יום חמישי, 25 באוגוסט 2016

איך הורה מתמודד כאשר נודע לו שהילד שלו עבר פגיעה מינית?

מאמר מאת ד"ר אורה גולן
סיפורי מקרה מהקליניקה:
מטופלת ותיקה יצרה איתי קשר ותיארה שבתה בת הארבע עברה פגיעה מינית. בזמן שהותה בבית חברתה בן הזוג של האם התעסק איתן בצורה לא ראויה. הילדה ניחנה ביכולת וורבלית גבוהה ולכן סיפרה את הסיפור להוריה. הסיפור גרר אחריו סערת רגשות גדולה מאוד משני הצדדים, ההורים התקשו לעכל שהילדה שלהם חוותה פגיעה ובצד השני (של הפוגע) המשפחה חוותה הכחשה מוחלטת ואף האשימו את משפחת הילדה בהוצאת דיבה.


מטופל בן 29  דיווח על קשיים רבים עם עצמו, ביכולת שלו לבנות זוגיות, להגדיר את הזהות המינית שלו ועוד. הוא תיאר שכנער חווה הטרדות מאדם בשכונה בה הוא גדל. אותו אדם איים אליו שאם יספר למישהו הוא יפגע בו. הפחד שיתק אותו ולא היה לו עם מי לדבר על הפגיעה שחווה. כשאזר אומץ וניסה לשתף את הוריו הוא לא זכה להקשבה ותמיכה מצדם.
לצערי סיפורים אלו אינם נדירים.
הפגיעה המינית מתבצעת בכל הרבדים בחברה ובכל סוגי החברות. בחברות מערביות בהן לגיטימי להתלונן, ההערכה האופטימית טוענת ש 25% מהנשים והילדות חוו פגיעה או הטרדה מינית והפסימית טוענת לאחוזים גבוהים יותר מכיוון שהרבה פשוט לא מתלוננות. אחוזים לגבי פגיעה מינית בבנים או גברים אינם ברורים מספיק מכיוון שהם פחות מתלוננים כי חשים שאין לגיטימציה חברתית לכך. בחברות בהן יש כאוס הנתונים מדברים על מספרים גבוהים בהרבה, למשל בהאיטי לאחר רעידת האדמה הערכה במרכזי העזרה הייתה ש- 80% חוו פגיעה מינית.
הרוב המכריע של הפוגעים הם גברים. הפוטנציאל לפגיעה מינית קיים כאשר הפוגע מזהה מצב של חולשה והזדמנות שלא תסכן אותו. הפוגע יכול להיות אדם זר, קרוב משפחה או מכר. הפגיעה יכולה להיות אירוע חד פעמי או מתמשך, יכולה להתבצע בכל מקום - בחוץ, בבית של מקרים או קרובי משפחה או בביתך.
פעמים רבות פגיעה מינית בקטין מתבצעת על ידי קרוב משפחה או מכר. כשהורה מקבל את הבשורה הדבר מאוד מסעיר וקשה לעיכול וסביר שלא יודעים כיצב להגיב. למרות שזו פגיעה מאוד קשה בנפש האדם המשאירה צלקות המשליכות על המשך החיים, עם טיפול נכון ניתן להתאושש ולהחלים. חשוב להבין כי לתגובת ההורה והמשפחה יש מרכיב קריטי ביכולת של הנפגע להתאושש ולהתמודד.


הקושי גדול יותר כאשר הפגיעה נעשית בתוך המשפחה. מצד אחד יש רצון לשמור על שלמות המשפחה וקושי להאמין שאדם קרוב שסמכנו עליו יכול היה לעשות דבר כזה ומצד שני הצורך לגונן על הילד שנפגע. בנוסף להתמודדות עם הפגיעה יש להתמודד עם קרע בתוך המעגל הקרוב, ועם שאלות קשות כמו איך לא ידענו ולא ראינו, לאן לפנות, האם להגיש תלונה שתוביל לחקירה והחשש מפגיעה רגשית נוספת. מטופלים מתארים שכאשר שיתפו את ההורים חוו קשת של תגובות החל מרגשנות יתר כמו בכי, דכדוך עמוק ועד כעס על הילד והתעלמות. לפעמים כלל לא שיתפו כי לא חשו שיש את מי לשתף. לפעמים ההורה עצמו מרגיש חלש וחסר אונים אל מול הסיטואציה והפוגע. למשל כאשר הפוגע הוא מכר או בן משפחה, אולי עקב תלות כלכלית של ההורה בפוגע.


מה כן ניתן לעשות במצב של פגיעה?
חשוב לטפל בפגיעה מתוך ידיעה שניתן להחלים ובעיקר אסור להתעלם.
הדבר הראשון אותו יש לבצע הוא הרחקת הפוגע והפסקת הפגיעה.
ניתן להגיע למרכזים המטפלים בפגיעה מינית בכדי לקבל את העזרה הראשונית ויעוץ כיצד לפעול. בהמשך חשוב שהנפגע וגם בני המשפחה יקבלו טיפול כדי לתת ולקבל את התמיכה המתאימה החיונית לשיקום.


להכרות עם שיטת הטיפול לחצו כאן



יום חמישי, 21 ביולי 2016

איך הכסף יכול להרוס זוגיות?

מאמר מאת ד"ר אורה גולן

קשה להודות בכך אך הרבה פעמים מערכת היחסים שלנו עם כסף היא מאוד רגשית ולא עניינית. הכסף מבטא למשל מעמד, שמחה, בטחון, חכמה, פיצוי, נחמה ועוד. ההגיון אומר שמערכת היחסים עם הכסף אמורה להיות ראציונלית ושקולה בהתאם לכמות שיש או שאין - והאדם אמור להתאים עצמו לתקציב הקיים כשהוא מבצע רכישות... אך בעולם המודרני והחומרי בו אנו חיים כאשר החשיפה לפרסומות רק הולכת וגדלה, מסביבנו מושקים ללא הפסקה המצאות וחידושים טכנולוגיים, חברות האפנה יוצאות בכל חודש עם ליין מוצרים חדש והפיתויים אין סופיים. הפיתויים הם אלו היוצרים מעורבות רגשית ומעוררים תחושות של רצון להיות שייך, שווה, להיות ולהראות כמו כולם, לא להשאר מאחור, מגיע לי, אני צריך את זה ועוד. כך לא מעט אנשים מגיעים למצב בו הם מרגישים צורך עז לקנות מוצרים שהם לא באמת צריכים גם כאשר הרכישה חורגת מהתקציב. בנוסף, פתרון ה"תשלומים" עובד חזק מאוד ובמקרים רבים אנו מאבדים שליטה על הכספים שעתידים לצאת וכך נכנסים למעין מערבולת של הוצאות.

בין בני זוג עשויים להווצר חיכוכים וריבים בנוגע להתנהלות הכלכלית. זה מתחיל לרוב עם החינוך מהבית שיוצר גישה שונה לכסף כך שיוצא שאחד מבני הזוג נחשב כבזבזן וחסר אחריות והשני נתפס כקמצן ולא נדיב. הסטיגמה הנפוצה בחברה מתייחסת לנשים כאל אלו שעושות קניות ומוציאות כספים בעוד הגבר הוא זה שמכניס את הכספים אך במציאות בהרבה מאוד בתים לא כך הדבר.
החלטות כלכליות אינן כוללות רק את השיקול האם להוציא כסף או לא אלא גם על מה להוציא. זה דורש מאיתנו לעשות סדר עדיפויות מה חשוב ומה פחות חשוב וניתן לוותר עליו. כאשר יש חוסר הסכמה מובהק בין בני הזוג לגבי סדר העדיפויות הכלכלי זה יוצר תחושות קשות שעולות בויכוחים בנושא. לפעמים הפער בין בני הזוג לגבי מה צריך לבין מה רצוי גדול מאד ולא מוסכם איפה עובר הגבול בין השניים. לכן כשזוג מחליט להתחתן ולהקים משפחה חשוב שיברר בינו לבין עצמו את העמדות האחד של השני בנוגע להתנהלות כלכלית. זאת כדי למנוע את הפערים הגדולים העשויים להתגלות בהמשך שמובילים לויכוחים, ריבים ואף לגירושים.

סיפור מקרה מהקליניקה:
ורדה היא אישה בת 46, עצמאית, נשואה עם 2 ילדים בוגרים. היא מרוויחה יותר מבעלה, הוא שכיר ומתנהג איתה כמו ילד קטן שמבקש כסף. הוא רוצה לעזור כלכלית לבני המשפחה שלו ודורש שהיא תשלם למרות שהוא עצמו אינו מוכן לחפש עוד עבודה לצורך השלמת הכנסה. הדבר מעורר אין סוף ריבים וויכוחים והיא לא רוצה לשלם יותר וגם לא רוצה להמשיך להתווכח על הנושא. הוא מנסה להפעיל מניפולציה רגשית בטענה שלא אכפת לה מהמשפחה שלו והיא מרוויחה כל כך הרבה ועוד תלונות רבות. אם היא קונה לעצמה משהו הוא ישר מאיר לה שעל דברים כאלה שטותיים לא אכפת לה להוציא כסף אבל לעזור למשפחה שלו זה מוגזם.
ורדה הגיעה לטיפול על סף גירושין כי כבר לא הייתה מסוגלת לסבול את בעלה ולשמוע על המשפחה שלו כל עוד הוא עצמו לא מוכן לעבוד יותר קשה כדי להרוויח יותר. למרות ההחלטה שלה הוא הצליח להפעיל אצלה רגשות אשם ולתת לה תחושה שהיא לא בסדר.
בסיום הטיפול היא הייתה מסוגלת להציב גבול ברור, לא נתנה מקום לוויכוח ודיון בנושא והצליחה להגדיר בדיוק מה היא מוכנה ומה לא מבלי שזה עורר אצלה רגשות אשם. כאשר הוא פגש את הנחישות שלה והבין שהיא תתגרש אם זה ימשיך הוא נרגע.

בני זוג שמתקשים להתמודד עם הנושא הכלכלי, שהדבר מעורר אצלם מתחים בזוגיות ובחיי המשפחה בצורה של מחלוקות קשות ובלתי פוסקות, מומלץ שיגיעו לטיפול בנטרול מחסומים רגשיים בכדי שהקושי לא יהיה זה שמנהל אותם ועל מנת שיוכלו להתגבר על הקשיים ולהמשיך לחיות חיי זוגיות ומשפחה טובים ופוריים.  



יום שלישי, 12 ביולי 2016

איך להתמודד עם לידה שקטה והפלה?


מאמר מאת ד"ר אורה גולן

לידה שקטה והפלה הם אירועים קשים מאוד וטראומטיים.
במצבים כאלו נדרשת התמודדות עם אובדן שלוקח זמן להכיל ולעכל אותו. בנוסף לאובדן צריך להתמודד גם עם ההערות ושאלות מהסביבה כגון מה נולד ואיך הייתה הלידה? קושי מול נשים אחרות להן נולד ילד בריא ועוד.
יש נשים וזוגות שמצליחים להסתגל למצב, להתמודד בצורה בונה ולהכנס להריון לאחר האירוע. אבל יש כאלו שלא מצליחים להתאושש וגם כאשר נכנסים שוב להריון הוא מלווה בהרבה מאוד חרדות ופחדים. לעיתים מתייחסים אל התינוק שנולד לאחר האובדן כאל התינוק המנחם שבא להקל על הכאב הגדול. התינוק קולט את המתח, החרדה והקושי שמסביב והלחץ הזה יוצר עליו עומס וחוסר שקט, מה שמתבטא הרבה פעמים בהתנהגות לא רגועה, כביכול ללא סיבה מוצדקת. לאחר אירוע מצער של הפלה או לידה שקטה מומלץ להגיע לטיפול לנטרול מחסומים רגשיים עוד לפני שמתחילים הריון חדש כדי להתחיל ממקום נקי רגשית בכדי לא ליצור מעמסה על התינוק שטרם נולד.

דוגמא מהקליניקה:
יעל, מטופלת בת 35 נשואה עם שני ילדים הגיעה לקליניקה לטיפול. היא סיפרה שנולדה אחרי הרבה הפלות שאמא שלה חוותה. עקב כך היא גדלה עטופה בצמר גפן, מוגנת בצורה חסרת פורפורציה, לא נתנו לה מנוחה, לא שחררו אותה לדרכה ובכך לא אפשרו לה לפתח את העצמאות שלה. היא הבינה שהייתה צריכה למלא ציפיות וכאב של הורים וסבים. במהלך הטיפול הרגשי לנטרול מחסומים רגשיים עולים דברים משלבים מוקדמים בחיים - יעל חוותה בעצמה מספר הפלות לפני לידת ילדה השני. היא הגיעה לטיפול מכיוון שהבינה שהיא עלולה להתנהל עם ילדה כמו שהתנהלו איתה. אחרי הטיפול היא הצליחה למתן את החרדות והדאגנות ולאפשר לילדיה לגדול בסביבה יותר בריאה ופחות חרדתית.

להכרות עם שיטת הטיפול לחצו על הקישור http://www.oragolan.co.il/about-the-treatment-method/


יום שלישי, 28 ביוני 2016

איך הייתי רוצה להראות כמו….

מאמר מאת ד"ר אורה גולן

בעידן המודרני יש עיסוק הולך וגובר בכל הקשור למראה חיצוני, אידיאל היופי הולך ונהיה קשה יותר ויותר להשגה והקודים החברתיים נעשים "קשוחים" יותר. הרבה מאוד אנשים מסתובבים בעולם עם תחושות מחמירות וקשות לגבי עצמם וסובלים מדימוי עצמי נמוך. תחושות אלו מאוד נפוצות סביב גיל ההתבגרות אבל כיום אנו פוגשים אותם בגילאים צעירים מאד כבר מגילאי 6 ואפילו מוקדם יותר.
בשלב ההתבגרות הן תואמות גיל ולגטימיות ולרוב חולפות עם ההתבגרות. הבעיה מתחילה כאשר הן לא חולפות למשל בקרב ילדים שנחשבו בילדותם לפחות יפים וסבלו מהצקות עקב כך, גם אם גדלו להיות מבוגרים נאים הם עדיין חווים את עצמם כלא יפים ולא מושכים וחיים בתחושת "הברווזון המכוער". תחושת חוסר שביעות הרצון מהמראה החיצוני יכולה להיות סבירה אם היא מתמקדת במשהו נקודתי עליו ניתן לעבוד ולשפר, או לחילופין ללמוד לחיות איתו בשלום. הבעיה מתחילה כאשר הרצון לשנות וליפות אינו פוסק, החל ממשקל הגוף, דרך השיער, האף ועוד ועוד. בעבר טיפלתי בדוגמניות על, כאלו שנחשבו היפות ביותר בעולם שהופיעו בשערים של מגזינים נחשבים וייצגו את המותגים הנחשבים ביותר. לתדהמתי גיליתי אצל רבות מהן תופעה מדאיגה. למרות יופיים הרב ולמרות גילן הצעיר - סוף העשרה ותחילת העשרים, רובן כבר היו אחרי הרבה ניתוחים פלסטיים כדי לתקן את גופן. הן היו ערניות בעיקר לפגמים ורגישות להערות של הצלמים ושל בעלי הסוכנויות שייצגו אותן. במצב כזה האדם נכנס למערבולת ורצון עז ובלתי פוסק לשנות את עצמו. מצב זה שואב מאמצים רבים, משאבים וכסף וככל שאנשים אלו יותר מתעסקים בעצמם וחושבים שאחרים מתעסקים בהם הם הופכים אומללים ויותר פגועים רגשית.
בקרב הורים חשוב לשים לב שלא מעבירים תחושות אלו לילדיהם או לבני זוגם. הערות פוגעניות שנאמרות בחוסר טקט בתזמון גרוע ובטון דיבור לא מתאים יכולות להיות מאד הרסניות. למשל מטופלת שסיפרה לי שבילדותה שאלה את אמה האם היא יפה והאם ענתה את החכמה במשפחה. במצבים מסויימים זה בסדר ונכון להעיר אבל יש לשים לב כיצד מתנסחים, בצורה בונה ומכבדת ולא בצורה שמבטלת ומורידה את הביטחון של צד השני. למשל  למצא את הדרך והתזמון להדריך ילדים ובוגרים שאינם יודעים לשמור על הגיינה וריח נעים או אינם יודעים ללבוש ולהתאים לעצמם בגדים שהולמים אותם.
מאוד מומלץ לאנשים בכל הגילאים שחשים דימוי עצמי נמוך, שיגיעו לטיפול כי מצבם פוגם באיכות חייהם ובשמחת החיים שלהם וככל שעובר הזמן הקושי מעיק ומכביד יותר ומתקבעות תחושה שגויה שכך המצב ולא ניתן לשפר או לשנות.  



יום שני, 27 ביוני 2016

כיצד תחזוקה רגשית תורמת במניעת מחלות?


מאמר מאת ד"ר אורה גולן

המחקרים בשנים האחרונות מדברים על כך שכל המחלות הקשות – סכרת, לחץ דם, שבץ מוחי, סרטן, מחלות כרוניות של כאבים ועוד קשורות למצבו הנפשי של האדם כגון המאמר (HOW EMOTIONS MAY CONTRIBUTE TO CANCER. by Subhuti Dharmananda, Ph.D., Director, Institute for .(Traditional Medicine, Portland, Oregon
כשאנחנו נמצאים לאורך תקופה במצבים של לחץ גדול וחרדה אנחנו למעשה מתישים את עצמנו. התשה ברמה הרגשית לאורך זמן פוגעת בצורה ישירה ומחלישה את המערכת החיסונית, מה שחושף אותנו למחלות ופוגע בבריאותנו.

לאופן בו הסביבה משפיעה עלינו והאופן בו אנו מגיבים לסביבה יש קשר לסיכוי להתפרצות מחלות.
למשל נטייה גנטית לחלות במחלה מסוימת מגדילה את  הסיכוי שמחלה תפרוץ אך מדוע יש אנשים שאצלם המחלה פורצת בגיל צעיר ואחרים בגיל מבוגר?
מדוע היא פורצת אצל אחדים באופן קל ואחרים באופן קשה?
ומדוע היא לא פורצת אצל כל אלו שנושאים את הנטייה הגנטית?  
ובאופן כללי נשאלת השאלה - מה ניתן לעשות?

אנחנו כמובן לא יכולים לשנות את הנטייה הגנטית שלנו ולא יכולים להכתיב אירועים שונים שגורמים לנו ללחץ אבל ניתן לשמור על האנרגיה והבריאות העתידית שלנו בכך שנמנע מהמערכת הרגשית שלנו להגיב בצורה שגורמת לשחיקה ולהתשה לאורך זמן. התשה רגשית כוללת: לחץ, מתח, חרדות, דאגות, פחדים, דיכדוך, תקיעות, מריבות, צעקות, התמודדות עם מערכת ציפיות טובענית שלך מעצמך או של אחרים ממך, הערכה עצמית נמוכה, דימוי עצמי נמוך, חוסר בטחון, קושי להתמודד עם שינויים ועוד. כמובן שכל אחד חש תחושות אלו במהלך החיים ואף יותר מפעם אחת. כאשר תחושות אלו דומיננטיות ללא הפוגה, מבלי שחשים רגועים ונינוחים, ללא תחושת חיוניות ושמחת חיים מתחילה השחיקה והפגיעה במערכת הרגשית והחיסונית. בכדי לשמור על המערכת הרגשית מומלץ לבצע תחזוקה רגשית באמצעות טיפולים לנטרול מחסומים רגשיים שניתן לעשות תקופתית. כמו שטיפולי שיננית תקופתיים חשובים לשמירה על בריאות הפה והגוף טיפולי תחזוקה רגשית חשובים לשמירה על המערכת הרגשית. טיפולים אלו עוזרים לאדם להתמודד עם מצבים שונים, להגיב בפרופורציה תוך הפעלת שיקול דעת ולעשות את הבחירות הנכונות בהתחשב בנסיבות.
המטרה כמובן אינה להפוך אדם לאדיש או רדום רגשית. תגובה רגשית חזקה ואפילו קיצונית היא תקינה במצבים מסוימים אבל לאחר מכן צריך להתחיל תהליך של רגיעה והסתגלות הכולל גם קבלת החלטות וביצוע פעולות מסוימות.

למידע נוסף בנוגע לנטרול מחסומים רגשיים לחצו על הקישור



חתונה איך מתמודדים עם האירוע בפורפורציות?



מאמר מאת ד"ר אורה גולן

אנחנו נמצאים בעונת החתונות שבסופה נחגוג את חגי תשרי, המשמעות היא שלל אירועים משפחתיים וחברתיים, גדולים יותר או פחות, בתור מפיקים ומארחים או בתור מתארחים. הדילמה שלא מעט אנשים נתקלים בה היא איך להתמודד עם האירוע? והמחמירים ישאלו איך להפיק חתונה ולהשאר בחיים? כיום, שלא כמו בעבר, מערכת הלחצים בה נמצאים בני זוג בבואם לתכנן חתונה היא עצומה - החל מניהול התקציב הקיים אל מול החלומות, הציפיות החברתיות והאישיות מהאירוע, דרך הדרישות והרצונות של ההורים ועד סידור הישיבה וההתחשבות בחברים ובמשפחה. כאשר רואים שמערכת לחצים זו מנהלת את בני הזוג, כאשר בעקבותיה יש ריבים בלתי פוסקים, כאשר לא מצליחים לוותר ולהתפשר, כשלא מצליחים להגיב בפורפורציה ולהנות מהתהליך ואפילו חושבים על פרידה מומלץ מאוד להגיע לטיפול לנטרול מחסומים רגשיים. הטיפול עוזר לאנשים להגיב בפורפורציה לאירועים, להנות ממה שיש ולא לסבול ממה שאין וללמוד להיות קשובים אך גם להעמיד גבולות לכל השותפים (בני זוג, הורים, חברים). טיפול זה יכול לעזור לדברים להתאזן מהר מאוד בצורה מאוד יעילה והכי חשוב, להשאיר את הזוג יחד לבנות את חייו ממקום שלם ובריא ולא ממקום כואב ומפורק.   

סיפור מקרה מהקליניקה:
אוראל בת 26 סיפרה שהיא קיבלה הצעת נישואין. הבשורה המשמחת הפכה מהר מאד למרה עקב קושי רב להגיע להסכמה בין ההורים שלה להורים שלו בכל מה שקשור לחתונה. ויכוחים על תקציב, מקום, עלויות שכל משפחה אמורה לשלם, ועל הטקס עצמו והטקסים הנלויים. הויכוחים הפכו לקולניים ומכוערים ומסכת האשמות הדדיות שהביאו לביטול האירוע. אוראל הגיעה שבורה ומאוכזבת ולא הבינה כיצד הגיעו למצב הזה. בסיום הטיפול היא הייתה מסוגלת לחזור לתקשר עם הבחור מתוך רצון לבחון האם נכון להם להתעקש, להלחם על הקשר ולעשות אירוע קטן וצנוע מאד.

מידע נוסף על מחסומים רגשיים וכיצד להתמודד איתם תוכלו למצוא בקישור הבא



יום שני, 30 במאי 2016

חרדה מהחרדה


מאמר מאת ד"ר אורה גולן

חרדה זו תגובה לאיום קיומי שאינו קיים. מאחר וזו תגובה פיזיולוגית ״לסכנה קיומית״ הגוף מגייס את כל המשאבים שלו כדי להתמודד עם המצב. הדבר מתבטא בתחושות של: רעד, הזעה, דופק מהיר, לחץ בחזה, קושי לנשום, יובש בפה, תחושת חולשה ואפילו עילפון. הרבה פעמים אנשים חושבים שיש להם התקף לב ומגיעים למיון. יש מטופלים שמדווחים שהגיעו כמה פעמים למיון ורק לאחר סדרת בדיקות שאישרה שהכול תקין הם הצליחו להרגע.
אנשים שחוו חרדה מתארים שהתחושות מופיעות בפתאומיות ללא כל הכנה מוקדמת או הסבר מדוע הן הופיעו, לעיתים ההתקף הופיע בסיטואציה מסוימת ולכן אוטומטית מקשרים את החרדה לסיטואציה, אך ההקשר לרוב אינו נכון.

לאחר התקף חרדה או כמה התקפים הרבה פעמים מפתחים חרדה מהתקף נוסף כלומר חרדה מהחרדה. התקפי חרדה חזקים הם אירוע או אירועים שחולפים אבל החרדה מהחרדה זו תחושה תמידית שמלווה את האדם. תחושה זו באה לידי ביטוי באופנים שונים: חוסר נוחות בגוף, עייפות, תשישות, קושי להתרכז, פגיעה במצב הרוח, פגיעה באיכות השינה ותחושה של דריכות תמידית ששוחקת ברמות שקשה להסביר. לא ניתן להרפות ולהרגיע כי החרדה ממתינה מעבר לפינה. החרדה מהחרדה מכניסה את אלו הסובלים ממנה ללופ כך שמתחיל תהליך של המנעות מעשיית דברים מסויימים מתוך הפחד שיעוררו שוב את החרדה. ככל שעובר הזמן חשים מותשים יותר, מאבדים שליטה ועצמאות, נמנעים מעשיית יותר ויותר דברים וחשים כלואים בגופם.
לא תמיד יודעים בני המשפחה לתת את התמיכה והעזרה לה זקוק הסובל מהחרדה. לפעמים מגיבים באדישות, בחוסר אמונה, זורקים הערות מיותרות כגון: פשוט תפסיק לחשוב על כך, תתמודד, תתגבר, זה שום דבר. לפעמים ההערות פוגעניות יותר ומבטלות את הסבל. תגובות כאלה מחריפות את תחושת חוסר האונים של הסובל מחרדות והם פשוט לומדים לא לשתף כי ממילא לא מבינים אותם ולא מאמינים להם. הטיפול לבני משפחה שמלווים אדם הסובל מחרדות נותן להם יותר אופציות כיצד לתת תמיכה בצורה נכונה שלא מזינה את החרדה וגם לא פוגעת באדם שחווה את החרדה.

התמיכה לה זקוק אדם הסובל מחרדות או חרדה מחרדה היא סבלנות, הקשבה והכלה. חשוב שיאמינו לו שהוא סובל באמת, שלא עושה את עצמו ולא עושה זאת כדי למשוך תשומת לב. ללא עזרה קשה להתגבר על החרדה כי היא משתלטת. מצד שני יש לעודד את הסובל ממנה לקבל עזרה, לא לפסול טיפול כדי לא לקבע את החרדה וכדי להמנע ממצב שהחרדה משתלטת על המשפחה ומכתיבה את התנהלותה.
חשוב להגיע לטיפול לנטרול מחסומים רגשיים כי השחיקה שנוצרת גדולה מאוד ומתישה והסבל הנגרם לאדם ולסביבתו רב. מטרת הטיפול היא שההתקפים יעלמו וגם החרדה מהחרדה תיעלם כך שהמטופל יחוש רגוע, נינוח, יחזור לתפקוד ויוכל לממש את הפוטנציאל שלו. צריך קצת סבלנות וחשוב להשלים את התהליך.

למידע נוסף בנוגע להתקף חרדה בסרטון הבא, צפיה נעימה