קושי בדחיית סיפוקים

מאמר מאת ד"ר אורה גולן

אחד הדברים הראשונים שאנו לומדים בתור הורים חדשים הוא שאנו חייבים לתת מענה מיידי ככל האפשר לצרכיו של התינוק כשהוא בוכה. הוא לא מבין את המשמעות של דחיית סיפוקים וגם לא ניתן לחנך אותו לכך בשלב כה מוקדם של החיים. לעומת זאת, ככל שאנו מתבגרים, עלינו ללמוד לשלוט בדחפים שלנו ולדעת לדחות סיפוקים. הדבר מתחיל בצרכים הבסיסיים של התאפקות לשירותים, להתחיל לאכול רק כאשר כולם מתיישבים סביב שולחן האוכל, להמתין בסבלנות לתור שלנו על מתקן השעשועים ולהתמודד עם סירוב לבקשה או משאלה. כשאנו מתבגרים, מצופה מאיתנו לדחות סיפוקים ולגלות אחריות רבה יותר, כך למשל - אם אנו רוצים לקנות משהו יקר כמו תכשיט או אופניים מסוימים, ואין לנו מספיק כסף כרגע, יש לנו שתי אופציות – או לוותר עליהם או להתאפק ולא לקנות אותו במיידי ולעבוד מספיק קשה כדי שנוכל להרשות אותם לעצמנו.

היכולת לדחות סיפוקים באה לידי ביטוי גם מבחינה חברתית, שכן אדם המסוגל לעשות זאת, מסוגל גם להתחשב בצרכים של האחר אפילו לשים אותם לפני הצרכים שלו. זה מתבטא ביכולת להבליג, להתעלם, לסלוח, לוותר, להכיל, להפנים להיות סבלני ועוד. מחקרים רבים מראים גם כי הסיכוי של ילדים שלמדו לדחות סיפוקים להצליח בחיים, גדול הרבה יותר מהסיכוי של ילדים שלא למדו לעשות זאת. הדבר לא בהכרח יתבטא בהישגים הלימודיים ובציונים גבוהים אלא ביכולת שלהם להתמודד עם סיטואציות שונות במהלך החיים. ילדים ומבוגרים שאינם יודעים לדחות סיפוקים, עלולים למצוא את עצמם במצב בו לא נוח להימצא בסביבתם שכן, הם ממוקדים בעצמם והמטרה שלהם היא להשיג את צרכיהם באופן מידי. כל האמצעים כשרים לכך והם יעבירו את כולם מסכת שכנועים, שקרים, התשה וטרור. אנשים שמתקשים לדחות סיפוקים נמצאים בסיכון גבוה יותר ליפול להתמכרויות ולקחת סיכונים מיותרים בחיים. הם מתקשים לראות את ההשלכות של מעשיהם בהמשך ומשקיעים בעיקר במטרות קצרות טווח. אין להם סבלנות לתהליכים ארוכים שישפיעו בטווח הארוך. הם מתקשים להתמודד עם קשיים ומשברים ונוטים להגיב בצורה חסרת פרופורציה לקשיים ולהצלחות. ד"ר אורה גולן משתפת בחוויותיה מהמרכז: "דחיית סיפוקים היא דבר חינוכי ועדיף שיבוא מהבית. הרצוי הוא שברגע שהילד גדל ומתחיל להבין וללמוד את סביבתו, על ההורים לדעת להציב לילד גבולות ולתת לו חיזוקים חיוביים כאשר הצליח. זה לא דבר פשוט כל-כך ממספר סיבות: הורים לא יודעים תמיד לעשות את השינוי התפיסתי שהילד שלהם גדל וניתן כעת להציב לו גבולות, יתכן וההורים חוו מחסור בצעירותם וכעת הם רוצים לכפר על המצב (למרות שהילד שלהם לא גדל במחסור), אולי ההורים מרגישים שהם צריכים לפצות את ילדם על העובדה שהם לא נמצאים מספיק בבית ולפעמים, זה פשוט נובע מחוסר סבלנות להתמודד עם המניפולציות שהילד מפעיל עליהם. ילדים ובוגרים שיודעים לדחות סיפוקים בדרך כלל שמחים יותר, נהנים ממה שיש להם, חשים סיפוק גדול כאשר עבדו קשה או חיכו בסבלנות להשיג משהו. הם נהנים ממערכות יחסים זוגיות בריאות יותר במיוחד אם שני הצדדים מסוגלים לדחות סיפוקים, וגם נהנים ממערכת יחסים טובה יותר עם הילדים, חברים ובמקומות עבודה. בטווח הארוך הם ידעו גם להשיג יותר דברים כי הם יודעים לזהות טוב יותר הזדמנויות. הטיפול לנטרול מחסומים רגשיים יכול לעזור לדחות סיפוקים, ולעשות בחירות נכונות להגיב בפרופורציה ולממש פוטנציאל."

מה היא תחזוקה רגשית ולמה היא כה חשובה

מאמר מאת ד"ר אורה גולן

יולי, בת 35 מנהלת בכירה בהי טק ובזכות כישוריה, קודמה במהירות לתפקיד ניהולי בכיר. היא הגיעה למרכז אורה גולן וסיפרה שלמרות שהיא מוערכת ומצליחה מאד היא אינה מאושרת. במהלך הטיפול היא סיפרה על אירוע שקרה לה לאחרונה עם אביה, שהוא אדם משכיל ודעתו חשובה לה מאוד. ביום בו הזמינה אותו לראות את דירתה החדשה (המרשימה והיוקרתית) שרכשה בעצמה, היא הייתה נלהבת מאוד לשמוע את דעתו. מה רבה הייתה אכזבתה כאשר הדבר הראשון שאמר לה אביה בכניסה לדירה היה "מה זה הכתם הזה שיש לך על החולצה?" מאותו הרגע, כבר לא שינה בעיניה מה נאמר אחר כך. דבריו פגעו בה מאוד ובעקבות אירוע זה היא החליטה להגיע למרכז בכדי להתנקות מבחינה רגשית. בהמשך הטיפול, היא הבינה שלאורך כל חייה אביה לא ידע לתת לה מילה טובה או לפרגן לה בהצלחותיה. הערות שליליות וביקורות לעומת זאת, תמיד נאמרו, גם אם במסווה תחת מעטה הסמכותיות, ההשכלה והתארים שלו. חשוב לנו מאוד לשמור על בריאותנו ואנחנו מודעים לכך שבשביל שיהיה לנו גוף בריא, עלינו לדאוג לו באמצעות תזונה נכונה, פעילות גופנית, בדיקות רפואיות מידי פעם ומספר שעות שינה מסודרות. בשביל לשמור על בריאותנו חשוב לא פחות לשמור על תחזוקה רגשית ולקיים לפעמים ניקוי רגשי. ברור לנו כאנשים בוגרים שאנו אחראים על ההתנהגות שלנו, על הדברים שאנו אומרים או עושים ועל ההחלטות שאנחנו מקבלים. באותה מידה, עלינו להבין כי אנו אחראים גם על הרגשות והמחשבות שלנו, המושפעות מהמידע והמסרים שאנו נחשפים אליהם במהלך היום. אנו חשופים על בסיס יומי להרבה מאד מסרים שליליים ולא תמיד אנחנו מודעים לכך ולהשפעות שלהם עלינו: בתקשורת - החדשות שנשמע ונראה יהיו לרוב שליליות וגם הפרסומות, מספקות לנו כמויות אדירות של מידע ״חיוני״ המתאר מה חסר לנו בשביל להיות מושלמים. הימצאות יחד עם אנשים פסימיים שדואגים לומר רק ביקורת שלילית ומבטלים כל יוזמה או רעיון חדש ונותנים תחושה ש״הכל אבוד" ו"אין סיכוי שמשהו יצליח". קשיים של החיים כגון עימותים, מעברים, מחלות, קשיים כלכליים וכו'. החשיפה לאותם מסרים שליליים משפיעה על בריאותנו מבחינה רגשית וגם מבחינה גופנית ומכאן חשיבותה של תחזוקה רגשית. ביכולתה לנקות ולנטרל את העומס הרגשי ואת המחסומים הרגשיים שנוצרים עקב חשיפה למסרים שליליים או כאשר אנו נתקלים בפני מצבים הקשים להתמודדות. תחזוקה רגשית מומלצת לאנשים שסיימו טיפול בסיסי לנטרול מחסומים רגשיים ורוצים לשמור על חוסן רגשי. התחזוקה הרגשית יכולה להתבצע ארבע פעמים בשנה, אחת לחודש, לפני קבלת החלטות חשובות או כתוצאה משינויים בחיים. הטיפול מפחית רעשי רקע ועוזר בביצוע בחירות נכונות למימוש הפוטנציאל האישי. מטופלים שאימצו זאת כדרך חיים מתארים שעבורם תחזוקה רגשית יכולה להיות משולה למצוף – גם אם תטביע אותו, הוא ימצא את הדרך לחזור חזרה. שמירה על תחזוקה רגשית באופן קבוע שומרת על איזון גם כאשר נתקלים בקשיים או בסיטואציה מלחיצה במיוחד.

קשר לא תקין עם הילדים

מאמר מאת ד"ר אורה גולן

קשר טוב בין בני המשפחה חיוני לחוסן הרגשי של כל אחד מאיתנו. כאשר נולדים הילדים ונוצרת משפחה חדשה, זה רק טבעי שתהיה להורים כמיהה לכך שגם אחרי שנים של השקעה בגידול הילדים וכשהילדים יהפכו בעצמם לבוגרים, הקשר המשפחתי ישאר טוב ומלוכד. למרות הרצון הטוב, ישנן משפחות שלא מצליחות לשמור על קשר טוב ועל תקשורת תקינה. במקרה כזה, צד אחד עלול להרגיש שיש עליו ביקורת ושיפוטיות אין סופית, כאילו כל דבר שיעשה לא יהיה טוב מספיק. במקביל, הצד השני ירגיש כי הוא צריך להיזהר בכל דבר שיעשה או יגיד ובמילים אחרות – ״ילך על ביצים״, מאחר ואפילו אמירה של "שלום" או "מה שלומך?" יכולה להתפרש כביקורת. למרות שיש רצון לקשר תקין בין שני הצדדים, הקשר גורם לתסכול וכאב רגשי ושני הצדדים לא יודעים כיצד לצאת מהמצב אליו נקלעו. קשיי התקשורת שעלולים להימשך זמן רב יכולים להידרדר לפיצוץ וניתוק הקשר ומצב כזה רק מעצים את הכאב הרגשי. אפשר לנהל חיים רגילים ולא להיות בקשר עם בני המשפחה אך הכאב הרגשי יישאר, גם אם מתכחשים לקיומו והוא עלול להשפיע על החוסן הרגשי ועל הבריאות. לעיתים הקשר כל כך מורכב ונפיץ שאין ברירה ולא ניתן לשמר את הקשר אך לפעמים, צריך רק ליצור ניתוק זמני כדי לתת לכל אחד מבני המשפחה זמן להתבשל, לחוש את הכאב עד שיתפתח געגוע לצד השני ותווצר ההזדמנות לחידוש הקשר. כאשר עולה הרצון ליזום ולחדש את הקשר, לא תמיד יודעים כיצד לעשות זאת וככל שעובר הזמן חוסר הנוחות גובר. חשוב לשים את חוסר הנוחות בצד ולעשות את המאמץ כדי למצוא את הדרך לחידוש או שיפור התקשורת. אפשר להתחיל עם תקשורת בסיסית מאוד ותפעולית – חלוקת וקבלת משימות, יחד עם השארת נושאים מסוימים מחוץ לתחום. קשיים בתקשורת בין בני המשפחה יכולים להימשך שנים רבות ולהטריד גם בגילאים מבוגרים. ד"ר אורה גולן משתפת בסיפור מהמרכז: "דליה, מטופלת בת 57, תיארה בפני לא מזמן את יחסיה המורכבים עם אימה בת ה-80. היא סיפרה שהאם אף פעם לא חיבקה אותה בילדותה ושתמיד הייתה לה ביקורת כלשהי כלפיה. היום, כשאם בודדה וזקוקה לטיפול ולחברה, דליה מטפלת בה ודואגת לצרכיה אך היא מעידה כי הדבר כרוך בסבל. קשה לה להיות במחיצת האם לאורך זמן (מאחר ולאחר זמן קצר במחיצתה, היא חשה כעס שמציף אותה) וקשה לה לסלוח לה. היא לא מסוגלת לשבת קרוב אליה וגם לאחר הביקור לוקח לה זמן להירגע. יחד עם זאת ובמקביל, דליה חרדה לגורל האם ומרגישה שתהיה אבודה כאשר האם תלך לעולמה. לטיפול דליה הגיעה בשביל לעשות לעצמה סדר ולסלוח לאם כל עוד יש את האפשרות וקיימת בינהן תקשורת במידה מסוימת. למרות הקושי שהיא חשה, דליה הבינה שזה דבר חשוב לעשותו ועכשיו זה הזמן המתאים. בסיום התהליך היא תיארה שחווה שינויים רבים - היא הייתה מסוגלת לתת לאימה את הטיפול ולהיות לידה לאורך זמן. במקום הכעס חשה כעת חמלה לאימה והיא הצליחה לראות אותה כאדם עם חולשות ומגבלות. גם בסיום הביקור בבית אימה, כבר הייתה יוצאת עם הרגשה טובה ללא רגשות שליליים או כאב רגשי שהיה חלק יומיומי בחייה. דליה ציינה שהיא נמנעה מלהגיע לטיפול ולגעת בנושא עד כה כי היא חששה שהדבר יצריך ממנה לצלול לתוך הכאב, לדבר ולנתח את המצב ולא היה לה כוח להתמודד עם זה. היא טענה שאילו ידעה ששניתן לעבור תהליך כזה בקלות כזו בלי לעורר עוד כעס, סבל וכאב, הייתה עושה זאת מזמן".

ציפיות ממערכת היחסים

מאמר מאת ד"ר אורה גולן

פעמים רבות, אנשים מגיעים למערכת היחסים עם ציפיות מסוימות לגבי הדברים שהיו רוצים לקבל מבן או מבת הזוג בקשר. בין אם מדובר בתחילתה של מערכת היחסים או אפילו לפני כן, כאשר מחפשים את בן או בת הזוג המיועדים. לעיתים, הציפיות אינן תואמות את המציאות והסיבות לכך יכולות להיות מפנטזיות שציירנו לעצמנו אודות בן זוג מושלם, מחוסר תקשורת והעברת המסר לבן הזוג של מה אנו זקוקים לו או מחוסר הצלחה פשוט להגדיר לעצמנו מלכתחילה - מה אנחנו מחפשים בדיוק. מה חשוב לנו ועל מה אנחנו יכולים להתגמש. חוסר שביעות הרצון יכול ליצור דפוס שלילי בתוך הזוגיות ולהעיב עליה או להשאיר את האדם במסע חיפוש תמידי אחר בן זוג מושלם שלעולם לא יגיע או יצליח לענות על כל הציפיות. ישנם מספר גורמים אפשריים לתחושות אלו, אחד מהם הוא פגיעה ממערכת היחסים הקודמת, אשר השאירה את האדם מצולק וחושש מפגיעה חוזרת. מקרה כזה יוסיף לחוסר שביעות הרצון גם את הצורך של אותו אדם לבדוק ולבחון את בן זוגו כל הזמן, לא לסמוך עליו ולא לאפשר לקשר שלהם להתפתח. ד"ר אורה גולן ממליצה לכל מי שיש לו קושי בהגדרת הציפיות מבן זוגו, להכין רשימה ספציפית, כך שגם אם יקרא אותה אדם אחר, הוא יבין בדיוק מהן ציפיותיו. כתיבת הרשימה תעזור בתרגום הרגשות למילים וגם למיקוד ותיאום הציפיות העצמיות והציפיות מבן הזוג במערכת היחסים. בסופו של יום, צריכה להיות התאמה בין התמונה שבנינו לנו לגבי הזוגיות יחד עם המציאות שנוצרה בשטח. כמובן שלא צריך להתפשר על כל דבר אך חשוב גם לדעת להתגמש על הנושאים הפחות מהותיים בעיננו. כך לדוגמא שאם יוצאים לדייט, חשוב שנדע להגיד לעצמנו בסופו – מה כן מצא חן בעיננו ומה לא. כך יהיה לנו קל יותר לבחון האם מה שלא מצא חן בעיננו הוא סיבה מספיק חשובה עבורנו להפסיק את הקשר. כאשר האדם מודע לכך שהציפיות שלו אינן ריאליות, טיפול במחסומים רגשיים יקל עליו במהרה ויאפשר לו לראות את מערכת היחסים בצורה הרבה יותר פרופורציונאלית. ד"ר אורה גולן מספרת - "לא מזמן הגיעה מישהי לקליניקה בדיוק מהסיבה הזאת. היא נמצאת בזוגיות חדשה לאחר זמן רב שלא הייתה לה אחת כזאת וכעת הם נקלעו למשבר. הסיבה למשבר הייתה ההתנהלות הכלכלית חסרת האחריות של בן זוגה. ענבל (שם בדוי), שקלה האם לקדם את הזוגיות לשלב הבא או לא מאחר וחששה מה יהיה בעתיד – הוא לא מוכן לשתף פעולה ולדבר על הנושא, מתנהל בצורה בזבזנית ולא מתחשבת. עבור ענבל, זהו נושא מהותי ולא ניתן להמשיך לקיים את הזוגיות במצב כזה. דוגמא אחרת יכולה להיות כאשר אחד מבני הזוג בעל תחביב מסוים ומקדיש לו את כל הזמן הפנוי שלו, כך שלא נשאר לו זמן להשקיע בזוגיות.שני בני הזוג צריכים לדעת לתקשר, להביע את הציפיות שלהם ממערכת היחסים ולהיפגש באמצע הדרך במטרה לקיים זוגיות משותפת, בריאה המפרה את שני הצדדים." זוגיות בריאה היא כזו ששני בני הזוג מרגישים שהם יוצאים ומרווחים ממנה יותר מאשר אם היו לבד ובנוסף אינם חשים שהם מתפשרים או מקריבים למען הזוגיות. הפשרות באות מרצון ולא מתוך חוסר ברירה.

יוצאים לדרך חדשה

מאמר מאת ד"ר אורה גולן

רובנו לא ידענו מה רצינו לעשות או איזה תחום ללמוד (אם בכלל), אחרי השחרור מהצבא. האפשרויות שפתאום עמדו לנגד עיננו היו כל-כך מגוונות – ללכת לאוניברסיטה, לצאת לטיול ארוך או למצוא עבודה ולהתמקצע בה. סיום הצבא עבור רובנו גם מהווה נקודת מפנה בה אנו יוצאים ממסגרת מוכתבת, שעד אותו שלב היינו רגילים להיות רק במסגרות שהוכתבו לנו בידי הורינו בעיקר, לדרך עצמאית ולא נודעת. בנוסף להתרגשות מהלא-נודע וממגוון אפשרויות הבחירה, רבים מאיתנו חוו גם חרדה ולחץ רב מאוד, בעיקר בגלל החשיבות שאנו נותנים לבחירות שלנו. אותן בחירות יכתיבו לנו את עתידנו ואנו רוצים לבחור את הכיוון הטוב ביותר עבורנו. יחד עם החרדות העצמיות, מופעל עלינו לחץ חברתי והציפיות (בעיקר של הורינו), לעיתים ישפיעו מאוד על ההחלטות שנקבל. קשה לנו לזכור כי לא מתאים לכל אחד ללכת ללמוד באוניברסיטה או במכללה, אבל כולנו בסופו של דבר נשאף לפרנס את עצמנו בכבוד. מהסיבות הללו למשל, אנשים מסוימים יתחילו ללמוד נושא שהם לא בטוחים לגביו, בעיקר בשביל לרצות את הסביבה. לעיתים, ההבנה כי הכיוון שנבחר אינו הכיוון הנכון עבורם, תהיה רק אחרי שיתחילו לעבוד באותו תחום ולא יהיו מרוצים ממקומם. גם מקרה כזה יכול להוביל לחרדה רבה מאחר והאדם פתאום חושב לעצמו – "הרי סיימתי את הלימודים, יש לי תואר ביד וכבר מצאתי עבודה אבל אני לא מרוצה ממה שאני עושה. עכשיו אני אעשה שינוי?" טיפול לנטרול מחסומים רגשיים יכול לעזור למקד את האדם לעשות את הבחירות המתאימות עבורו. כך לדוגמא נראה בסיפור של אלעד: אלעד הגיע למרכז כשהיה בן 21, רגע אחרי שהשתחרר מהצבא. אביו עבד כמהנדס, היה מרוצה ממקום עבודתו ומהשכר הנאה שהוא קיבל, לכן אלעד חשב כי גם לו תתאים עבודה בתחום זה. בעקבות כך, אלעד נרשם למכינה במתמטיקה ובפיזיקה, כדי להמשיך לאחר מכן ללימודי הנדסה. בעקבות תחושות פתאומיות של לחץ וחרדה, שלא ידע להסביר את הסיבה להופעתן, אלעד הגיע לטיפול במרכז. בסיום הטיפול, אלעד הבין כי הבחירה שלו לגשת ללימודי הנדסה אינה הכיוון הנכון עבורו וכיוון של עיצוב מוצר מתאים לו הרבה יותר. זהו התחום שאם יעסוק בו – הוא יהיה מאושר. כשחזר הביתה, עמד מול אביו והסביר לו את הכיוון החדש בו בחר לעסוק, דבר שלא היה מסוגל לעשות לפני כן. לפני הטיפול, לא הייתה לו היכולת להגדיר בפני עצמו במה היה רוצה לעסוק ולא היה לו האומץ לעמוד מול אביו ולהגיד בביטחון מהו הכיוון בו בחר בסוף ללכת.

הצלחת הטיפול לנטרול מחסומים רגשיים - סיפורים מהקליניקה של ד"ר אורה גולן

הסיפור של רפאל רפאל, בחור בן 33, גרוש, הגיע לקליניקה מאחר והרגיש כי הוא סובל מלחץ ומחרדות באופן יומיומי. הוא העיד על עצמו כי הוא נלחץ בקלות, בעיקר מביקורת ומבחינות ומהסיבות הללו, עובד בעבודה שאינה תואמת את כישוריו ולא מעז לגשת לראיונות בשביל למצוא עבודה שמתאימה לו יותר.

נוסף לכך, הוא סיפר כי לעיתים קרובות הוא מנתק קשרים עם חברים מכיוון שיש לו נטייה לפרש אמרה או אירוע מסוים כפגיעה אישית מצד חבריו, למרות שלא זאת הייתה כוונתם. לאחר שניתק את הקשר, האירוע עדיין מטריד את מנוחתו והוא מסתובב עם הרגשה שלילית שאינה עוברת.

לאחר שסיים סידרה בת 6 מפגשים, רפאל ציין כי הבעיות שהפריעו לו קודם על בסיס יומיומי, מציקות לו כעת הרבה פחות. רמות הלחץ והחרדה ירדו וכך גם הסימפטומים שהכבידו עליו עד כה. לאור המצב החדש, הוא ניגש לשני ראיונות עבודה בחברות מוערכות עם תנאי העסקה טובים מאוד. הוא עבר את החלק הראשון באחד המקומות וממתין לראיון שני, בזמן שהחברה השנייה כבר הציעה לו עבודה, והוא ביקש מהם להמתין לתשובה. גם מבחינה חברתית הוא חש משוחרר הרבה יותר, לא ממהר לקפוץ למסקנות או למחשבות שליליות ורואה סיטואציות בצורה הרבה יותר פרופורציונאלית. ההתקדמות הגדולה ביותר שלו בתחום זה הייתה כשנפגש עם חבר שפגע בו בעבר, אבל הסכים לקבל את התנצלותו ולפתוח דף חדש. לאחר הטיפול רפאל ציין כי הוא מרגיש כעת מאושר ומלא ביטחון עצמי לקדם עצמו בהמשך החיים. הסיפור של יוליה יוליה, אשה בת 47, מנהלת מתנ"ס גדול באזור מגוריה, הגיעה לקליניקה מאחר והיא חרדה להישאר לבד. מדובר במנהלת בכירה, עם אחריות על מספר רב של ילדים, ארגון עובדים ותכנון חוגים והפעלות. למרות זאת, יש לה חרדה גדולה מאוד להישאר לבד בבית או להתרחק ממנו, חרדה אשר מנהלת את חייה באופן יומיומי. כך למשל, לפגישות עסקים מחוץ לעיר, היא לא תיסע לבד אלא תדאג שמישהו יצטרף אליה. היא מרגישה כי היא צריכה להקיף עצמה באנשים באופן תמידי ומשקיעה בכל ההתעסקות הזאת אנרגיה רבה. היא גם חוותה בעבר התקף חרדה אחד וכעת היא פוחדת שמא הוא יקרה שוב. בגיל 21, עלתה יוליה לארץ מרוסיה עם בעלה ותינוקם, ללא הוריה. כמה ימים אחרי שהגיעו לארץ פרצה מלחמת המפרץ ובגלל קשיי השפה, חוסר היכולת לתקשר מול גורמי הביטחון ולהבין מה קורה, ללא כל קשר חברי או משפחתי שיתמוך בהם בארץ החדשה – כל אלו ככל הנראה היוו את הטריגר להיווצרותה של החרדה. לאחר שסיימה סידרה בת 6 מפגשים, יוליה מעידה על עצמה כי יש שיפור מבחינת הרגשתה להישאר לבד בסביבה המוכרת לה והיא אפילו נשארה מספר פעמים לבד בבית. המחשבה להתרחק מביתה ולנסוע מחוץ לעיר לבדה, מחשבה שבעבר הפחידה אותה מאוד לא מרתיעה אותה יותר ובנוסף לכך, היא כבר לא עסוקה בדאגה מהתקף חרדה נוסף.

קניית דירה ראשונה

מאמר מאת ד"ר אורה גולן

בפני כמעט כל זוג צעיר ממעמד הביניים שהתחתן לא מזמן, ניצבת השאלה – האם לקנות דירה או להמשיך לחיות בשכירות.
זוג צעיר המתמודד עם קניית דירה מתמודד לא רק עם כל אנשי המקצוע והמסמכים הרשמיים שיש לדאוג להם במסגרת התהליך, אלא מתמודד גם עם חרדה גדולה מאוד. החרדה נובעת ממספר סיבות עיקריות:

1. ברוב המקרים, מדובר בזוג צעיר שרק מתחיל לבנות את התא המשפחתי המשותף, לאחר שנים של עצמאות כלכלית בהן כל אחד מבני הזוג היה אחראי על הוצאותיו. בני הזוג מגיעים לרוב בלי ידע מוקדם לגבי ניהול משק בית כלכלי משותף ואינם עומדים מראש על המשמעויות של תשלומי משכנתא וחשבונות קבועים.
2. ההחלטה לקנות את הבית מרגישה כהחלטה גורלית ומחייבת מאחר ולוקחים בחשבון מגוון גורמים כמו הסביבה בה רוצים לגור, מחיר הדירה, קירבה לשירותים ציבוריים והמרחק למקום העבודה.
3. קניית הדירה מהווה התחייבות כספית גדולה מאוד. יתכן וההתחייבות תהיה גדולה מידי עבור הזוג וסכום הקנייה יהיה גבוה ממה שיוכלו להתחייב אליו.
4. מלבד ההתחייבות עצמה, מאחר ומדובר בסכום כסף לא מבוטל, הזוג חרד פתאום מפיטורין ואיבוד מקום העבודה (או במילים אחרות- הפסקת מקור הכנסה קבועה) ומשינויים אפשריים בשטח, כמו בנייה באזור המגורים החדש וכו'.
5. החדשות בתקשורת אודות קבלנים שפשטו את הרגל או על אנשים שנשארו בלי דירה ובלי חסכונות, כתוצאה מרמאיות כאלה או אחרות של קבלנים ועורכי דין, לא תורמים להורדת סף החרדה.
6. מרוב עצות לא יודעים לבחור את הדרך הנכונה. הורים, שכנים וחברים יתנו מגוון עצות, לעיתים מנוגדות ולרוב מבלבלות מאוד. מתוך אוקיינוס המידע, צריך לדעת לעשות את ההחלטות הנכונות לזוג ולהיות שלמים עם ההחלטה. חרטה לאחר מכן יכולה רק להעיב על הקשר ולהגביר את רמת החרדה.

כל הלחץ והחרדה שעוברים על הזוג יכולים להתבטא במתח בתוך מערכת היחסים הזוגית. אחת הסיבות לכך היא באמת חוסר הניסיון של הזוג בהתמודדות עם ניהול משק כלכלי משותף. שני בני הזוג צריכים להגיע להחלטה משותפת מאחר ומדובר בכסף של שניהם. אלו החלטות אשר ישפיעו על המשך חייהם המשותפים בטווח הקצר וגם בטווח הארוך.

מרגע קבלת ההחלטה של קניית הדירה, מומלץ להגיע לטיפול בנטרול מחסומים רגשיים. הטיפול יעניק לכל אחד מבני הזוג את הכלים והיכולת להפנות הצידה את רעשי הרקע וההפרעות השונות, ולהתמקד בקבלת החלטות וביצוע בחירות הנכונות לזוג.
השקעה בחיזוק הרגשי, האישי והזוגי, תוכל להתבטא בביטחון בקבלת החלטות מושכלות ומבוססות.