלו בסביבה רגשית תומכת ומזינה, סיכוי גדול יותר למצוא זוגיות טובה וארוכת טווח, מכיוון שעולם המושגים והמציאות של הילדים כולל זוגיות כזו.  

מהניסיון הקליני שלנו, רוב אנשים שחיים בזוגיות טובה, חוו זוגיות טובה במשפחה שגדלו בה וראו זוגיות טובה במשפחה המורחבת שלהם ולעומתם, רוב האנשים שחווים קשיים בזוגיות גדלו בבית שהזוגיות בין ההורים הייתה לא טובה ולרוב החברים והמכרים שלהם יש קשיים בזוגיות; הם לא יודעים לחבור לאנשים המתאימים להם, לנהל משברים, לוותר, להבליג, להתחשב, מפתחים ציפייה לא ריאלית לגבי הזוגיות שהם שואפים אליה וקשה להם להפריד את העיקר מהטפל. הם מתקשים להשקיע בזוגיות, כאשר מתעורר קושי הם מיד מפרקים את הקשר, כי להבנתם זוגיות זה ממילא דבר מסובך מתיש וחסר תקווה. הם מתפשרים על זוגיות חולה, לא מזינה שמחלישה אותם, או מוותרים על זוגיות בכלל.

משבר בזוגיות ארוכת שנים נובע לעיתים מכיוון שבני הזוג לא הצליחו להזין את הזוגיות במהלך השנים. זוגיות צריכה דלק; היא לא יכולה להמשיך לבד ללא השקעה, רק על הדלק הראשוני של ההתאהבות בהתחלה.

כאשר הסביבה שמכירים מורכבת מאנשים שהזוגיות שלהם לא תקינה, נוצרת תפישת מציאות שזוגיות זה דבר מורכב ומסובך וקשה להאמין שניתן למצוא אותה. ישנה חשיבות להכרות עם אנשים שלהם זוגיות תקינה בשביל ליצור מציאות חדשה ואפשרית וכדי לקבל מהם השראה ואמונה שזוגיות טובה זה דבר מציאותי ואפשרי להשגה.

זוגות שמדווחים על זוגיות טובה לאורך שנים מתארים ש:  

• כל אחד מבני הזוג לוקח אחריות על חייו ועל הזוגיות.
• מבינים שכאשר טוב להם בזוגיות , טוב לכולם – להם, למשפחה, לפיתוח הקריירה שלהם ועוד.
• הם שומרים על תקשורת פתוחה.
• הם משתדלים לקיים זוגיות שוויונית והדדית; שוויון בכבוד, קבלה, אהבה, הבעת דעה, הקשבה, מעורבות והשפעה בקבלת החלטות ועבודה משותפת מתוך רצון והבנה.
• מתייחסים בכבוד אחד לשני ואינם לוקחים את השני כמובן מאליו.
• כל אחד מבני הזוג עצמאי ויכול להסתדר גם בלי השני אך מעדיף לחיות ביחד.
• הזוגיות חשובה להם ולכן משקיעים בה.
• צריך לדעת גם לריב או לקחת "פסק זמן" אחד מהשני.

הטיפול לנטרול מחסומים רגשיים פותח אופציות רגשיות לאנשים שמשהו בזוגיות חסום אצלם ולא עובד וגורם לקושי במציאת או שמירת הזוגיות. הטיפול מאפשר לכל אחד לגשת לזוגיות בצורה חדשה ומרעננת, במקום להמשיך באותם דפוסי התנהגות שמובילים לשום מקום, מונעים התפתחות קשר או גורמים לסיום הקשר.  

אנו גאים בתרומתנו להרבה מטופלים, גברים ונשים שמצאו זוגיות טובה, הקימו משפחות והביאו ילדים, שעבורנו הם "הנכדים" שלנו. אין דבר יותר מרגש מלטפל באדם עם קושי בזוגיות שמצא את הזוגיות המתאימה לו ביותר. מדהים שאנשים שהיו חסומי זוגיות מתאהבים בבני זוג, שבעבר לא היו מוכנים לצאת איתם ל"דייט". אנשים שנקלעו למשבר בזוגיות ארוכת שנים מצליחים לעשות בחירות נכונות עבורם: לפרק, להיות שלמים עם ההחלטה ולעבור הלאה או לשקם, להיות שלמים עם ההחלטה ולמצוא בחזרה את הקשר ואת האהבה.

לשמחתנו הרבה זוגות הצליחו לשקם את הקשר ביניהם ולהתאהב מחדש!

שמחים לשתף בסיפור אישי של אחת הלקוחות שלנו:

"היי, אני אולגה, בת 37, מהנדסת איכות בחברת הייטק גדולה וידועה. מאז שאני זוכרת את עצמי הצטיינתי בכל; בלימודים, בספורט, בעבודה, רק בתחום אחד - בזוגיות... לא רק שלא הצטיינתי...אפשר לאמר ש..נכשלתי ובגדול…)-:

זה לא שלא יצאתי עם בחורים, יצאתי, נפגשתי לפעמים אפילו ליותר מדייט בודד, אבל.. תמיד היה בהם משהו שגרם לי לפסול אותם; "הוא נמוך מידי, הוא לא למד כלום, הוא קרח, הוא לא אוהב בע"ח, הוא גר רחוק מידי, הוא לא אוהב חיי מושב וטבע…" ועוד ועוד. כשלעיתים רחוקות כבר היה מישהו שמצא חן בעיני הוא היה "תפוס" או "לא מעוניין"

הסביבה הקרובה שלי, הורים, משפחה, חברים לא הבינו איך בחורה מוצלחת שכמוני לא מצליחה למצוא זוגיות.

כבר התחלתי להתרגל לרעיון ש"כנראה לא נועדתי לחיות בזוגיות…" אני מגדלת כלב וחתולה שמשמשים לי חברה ואפילו התחלתי לחשוב על האפשרות של "אם חד הורית"... עד שיום אחד תוך כדי גלישה באינטרנט נתקלתי במודעה של "מרכז אורה גולן". נכנסתי לאתר קראתי וקראתי והחלטתי שאולי זו התקווה האחרונה שלי. לא כל-כך הבנתי מה זה "מחסומים רגשיים" וכיצד בדיוק זה יעזור לי למצוא זוגיות… אבל החלטתי שאני מנסה על משקל "אם לא יועיל - לא יזיק" מה כבר יש לי להפסיד.

אתמול כשעשיתי סדר בניירת שלי, גיליתי שהטיפול האחרון בסידרה של טיפולי זוגיות  התבצע שנה בדיוק לפני יום הנישואין שלי (יותר נכון שנה ויום), כשהגעתי לטיפול הוא היה נראה לי קצת  שונה אך עד מהרה התוצאות שלו הוכיחו את עצמן בשטח ...עוד במהלך סדרת הטיפולים התחיל להירקם לו סיפור האהבה ולפי מה שנוכחתי לדעת עכשיו, איחוד הלבבות קרה בדיוק שנה ויום אחרי סיום הטיפול..

ממליצה בחום לכול למי שעדיין לא מצא את אהבת חייו לא להתמהמה ולהגיע לטיפול (-:  "

אורה גולן מדברת על זוגיות: