איך הייתי רוצה להראות כמו….

מאמר מאת ד"ר אורה גולן

בעידן המודרני יש עיסוק הולך וגובר בכל הקשור למראה חיצוני, אידיאל היופי הולך ונהיה קשה יותר ויותר להשגה והקודים החברתיים נעשים "קשוחים" יותר. הרבה מאוד אנשים מסתובבים בעולם עם תחושות מחמירות וקשות לגבי עצמם וסובלים מדימוי עצמי נמוך. תחושות אלו מאוד נפוצות סביב גיל ההתבגרות אבל כיום אנו פוגשים אותם בגילאים צעירים מאד כבר מגילאי 6 ואפילו מוקדם יותר.

בשלב ההתבגרות הן תואמות גיל ולגטימיות ולרוב חולפות עם ההתבגרות. הבעיה מתחילה כאשר הן לא חולפות למשל בקרב ילדים שנחשבו בילדותם לפחות יפים וסבלו מהצקות עקב כך, גם אם גדלו להיות מבוגרים נאים הם עדיין חווים את עצמם כלא יפים ולא מושכים וחיים בתחושת "הברווזון המכוער". תחושת חוסר שביעות הרצון מהמראה החיצוני יכולה להיות סבירה אם היא מתמקדת במשהו נקודתי עליו ניתן לעבוד ולשפר, או לחילופין ללמוד לחיות איתו בשלום. הבעיה מתחילה כאשר הרצון לשנות וליפות אינו פוסק, החל ממשקל הגוף, דרך השיער, האף ועוד ועוד. בעבר טיפלתי בדוגמניות על, כאלו שנחשבו היפות ביותר בעולם שהופיעו בשערים של מגזינים נחשבים וייצגו את המותגים הנחשבים ביותר. לתדהמתי גיליתי אצל רבות מהן תופעה מדאיגה. למרות יופיים הרב ולמרות גילן הצעיר - סוף העשרה ותחילת העשרים, רובן כבר היו אחרי הרבה ניתוחים פלסטיים כדי לתקן את גופן. הן היו ערניות בעיקר לפגמים ורגישות להערות של הצלמים ושל בעלי הסוכנויות שייצגו אותן. במצב כזה האדם נכנס למערבולת ורצון עז ובלתי פוסק לשנות את עצמו. מצב זה שואב מאמצים רבים, משאבים וכסף וככל שאנשים אלו יותר מתעסקים בעצמם וחושבים שאחרים מתעסקים בהם הם הופכים אומללים ויותר פגועים רגשית.

בקרב הורים חשוב לשים לב שלא מעבירים תחושות אלו לילדיהם או לבני זוגם. הערות פוגעניות שנאמרות בחוסר טקט בתזמון גרוע ובטון דיבור לא מתאים יכולות להיות מאד הרסניות. למשל מטופלת שסיפרה לי שבילדותה שאלה את אמה האם היא יפה והאם ענתה את החכמה במשפחה. במצבים מסויימים זה בסדר ונכון להעיר אבל יש לשים לב כיצד מתנסחים, בצורה בונה ומכבדת ולא בצורה שמבטלת ומורידה את הביטחון של צד השני. למשל  למצא את הדרך והתזמון להדריך ילדים ובוגרים שאינם יודעים לשמור על הגיינה וריח נעים או אינם יודעים ללבוש ולהתאים לעצמם בגדים שהולמים אותם.

מאוד מומלץ לאנשים בכל הגילאים שחשים דימוי עצמי נמוך, שיגיעו לטיפול כי מצבם פוגם באיכות חייהם ובשמחת החיים שלהם וככל שעובר הזמן הקושי מעיק ומכביד יותר ומתקבעות תחושה שגויה שכך המצב ולא ניתן לשפר או לשנות.  

כיצד תחזוקה רגשית תורמת במניעת מחלות?

מאמר מאת ד"ר אורה גולן המחקרים בשנים האחרונות מדברים על כך שכל המחלות הקשות – סכרת, לחץ דם, שבץ מוחי, סרטן, מחלות כרוניות של כאבים ועוד קשורות למצבו הנפשי של האדם כגון המאמר (HOW EMOTIONS MAY CONTRIBUTE TO CANCER. by Subhuti Dharmananda, Ph.D., Director, Institute for .(Traditional Medicine, Portland, Oregon כשאנחנו נמצאים לאורך תקופה במצבים של לחץ גדול וחרדה אנחנו למעשה מתישים את עצמנו. התשה ברמה הרגשית לאורך זמן פוגעת בצורה ישירה ומחלישה את המערכת החיסונית, מה שחושף אותנו למחלות ופוגע בבריאותנו. לאופן בו הסביבה משפיעה עלינו והאופן בו אנו מגיבים לסביבה יש קשר לסיכוי להתפרצות מחלות. למשל נטייה גנטית לחלות במחלה מסוימת מגדילה את  הסיכוי שמחלה תפרוץ אך מדוע יש אנשים שאצלם המחלה פורצת בגיל צעיר ואחרים בגיל מבוגר? מדוע היא פורצת אצל אחדים באופן קל ואחרים באופן קשה? ומדוע היא לא פורצת אצל כל אלו שנושאים את הנטייה הגנטית?   ובאופן כללי נשאלת השאלה - מה ניתן לעשות? אנחנו כמובן לא יכולים לשנות את הנטייה הגנטית שלנו ולא יכולים להכתיב אירועים שונים שגורמים לנו ללחץ אבל ניתן לשמור על האנרגיה והבריאות העתידית שלנו בכך שנמנע מהמערכת הרגשית שלנו להגיב בצורה שגורמת לשחיקה ולהתשה לאורך זמן. התשה רגשית כוללת: לחץ, מתח, חרדות, דאגות, פחדים, דיכדוך, תקיעות, מריבות, צעקות, התמודדות עם מערכת ציפיות טובענית שלך מעצמך או של אחרים ממך, הערכה עצמית נמוכה, דימוי עצמי נמוך, חוסר בטחון, קושי להתמודד עם שינויים ועוד. כמובן שכל אחד חש תחושות אלו במהלך החיים ואף יותר מפעם אחת. כאשר תחושות אלו דומיננטיות ללא הפוגה, מבלי שחשים רגועים ונינוחים, ללא תחושת חיוניות ושמחת חיים מתחילה השחיקה והפגיעה במערכת הרגשית והחיסונית. בכדי לשמור על המערכת הרגשית מומלץ לבצע תחזוקה רגשית באמצעות טיפולים לנטרול מחסומים רגשיים שניתן לעשות תקופתית. כמו שטיפולי שיננית תקופתיים חשובים לשמירה על בריאות הפה והגוף טיפולי תחזוקה רגשית חשובים לשמירה על המערכת הרגשית. טיפולים אלו עוזרים לאדם להתמודד עם מצבים שונים, להגיב בפרופורציה תוך הפעלת שיקול דעת ולעשות את הבחירות הנכונות בהתחשב בנסיבות. המטרה כמובן אינה להפוך אדם לאדיש או רדום רגשית. תגובה רגשית חזקה ואפילו קיצונית היא תקינה במצבים מסוימים אבל לאחר מכן צריך להתחיל תהליך של רגיעה והסתגלות הכולל גם קבלת החלטות וביצוע פעולות מסוימות. למידע נוסף בנוגע לנטרול מחסומים רגשיים לחצו על הקישור http://www.oragolan.co.il/emotional-barriers/

חתונה איך מתמודדים עם האירוע בפורפורציות?

מאמר מאת ד"ר אורה גולן אנחנו נמצאים בעונת החתונות שבסופה נחגוג את חגי תשרי, המשמעות היא שלל אירועים משפחתיים וחברתיים, גדולים יותר או פחות, בתור מפיקים ומארחים או בתור מתארחים. הדילמה שלא מעט אנשים נתקלים בה היא איך להתמודד עם האירוע? והמחמירים ישאלו איך להפיק חתונה ולהשאר בחיים? כיום, שלא כמו בעבר, מערכת הלחצים בה נמצאים בני זוג בבואם לתכנן חתונה היא עצומה - החל מניהול התקציב הקיים אל מול החלומות, הציפיות החברתיות והאישיות מהאירוע, דרך הדרישות והרצונות של ההורים ועד סידור הישיבה וההתחשבות בחברים ובמשפחה. כאשר רואים שמערכת לחצים זו מנהלת את בני הזוג, כאשר בעקבותיה יש ריבים בלתי פוסקים, כאשר לא מצליחים לוותר ולהתפשר, כשלא מצליחים להגיב בפורפורציה ולהנות מהתהליך ואפילו חושבים על פרידה מומלץ מאוד להגיע לטיפול לנטרול מחסומים רגשיים. הטיפול עוזר לאנשים להגיב בפורפורציה לאירועים, להנות ממה שיש ולא לסבול ממה שאין וללמוד להיות קשובים אך גם להעמיד גבולות לכל השותפים (בני זוג, הורים, חברים). טיפול זה יכול לעזור לדברים להתאזן מהר מאוד בצורה מאוד יעילה והכי חשוב, להשאיר את הזוג יחד לבנות את חייו ממקום שלם ובריא ולא ממקום כואב ומפורק.    סיפור מקרה מהקליניקה: אוראל בת 26 סיפרה שהיא קיבלה הצעת נישואין. הבשורה המשמחת הפכה מהר מאד למרה עקב קושי רב להגיע להסכמה בין ההורים שלה להורים שלו בכל מה שקשור לחתונה. ויכוחים על תקציב, מקום, עלויות שכל משפחה אמורה לשלם, ועל הטקס עצמו והטקסים הנלויים. הויכוחים הפכו לקולניים ומכוערים ומסכת האשמות הדדיות שהביאו לביטול האירוע. אוראל הגיעה שבורה ומאוכזבת ולא הבינה כיצד הגיעו למצב הזה. בסיום הטיפול היא הייתה מסוגלת לחזור לתקשר עם הבחור מתוך רצון לבחון האם נכון להם להתעקש, להלחם על הקשר ולעשות אירוע קטן וצנוע מאד. מידע נוסף על מחסומים רגשיים וכיצד להתמודד איתם תוכלו למצוא בקישור הבא

http://www.oragolan.co.il/emotional-barriers/

חרדה מהחרדה

מאמר מאת ד"ר אורה גולן חרדה זו תגובה לאיום קיומי שאינו קיים. מאחר וזו תגובה פיזיולוגית ״לסכנה קיומית״ הגוף מגייס את כל המשאבים שלו כדי להתמודד עם המצב. הדבר מתבטא בתחושות של: רעד, הזעה, דופק מהיר, לחץ בחזה, קושי לנשום, יובש בפה, תחושת חולשה ואפילו עילפון. הרבה פעמים אנשים חושבים שיש להם התקף לב ומגיעים למיון. יש מטופלים שמדווחים שהגיעו כמה פעמים למיון ורק לאחר סדרת בדיקות שאישרה שהכול תקין הם הצליחו להרגע. אנשים שחוו חרדה מתארים שהתחושות מופיעות בפתאומיות ללא כל הכנה מוקדמת או הסבר מדוע הן הופיעו, לעיתים ההתקף הופיע בסיטואציה מסוימת ולכן אוטומטית מקשרים את החרדה לסיטואציה, אך ההקשר לרוב אינו נכון. לאחר התקף חרדה או כמה התקפים הרבה פעמים מפתחים חרדה מהתקף נוסף כלומר חרדה מהחרדה. התקפי חרדה חזקים הם אירוע או אירועים שחולפים אבל החרדה מהחרדה זו תחושה תמידית שמלווה את האדם. תחושה זו באה לידי ביטוי באופנים שונים: חוסר נוחות בגוף, עייפות, תשישות, קושי להתרכז, פגיעה במצב הרוח, פגיעה באיכות השינה ותחושה של דריכות תמידית ששוחקת ברמות שקשה להסביר. לא ניתן להרפות ולהרגיע כי החרדה ממתינה מעבר לפינה. החרדה מהחרדה מכניסה את אלו הסובלים ממנה ללופ כך שמתחיל תהליך של המנעות מעשיית דברים מסויימים מתוך הפחד שיעוררו שוב את החרדה. ככל שעובר הזמן חשים מותשים יותר, מאבדים שליטה ועצמאות, נמנעים מעשיית יותר ויותר דברים וחשים כלואים בגופם. לא תמיד יודעים בני המשפחה לתת את התמיכה והעזרה לה זקוק הסובל מהחרדה. לפעמים מגיבים באדישות, בחוסר אמונה, זורקים הערות מיותרות כגון: פשוט תפסיק לחשוב על כך, תתמודד, תתגבר, זה שום דבר. לפעמים ההערות פוגעניות יותר ומבטלות את הסבל. תגובות כאלה מחריפות את תחושת חוסר האונים של הסובל מחרדות והם פשוט לומדים לא לשתף כי ממילא לא מבינים אותם ולא מאמינים להם. הטיפול לבני משפחה שמלווים אדם הסובל מחרדות נותן להם יותר אופציות כיצד לתת תמיכה בצורה נכונה שלא מזינה את החרדה וגם לא פוגעת באדם שחווה את החרדה. התמיכה לה זקוק אדם הסובל מחרדות או חרדה מחרדה היא סבלנות, הקשבה והכלה. חשוב שיאמינו לו שהוא סובל באמת, שלא עושה את עצמו ולא עושה זאת כדי למשוך תשומת לב. ללא עזרה קשה להתגבר על החרדה כי היא משתלטת. מצד שני יש לעודד את הסובל ממנה לקבל עזרה, לא לפסול טיפול כדי לא לקבע את החרדה וכדי להמנע ממצב שהחרדה משתלטת על המשפחה ומכתיבה את התנהלותה. חשוב להגיע לטיפול לנטרול מחסומים רגשיים כי השחיקה שנוצרת גדולה מאוד ומתישה והסבל הנגרם לאדם ולסביבתו רב. מטרת הטיפול היא שההתקפים יעלמו וגם החרדה מהחרדה תיעלם כך שהמטופל יחוש רגוע, נינוח, יחזור לתפקוד ויוכל לממש את הפוטנציאל שלו. צריך קצת סבלנות וחשוב להשלים את התהליך. למידע נוסף בנוגע להתקף חרדה בסרטון הבא, צפיה נעימה

"איזה כייף הגיע ל"ג בעומר" – האומנם?

מאמר מאת ד"ר אורה גולן ל"ג בעומר הוא חג במהלכו גם ילדים וגם הוריהם עשויים להתמודד עם סוגים שונים של פחדים - פחד מאש, פחד מחושך, פחד ממקומות הומי אדם ועוד. פחדים אלו מונעים את ההנאה מחווית המדורות והחג, הם מנהלים אותם ומגבילים אותם. הפחדים עשויים להיות שונים ולנבוע מסיבות מגוונות: פחד מאש: חוויות עבר: יש אנשים וילדים שחוו שריפה של בית, או של מקום אחר הקרוב לליבם, יש כאלו שממש נכבו פיזית מאש. חוויות מאין אלו משאירות תחושות קשות המתקשרות לאש ושריפה ועשויות לעלות פחדים וחששות. חשש מפגיעה: יש הורים שחוששים מהשתוללות הילדים באזור המדורה, מפציעה מקבלת כוויה, חוששים שהאש תתפשט ויפרצו שריפות ועוד. בעיות רפואיות: יש הסובלים מבעיות רפואיות כמו אסטמה או מחלות עור שעקב כך לא יכולים לצאת החוצה מהבית במהלך ל"ג בעומר בגלל זיהום האוויר. כשאנשים מזהים שיש להם מחסומים רגשיים שמנהלים אותם הקשורים לאש ולשריפה כדאי לטפל בזה, במהלך הטיפול לומדים לשים את התחושות בפורפורציות כדי להצליח להנות. או לחילופין, לומדים לוותר על הבילוי הזה מכיוון שהוא לא מהנה או מסכן את הבריאות. פחד מחושך: כאשר ילדים מפחדים מהחושך זה טבעי ותואם גיל ולרוב חולף. הבעיה מתחילה כאשר הפחד הזה לא חולף עם הבגרות. יש אנשים בוגרים שקשה להם להתמודד עם מצבים או אירועים המתנהלים בחושך כי הם מתמלאים בפחדים. מצב זה פוגם באיכות החיים וגובה מחיר כבד. אנשים אלו נמנעים למשל מלהגיע למדורות ל"ג בעומר, מללכת לחברים ומסיבות בערב, ישנים עם אור דולק - מה שפוגע באיכות השינה ועוד. הם מתמודדים עם הפחד מהחושך והקושי על בסיס יומיומי כי בכל יום מגיע הערב והחשיכה. לפעמים תחושת הפחד מלווה אותם גם במהלך היום בעקבות מה שעומד להגיע. ניתן ומומלץ לטפל בפחד מחושך כדי לשפר את איכות החיים ולמנוע את השחיקה המתפתחת בעקבות ההתמודדות היומיות עם הפחד. בנוסף, מבוגרים המתמודדים עם הפחד עלולים להעביר אותו גם אל ילדיהם ולכן ישנה חשיבות גבוהה אצל מבוגרים אלו להגיע לטיפול בהקדם. פחד ממקומות הומי אדם: יש אנשים שמתמודדים עם פחד ממקומות הומי אדם כמו – אירועים של יום העצמאות או ל"ג בעומר, ארוחת שישי בחיק המשפחה, חתונה או בר מצווה ועוד. בד"כ אנשים אלו חשים בנוח בקרב המשפחה המצומצת או קומץ חברים קרובים מאד בלבד. לאירועים בקרב המשפחה המורחבת (חתונות, בת מצוות, חגיגות גדולות וכו') הם לא ילכו וכך יוצא שהם מחמיצים הרבה מאוד דברים. חשוב לבדוק האם אנחנו נמנעים מלעשות משהו כי אנחנו באמת לא אוהבים אותו ולא נהנים ממנו או כי הפחד או החרדה מנהלים אותנו ולכן אנחנו נמנעים. במידה וכך הדבר מומלץ להגיע לטיפול. המטרה בטיפול אינה להפוך אדם שלא אוהב המון אדם לאחד שכן אוהב אלא לאפשר לו להתמודד עם הפחד ולחיות את חייו, כך  שהפחד לא יהיה זה שמנהל את ההחלטות שלנו ושולט בנו. כי כשהחרדות הן אלו ששולטות הן תמיד ירצו יותר שליטה ויותר כוח.

פחד מזיקוקים, פיצוצים ורעשים חזקים

מאמר מאת ד"ר אורה גולן התקופה הזו בשנה - יום השואה, הזיכרון, העצמאות בואכה ל"ג בעומר מעלה אצל רבים, ילדים ובוגרים, את החששות הפחדים והחרדות מרעשים חזקים. לרוב כאשר מופיע רעש קיצוני אנשים נבהלים לרגע, מבינים מה היה מקור הרעש וממשיכים הלאה אך יש כאלו שאצלם זה מייצר פחד וחרדה וקושי להמשיך להתנהל כרגיל לאחר מכן. הפחד מרעשים חזקים יכול לבוא לידי ביטוי רק מרעשים מסוימים כגון: בלונים מתפוצצים, אזעקות, צפירות, זיקוקים, רעמים, בום על קולי של מטוסים ועוד. החרדה מופיעה אפילו כאשר יודעים מראש שהרעש יגיע ויש כאלו שפוחדים מכל רעש ידוע או שהופיע במפתיע. החרדה הזו פוגמת באיכות החיים וביכולת להנות מדברים מסויימים. למשל יוצר סירוב ללכת למסיבה או אירוע מהנה שיש בו בלונים מהפחד שאחד מהם יתפוצץ. או למשל לא יכולים להיות באירוע מרהיב של זיקוקים בגלל הפחד מהרעש שהם מייצרים. יש ילדים שלא הולכים לבית הספר בימים שיש צפירות של ימי הזכרון וגם כאשר הם בבית קשה להם להתמודד עם הרעש והם חייבים מישהו שיהיה על ידם. יש בוגרים שלא מתפקדים בימים שפיקוד העורף מודיע על תרגיל בו ישמעו אזעקות. גם לאחר שהרעש עבר הם מתקשים להתאושש ולחזור לתפקוד. לוקח זמן לזהות את החרדה מכיוון שהיא מופיעה רק כאשר חשופים לרעש חזק. הטיפול לנטרול מחסומים רגשיים עוזר לאדם להגיב בפורפורציה – לזהות את הרעש ולדעת לעבור הלאה, להתמודד גם אם זה מופיע בפתאומיות וגם אם יודעים שזה עומד להגיע.

אובדן שלא ניתן להגדיר כאובדן

מאמר מאת ד"ר אורה גולן כשאנחנו משתמשים במונחים אובדן ושכול הכוונה והמשמעות מובנות לכולם. אך לעיתים יש מקרים בהם התחושה והחוויה האישית של האדם היא של אובדן ושכול אבל אסור לו להשתמש במילים קשות אלה כי אי אפשר להשוות תחושה זו לאובדן של בן משפחה או ילד. הכוונה היא למשל: לפיטורים ממקום העבודה, נפילה כלכלית קשה, פרידה מבן זוג, פספוס הזדמנות, אובדן של בעל חיים, מעבר מקום מגורים או מדינה ועוד. פעמים רבות במצבים כאלה התחושה היא ממש של אבלות והכאב הוא גדול, אבל אין לגיטימציה להשתמש במילים של אובדן מחד ואין מילים אחרות בשפה להגדיר את הכאב והתחושות הקשות מאידך. זה אולי נשמע מוזר, אבל כאשר חסרה לנו שפה להסביר רגשות ותחושות שלנו, קשה יותר להתמודד עם הבעיה ולהתגבר עליה. דוגמאות מהקליניקה: עקב קיצוצים במקום העבודה של שירה פיטרו אותה. שירה סיפרה שתהליך הפיטורים נעשה בצורה מקצועית ומקום העבודה התחשב כמה שיכל, עד רמה של מימון מספר טיפולים פסיכולוגיים למי שרצה עזרה כדי להתמודד עם המצב. שירה לא הצליחה להתאושש מהפיטורים ולגייס את עצמה לחפש מקום עבודה חדש, היא חוותה את זה כסוג של אובדן. מאוד כאב לה הלב, למרות שהפיטורים לא היו תלויים בתפקוד שלה כך שלא היה לה על מה להתחרט. חלק מהקושי שלה נבע מכך שלא יכלה להתלונן על כך יותר מידי. הכלב של רחל נפטר בגיל מבוגר. היא ידעה שזה מתקרב אך לא ידעה מתי זה יקרה. במצבים רבים כשכלבים יודעים שהם הולכים למות הם מתרחקים מהבית. הכלב של רחל הלך ולא חזר והיא לא הצליחה להתמודד עם זה שאולי הוא הלך וקרה לו משהו והוא זקוק לעזרתה. מבחינתה תחושת האובדן היא של משהו שלא פטור מבחינתה. הדירה של רותי נשרפה וכל הרכוש הלך כולל תמונות משפחה ודברים שיש להם ערך סנטימנטלי רב. כולם אמרו לה מזלך שזה רק הרכוש. היא יודעת שהם צודקים אבל עדיין חשה אובדן. היא הגיעה לטיפול כי הרגישה דכדוך והיה לה קשה להתאושש. במרכז אורה גולן הטיפול לנטרול מחסומים רגשיים מתנהל ללא שיחות או הנחיות. מטופל אומנם מתאר את הקשיים ואף מדרג את חומרתם לפני תחילת הטיפול, אבל מרגע שמתחיל הטיפול אין יותר שיחות והתיאור הבעיה אינו מכתיב את אופן הטיפול. הוא מתנהל לפי פרוטוקול קבוע וכך ניתן לעבוד בצורה עקבית ויסודית, לזהות ולנטרל את המחסומים הרגשיים. הטיפול מאפשר למטופל להתגבר על הקשיים גם אם אין לו שפה מדויקת להגדיר אותם.